זו הולכת להיות השנה של סלטיק

בשורה התחתונה, אפשר להגדיר את הדרבי שראינו בין סלטיק לריינג'רס בשתי מילים - לא כוחות.

באופן מסורתי, הדרבי של גלאזגו, ואני אומר זאת בתור אחד שהיתה לו הזכות ליטול בו חלק, זו חוויה בלתי רגילה. לא משנה כמה שנים עברו מאז ששיחקתי בסקוטלנד, הקצב של המשחק נשאר מטורף. לא משנה כמה סקוטים נמצאים בסגלי הקבוצות, "רוח המשחק" נשמרת.

בפן המקצועי, סלטיק נראתה הרבה יותר טוב מהיריבה הגדולה שלה וניצחה את המשחק בצדק רב. שני שחקנים סימלו מבחינתי את הדעיכה של ריינג'רס אל מול הפריחה של סלטיק - מצד אחד זהו אדם וויר, הבלם בן ה-40 של הכחולים ומהצד השני, חלוץ סלטיק, גארי הופר, שבזכות המהירות הנהדרת שלו הקדים פעמיים את הגנת היריבה בדרך לצמד שערים. ההבדל ביניהם היה אחד ההבדלים המשמעותיים בדרך לניצחון של הירוקים-לבנים.

הפתיחה של סלטיק היתה מצוינת, וכבר לאחר 28 דקות היא הציבה את עצמה ביתרון 0:2 שנתן לה הרבה מאוד ביטחון לקראת ההמשך, בזמן שריינג'רס לא היתה קיימת במחצית הראשונה.

במחצית השניה ניסה מאמן ריינג'רס סמית' לעשות שינוי, כשהסיט את אל חאדג'י דיוף למרכז וקירב אותו לילאביץ', האורחים עשו רושם שהם יכולים לחזור למשחק, אלא שסלטיק סגרה את הסיפור בדקה ה-70 עם השער של קומונוס.

בירם כיאל. "ניתן היה להרגיש בנוכחות שלו" (רויטרס)

בפן הישראלי, בירם כיאל, שפתח בהרכב, עשה את העבודה שלו בצורה טובה מאוד. גם ללא הכדור, תמיד היה ניתן להרגיש בנוכחות שלו על המגרש וכשהיו זקוקים לו בחילוצי הכדור ובהנעת הכדור, הוא נראה טוב, הרוויח כדורים והסב לנו גאווה גדולה כשירד מהמגרש וזכה לסטדנדינג-אוביישן מעשרות האלפים ביציעים. כולי תקווה שהפציעה שספג בשריר הירך לא תיקח אותו אחורה, במיוחד לאור החזרה הנהדרת שלו מהפציעה הקודמת והאשראי הנרחב לו הוא זוכה מהצוות המקצועי.

לשמחתי, זו הפעם השניה בתוך שלושה ימים בה אנחנו נחשפים לשחקנים ישראלים שמשחקים ברמות הגבוהות ביותר של אירופה,  כאשר יחד עם כיאל אפשר לציין גם את אלמוג כהן. כיף לראות את החבר'ה האלה מצליחים.

ברמה האישית, תמיד הייתי ותמיד אהיה אוהד של ריינג'רס. התאכזבתי לראות אותם מובסים, בטח ובטח מול סלטיק, מאחר ואני מכיר את החשיבות של הדרבי הזה - דרבי שגם אם הוא לא האיכותי ביותר, הוא הטעון ביותר, הדרבי עם הכי הרבה אמוציות, הדרבי החשוב ביותר בעולם.

קני מילר. אבידה גדולה לריינג´רס (GettyImages)

על אף שהקרב עדיין לא סגור, נראה שהאליפות הולכת לכיוון סלטיק. אמנם לריינג'רס יש שני משחקים חסרים, אך המומנטום עלול להכריע - סלטיק נמצא בפורמה טובה, בעוד ריינג'רס במגמה שלילית.

אחת הבעיות של ריינג'רס נוצרה בינואר, כאשר היא איבדה את השחקן החשוב ביותר שלה, קני מילר, מלך השערים של הליגה הסקוטית, שכבש העונה 21 שערים ועבר לטורקיה. הכחולים נאלצו להפרד ממנו ומדובר בפגיעה משמעותית מאוד לסגל ולמאבק האליפות.

יתרון 8 הנקודות של סלטיק משמעותי, הליגה נמצאת בשלב מאוחר יחסית ואני לא רואה את הכחולים עושים מהפך בטבלה וזוכים בתואר. שתי הקבוצות צפויות להפגש עוד פעמיים העונה, במשחק הגומלין בגביע ובמשחקי הפלייאוף העליון בליגה - לתחושתי ולצערי, זו הולכת להיות השנה של סלטיק.