הסוסיתא הפכה למרצדס

כמה כיף היה לראות את המשחק של מכבי ת"א נגד פרוקום גדיניה הערב ללא מתח, עם עוד ניצחון שלא הוטל בספק מהשניה הראשונה של המשחק.

החיבור הנהדר שיצר דייויד בלאט המשיך באותה מתכונת. שחורציאניטיס אימתני בתוך הצבע, פרקינס ופארגו מנצחים על ההגנה, אידסון (מצוין) נמצא בכל מקום על המגרש עם אסיסטים, ריבאונדים וחטיפות, פניני משלשל שלשות ומצ'באן, פוטנציאל בלתי רגיל, מוכיח בפרק זמן קצר שמדובר ברכש אטרקטיבי שישתלב במהירות, לאחר שהגשים את חלום הילדות של כל כדורסלן מיוגוסלביה הישנה וקיבל דקות ראשונות במדי מכבי ת"א.

רגע לפני פתיחת משחקי הטופ-16, זהו זמן מצוין לסכם את השלב הראשון של מכבי ביורוליג. אם להקביל למכוניות, בתחילת הדרך הצהובים נראו כמו סוסיתא, כאשר מעל ריחפה פרשת מוני פנאן והבנק הקשורים למכבי הישנה. במשחק הראשון, מול קאחה לבוראל, קיבלנו היישר לפנים את כל הדברים מהם חששנו לפני העונה ובצורה אכזרית.

החששות היו לגבי שחקנים צעירים וחדשים, חסרי ניסיון ביורוליג (פארגו ופרקינס), לגבי בייבי-שאק ביציאה הראשונה מהחממה היוונית עם סימני שאלה לגבי יכולת ההתמודדות רחוק מהבית ובעיות משקל, לגבי ההרמוניה בצוות המקצועי, לאחר שבלאט העדיף כעוזרו את דן שמיר וקיבל לבסוף את גיא גודס, ולגבי החיבור בין הקהל הצהוב למכבי החדשה.

שחורציאניטיס. החששות התבדו (עמית מצפה)

לבסוף, כל החששות צפו והתממשו בספרד, ומכבי חזרה לישראל עם הזנב בין הרגליים. בנקודת הזמן הנוכחית, עיקר הקרדיט מגיע לדייויד בלאט, כנראה לא רק מאמן מצוין, אלא גם "מוסכניק" נהדר, ששיפץ את הסוסתיא והפך אותה למרצדס נוצצת שרשמה תשעה ניצחונות רצופים ומקום ראשון בבית. אודה בכנות שלא האמנתי, לא דמיינתי ולא פיללתי, ואני משוכנע שגם רבים מאוהדי מכבי ומאוהדי הספורט בכלל, למאזן מרשים שכזה.

חלק מרכזי בטיפול שקיבלה הסוסיתא הצהובה היה שיקומו של צ'אק אידסון, שלא מצא את מקומו בעונה שעברה והפך השנה לאחד מעמודי התווך של הקבוצה וממצטייני היורוליג.

דברים נוספים העומדים לזכותו של בלאט הם המוטיבציה, משחק ההגנה הבלתי מתפשר ושמירת הקו של משחק קבוצתי נטול אגו. בנשימה אחת, כשמדברים על בלאט, אי אפשר לפסוח על גיא גודס ואבי אבן ששיתפו איתו פעולה.

בלאט. הנהיג משחק הגנה בלתי מתפשר (GettyImages)

פרויקט נוסף עליו חתום בלאט, ביחד עם גור שלף ואבי קובלסקי, הוא בייבי-שאק שהגיע עם הרבה סימני שאלה והיווה משימה מסובכת עם תחזוק סיזיפי ויום-יומי, שבינתיים משתלם מאוד למכבי. נוסף לכל, החיבור להצלחה של מכבי בשלב הראשון מלהיב עוד יותר כששותפים לו השחקנים הישראלים של הקבוצה – אליהו, פניני, בורשטיין וגרין.

היום זו הזדמנות מצוינת לתת ציוני ביניים לשחקנים שהובילו את מכבי למאזן הבלתי נתפס של תשעה ניצחונות רצופים, גם אם נגיד, ובצדק, שהיורוליג נחלש ושחלק מהקבוצות לא מתאימות אפילו לליגה הישראלית שלנו. ולהלן המספרים:

דרק שארפ – 10: התפקיד של שארפ, בעיקרו, בהתאם לציוות שלו כרגע בקבוצה, היה לקלוט, ללמוד וללוות את השחקנים החדשים ואת הישראלים. התוצאות מראות שהציון שלו מושלם, כאשר גם בדקות המועטות שהוא קיבל הוא הראה יכולת טובה.

צ'אק אידסון – 9: אמרנו, וכיף לומר זאת שוב, שמשחקן אנמי וחסר ביטחון, שפוחד לקחת זריקות לסל, הפך אידסון לשחקן שקולע, שומר, מוריד ריבאונדים ומחלק סוכריות (אסיסטים). במילה אחת: תענוג.

צ'אק אידסון. במילה אחת: תענוג (שי לוי)

דורון פרקינס – 8.5: הקטליזטור של מכבי. השחקן עם מספר הדקות הרב ביותר (כ-30 דקות בממוצע למשחק), המנהיג של הקבוצה בהגנה. הציון שלו יכול היה להיות גבוה יותר אם האחוזים שלו מהשלוש ומהעונשין לא היו כל כך בינוניים.

סופוקליס שחורציאניטיס – 8.5: בהחלט הפתעה. השתלב בצורה טובה מאוד במקום חדש עם הזדמנות אחרונה לפתח ולמצות את הפוטנציאל שטמון בשחקן עם גוף כל כך גדול. הציון שלו היה יכול להיות גבוה יותר, אם היה מצליח לשחק קצת יותר מכ-22 דקות בממוצע למשחק.

ליאור אליהו – 8.5: הפורוורד, שוויתר על חוזה עתק בספרד ועל מאמן דיקטטור, חזר והשתלב בצורה טובה מאוד, בעיקר במשחק הריצה הנהדר של פארגו, פרקינס ואידסון. אליהו גם גילה שיפור, הרבה בזכותו של פרקינס, במשחק ההגנה.

ליאור אליהו. ויתר על חוזה עתק בספרד (GettyImages)

גיא פניני – 8.5: אחד המצטיינים הנוספים בקבוצה, שכן משחקי כדורסל מנצחים לא מעט בעזרת הספסל. כשפניני הגיע משם, הוא הוסיף את מימד הקליעה באחוזים גבוהים מעבר לקשת, עם למעלה מ-50%. נדיר.

ג'רמי פארגו – 8: הפתעה נעימה בדמותו של הגארד שהגיע מהליגה שלנו, מהפועל גלבוע/גליל, עם סימן השאלה לגבי הגיל וחוסר הניסיון, אבל כבר ממשחקי ההכנה התגלה כשחקן הגנה והתקפה מצוין. הציון שלו יוכל להיות גבוה יותר, במידה וקבלת ההחלטות שלו תהיה יותר יציבה.

דייויד בלו – 8: בסך הכל יכולת ממוצעת של בלו, שלבטח נזכור לו לטובה את השלשה המנצחת במשחק החוץ במוסקבה.

ריצ'ארד הנדריקס – 7.5: האמריקאי, למרות הציון הלא מחמיא, היווה חלק ראוי מהמכונה, כאשר בדקות המועטות שקיבל הצליח להפיק תועלת לא רעה לטובת הקבוצה.

הנדריקס. היווה חלק ראוי מהמכונה (יניב גונן)

יניב גרין – 7.5: הישראלי שהתנדנד בין השאלה לקבוצה אחרת לבין דקות טובות בכמה מהמשחקים, היה יכול לקבל ציון גבוה יותר, לולא היחס הלא מאוזן בין העלות (השכר) לבין התועלת.

טל בורשטיין – 7.5: אמנם כיף לקבל את טל כישראלי שחוזר הביתה, אבל האחוזים שלו עדיין נמוכים יחסית.

הצוות המקצועי – 9: לבלאט ועוזריו ישנו חלק נכבד במאזן המרשים של הצהובים, כמו גם הצלחה גדולה בפרויקטים של בייבי-שאק ואידסון. אחד ההישגים המרשימים הוא החזרת ההרתעה, גם באירופה וגם בישראל, בזכות הגנה בלתי מתפשרת, משחק אגרסיבי וחיבור לקהל, לו מגיעה גם מילה טובה על הנאמנות שהפגין אחרי עונה של אובדן אליפות.

כעת, נותר רק לראות אם ההישגים הללו ישארו. מותר לכולנו להתלהב ולחגוג, ובהצדקה רבה, את התוצאות של השלב הראשון. בטופ-16, כדי לייצר ציונים כל כך גבוהים כפי שנתתי לשחקנים ולצוות המקצועי, מכבי תצטרך לנצח קבוצות חזקות וטובות הרבה יותר מאלו שפגשה עד עכשיו.