הגיע זמן לשון

באמצע חודש אפריל שיחקה בני השרון מול מכבי חיפה בליגת לוטו. זה נגמר ב-90:92 לקבוצה של דן שמיר ומעל כולם, בלט שחקן אחד, שון ג'יימס, שחסם 11 פעמים במהלך המשחק והשווה את שיא החסימות בליגה הישראלית.

מפגן היכולת האישית של ג'יימס במשחק הזה, הוביל למסקנה המיידית שבבני השרון הוא לא ישחק בעונה הבאה. הדרך למכבי ת"א היתה סלולה. זה היה ברור לכולם שהצהובים ישימו את היד על אחד השחקנים המוכשרים בליגה, אם לא המוכשר שבהם, כמו שהם עושים בכל עונה.

בעבר היו אלו דורון פרקינס (אז במכבי חיפה) וג'רמי פארגו (אז בגלבוע/גליל), שהוכיחו שהם לא שייכים לרמה הבינונית של הליגה. מכבי כמובן חטפה אותם. זה קורה גם השנה. וכמו שפרקינס ופארגו הפכו לשחקנים מובילים, כך גם ג'יימס צפוי להיות שחקן מרכזי שיעבה את הקו הקדמי של הצהובים.

שון ג´יימס. הפעם הגיע תורו להיחטף למכבי (משה חרמון)

הסנטר האמריקאי הנהדר עשה מה שבא לו בבני השרון. הוא לא רק חוסם מצטיין, אלא גם סקורר מוכשר, ריבאונדר טוב - או בקיצור, שחקן שמכבי ת"א צריכה כדי להפוך את העונה הבאה שלה, שתהיה קשה מאוד - לקלה יותר.

אין ספק שהצהובים עושים עבודה מצוינת. רק ביום חמישי הם זכו באליפות והם מבינים מיד שהעבודה שיש לעשות לקראת העונה הקרובה רבה מאוד. גם בשבועות הקרובים, אני מאמין שנמשיך לראות את הקבוצה של דייויד בלאט מעבה את הסגל.

דייויד בלאט. עבודה נכונה ומהירה (משה חרמון)

אבל דבר אחד חשוב מאוד - ג'יימס צריך להיות משולב ברוטציה של מכבי ת"א ולקבל דקות משחק, גם אם ההתחלה תהיה קשה. אם הוא יהיה רק אופציה, שחקן ספסל שעולה לכמה דקות - ספק אם הוא יראה את כל מה שיש לו בידיים. מכבי זכתה בשחקן מצוין, עכשיו היא צריכה לדעת להשתמש בו נכון.

הכתוב הינו טור דעה.