על פורטוגלי קטן וגדול

החלק השלישי של שמינית גמר ליגת האלופות זימן לנו מפגשים מעניינים מאוד. אחת המועמדות הבכירות לזכייה, ריאל מדריד, יצאה למשחק חוץ מול צסק"א מוסקבה כשהיא עדיפה עליה בכל פרמטר. למרות זאת, הרוסים הגיעו עם שני יתרונות שלא כל כך קשורים לכדורגל: מזג האוויר הקפוא והמגרש הסינטטי עליו התנהל המשחק.

כמו שראינו ריאל מדריד היתה ונשארה מועמדת בכירה לתואר. הבלאנקוס איבדו הזדמנות להכריע את ההעפלה לשלב הבא כבר הערב. לא רק בגלל שער השוויון שספגו, אלא בגלל ההחמצות הרבות שהיו להם.

ז'וזה מוריניו שועל ותיק בליגת האלופות. הוא בא והעלה למשחק הרכב שמתאים לתנאים, ליריבה ולסגנון, תוך כדי שהוא ויתר על אחד מהדברים החזקים של ריאל - הסגנון ההתקפי. אני בטוח ששער השוויון מעיב קצת, אבל אני לא רואה שום סיכוי לצסק"א מוסקבה לחזור מהסנטיאגו ברנבאו עם משהו.

מוריניו. שועל ותיק בליגת האלופות (רויטרס)

בכדורגל הרוסי יש כסף גדול ואוליגרכים, ואמנם הוא מתקרב מהבחינה הכספית לענקיות הספרדיות, אבל באיכות הכדורגל הרוסי רחוק שנות אור.

המפגש השני של הערב היה סוג של נוסטלגיה מסוימת. מפגש בין נאפולי, שנהנית מזכרונות העבר הגדולים מתקופת דייגו מראדונה, לבין צ'לסי, אחד המועדונים הגדולים בליגת האלופות ובמשך שנים ארוכות קבוצה שהיתה אחת המועמדות לזכיה בתואר.

צ'לסי של היום היא לא צ'לסי של פעם. כיום אין לה אפילו שחקן אחד בהרכב שהוא ברמה הגבוהה ביותר בכדורגל העולמי. בעבר, בהרכב של צ'לסי בכל עמדה היה שחקן שהוא אחד משלושת הטובים בעולם בעמדה שלו. פרנק למפארד ומייקל אסיין אפילו לא פתחו ב-11. דידייה דרוגבה ופלורן מאלודה הרבה מעבר לשיא שלהם וחלק מהשחקנים אמנם עם פוטנציאל גדול, אך הם עוד לא כוכבים.

מעבר למשחקי שמינית הגמר קיבלנו הופעה של שני מאמנים פורטוגלים. אחד שכבר קנה לעצמו שם בעולם ומכונה די בצדק "המיוחד" והשני, אנדרה וילאש בואש, שהיה אמור להיות היורש של מוריניו. המיוחד בעל ידע אדיר ובעל כריזמה אדירה כובש כל חדר הלבשה שהוא מגיע אליו וגורם לשחקנים שלו להתמכר אליו אפילו שהם הכוכבים הגדולים בתבל. הם מתנהגים אליו כאילו הוא הכוכב הגדול בהצגה.

מנגד וילאש בואש, שאולי הוא גאון כדורגל, (הוכיח לנו את זה בפורטו), אבל הוא חווה על בשרו עד זה קשה כשחסרה לך כריזמה כדי למשוך את השחקנים שלך אחריך.

אנדרה וילאש-בואש. בדרך הביתה (רויטרס)

רק השבוע שמענו שווילאש בואש איבד את חדר ההלבשה. יכול להיות שהעובדה שפתחו שחקנים דוברי פורטוגזית בהרכב היא בגלל שהם היחידים שעליהם הוא סומך. אולי הם היחידים שנאמנים לו. לי בכל מקרה, נראה שזמנו קצוב. אם הוא לא יעבור שלב מדברים על כך שהוא לא ימשיך בעונה הבאה. אני לא יודע אם הוא יסיים את העונה בכלל.

לסיכום, אנחנו רואים בשנים האחרונות שהשליטה של האנגליות בליגת האלופות נדדה קצת לעבר הספרדיות. זה קרה מאז שברצלונה הגדולה חזרה לעצמה. עצם זה שהמנצ'סטריות לא עלו לשמינית מראה את הבעיות בכדורגל האנגלי. ארסנל וצ'לסי אמנם הגיעו לשלב השמינית, אך מישהו באמת ציפה שמהן תגיע הישועה?