ריאל מדריד, צ'לסי וברצלונה הגיעו למשחק הגומלין כשהן לא בעמדה טובה. נכון שברצלונה היתה מסתפקת גם ב-0:0, אבל זה בדיוק ההבדל בין הקבוצה של גווארדיולה לבין אלה של פלגריני ואנצ'לוטי. אופי. וברצלונה הוכיחה הרבה מזה כשבאה ופירקה את שטוטגרט 0:4.
הקטאלונים לא התקשו לנצח את היריבה הגרמנית, מסי פתח את החגיגה בדקה ה-13, ופחות מעשר דקות אחרת כך, כשהגרמנים עוד היו תחת השפעת השער הגדול של הארגנטיני, בא פדרו ולמעשה סגר את הסיפור.
 |
| מסי. השחקן הזה הוא פשוט חגיגה לעיניים (רויטרס) |
|
אופי זה משהו שאי אפשר לקנות בכסף. קאקה ורונאלדו הם שחקנים גדולים אבל כנראה שהאופי שמתווה המועדון זה משהו שלא קונים במזומנים. את קאקה ורונאלדו לא הביאו בשביל אליפות בספרד. גם, אבל לא רק. הביאו אותם בשביל ליגת האלופות. והם נכשלו.
מנצ'סטר יונייטד למשל, הגיעה למשחק מול מילאן אחרי שניצחה את הראשון. הם לא נחו ופירקו את הרוסונרי גם במשחק השני. אולי כי הם יותר מחוייבים, אולי כי זה מה שמטפטפים להם במגרשי האימונים.
גווארדיולה הוא "ברצלונאי" אמיתי. הוא גדל וחונך במועדון וזה מה שלימדו אותו. הוא קיבץ סביבו חבורה של שחקנים שהיו טובים גם לפניו והפך אותם למצויינים. וזה בעיקר אופי, כי כדורגל אי אפשר ללמד את אינייסטה או את מסי.
 |
| רונאלדו מאוכזב. הביאו אותו בשביל ליגת האלופות (רויטרס) |
|
אם לא תהיה הגרלה שתמנע את זה, ברצלונה ומנצ'סטר יונייטד ייפגשו שוב בגמר. כי הן הכי טובות, כי הן בעלות אופי, כי הן קבוצות גדולות שעונות גם לקריטריונים של מועדונים גדולים.
וזה לא שברצלונה קבוצה יותר טובה מריאל מדריד. בעצם, אתם יודעים מה? היא כן.
הכתוב הינו טור דעה