הגמר הקלאסי

עזבו אתכם מהסופר קלאסיקו. עם כל הכבוד לרונאלדו, קאקה ומוריניו הגמר הקלאסי הוא ברצלונה נגד מנצ'סטר יונייטד. גמר כזה קיבלנו לפני שנתיים ואני לא חושב שהרבה אנשים יתנגדו שגם בוומבלי השנה ייפגשו שתי הגדולות של אנגליה וספרד.

ולמה אני מדבר על שתי הגדולות? כי קבוצה גדולה נבנית מהבסיס, מלמטה. כזו שהשחקנים הצעירים בה מקבלים הזדמנויות גם אם השאיפה של המועדון היא כל שנה לזכות בתארים. הרי תמיד קל להגיד שאנחנו לא משתפים צעירים כי הם לא יעמדו בלחצים של משחקים גדולים. יונייטד ובארסה מתנהלות הכי נכון בכדורגל העולמי.

מנצ'סטר יונייטד היא תופעה. כזו שרק סר אלכס פרגוסון יכול ללמד איך מפענחים אותה. כל שנה היא לוקחת שחקנים צעירים ולא מוכרים (צ'יצ'אריטו) והופכת אותם לכוכבים ולצידם שוב ושוב עושים את העבודה כמה מבוגרים בלתי נגמרים (ראיין גיגס) וכל זה בלי להחתים כוכבים גדולים ובעלי שם.

אולי זו העובדה שהקונצנזוס סביב פרגוסון הוא כזה שהוא לא יהיה בסכנת פיטורין גם אם הקבוצה תהיה בסכנת ירידה. לעומתו, קרלו אנצ'לוטי הוא תופעה חולפת בצ'לסי. גם אם התופעה הזאת תימשך שלוש שנים, יחסית לפרגוסון היא עדיין תהיה תופעה חולפת.

מסתבר שכסף לא יכול לקנות הכול. אברמוביץ' כבר כמעט עשור בסטמפורד ברידג' והמאמן שקירב אותו הכי הרבה לזכייה בליגת האלופות גדל בכלל במלאבס. ריאל אמנם שיאנית הזכיות, אבל כבר תשע שנים לא ראתה גביע. בארסה ומנצ'סטר זכו בארבעה גביעים בקצת יותר מעשור.

אברמוביץ´. כסף לא קונה הכל (GettyImages)

אין הרבה מה להוסיף על ברצלונה. אמנם דונייצק היא ודאי לא היעד המועדף על ליאו מסי בחופשת האביב שלו, אבל הטיול שם העלה את בארסה לחצי הגמר לשני מפגשים מול ריאל. תאמינו או לא, הדחה של בארסה על ידי ריאל תיחשב הפתעה.

הרי מוריניו לא יכול להרשות לעצמו לעשות את מה שעשה באינטר שנה שעברה וזה לשחק בונקר בקאמפ נואו, אך ורק בגלל העובדה שאין לו את השחקנים לכך. פעם קודמת שהוא ביקר שם זה נגמר בחמישייה. השנה זה ייגמר פחות. הכינו את היומנים. 28.5.11 שתי הקבוצות הטובות בעולם באחד האצטדיונים הטובים בעולם. יהיה מעניין.