בלי סבע מכבי חיפה לא בפלייאוף העליון

מספר פעמים העונה ציינתי והסברתי שלמכבי חיפה יש מזל גדול שדיא סבע התקבל למועדון למרות כל המחאות של האוהדים והלחץ של תקשורת כזו או אחרת. ציינתי בכל שידור ומאמר שסבע לא עשה כלום וסתם להאשים אותו על לא עוול בכפו זו הייתה שטות גמורה ולא הגיונית. יעקב שחר, נשיא המועדון, קיבל את ההחלטה הסופית שסבע הוא כדורגלן מכבי חיפה וכך הוא יישאר, ואיזה מזל זה היה, כי בלי סבע, הירוקים היו נאבקים כרגע על מקום בפלייאוף העליון.

ושוב, היום סבע הופיע והבקיע שער מהסרטים וכרגיל, בזכותו מכבי חיפה ליקטה שלוש נקודות יקרות שמעמידות אותה בעמדת זינוק, לפחות למצב של לסיים בשלישייה הראשונה, כי גם המקום השלישי היה בעמדת סכנה כי הירוקים לא נראו טוב ומשהו לא דופק במכבי חיפה של העונה הנוכחית. מגיע כפיים לסבע, אבל היום, במשחק מול מכבי פתח תקווה, ראיתי גם כמה דברים חדשים אצל חיפה, לפחות ב-35 הדקות הראשונות, דברים שלא ראיתי כל העונה. הירוקים היו אמביציוזיים, מלאי נחישות ואגרסיביות, שיחקו קרוב אחד לשני, לחצו את מכבי פתח תקווה בשליש הראשון שלה וגרמו לה לאבד הרבה כדורים.

זו הייתה מכבי חיפה אחרת. אני תמיד אני אומר שחשוב מאוד מה אתם עושים כשהכדור אצל היריבה, ושחקני סגנית האלופה עשו זאת ובגדול. למרות זאת, הם לא הצליחו להגיע למצבים. עם כל הכבוד לגיא מלמד שהוא מלך השערים של הליגה, מכבי חיפה זו לא הפועל חיפה. את החלוץ של מכבי חיפה תמיד שומרים שלושה בלמים. מלמד הוא מסוג השחקנים שבתוך רחבת ה-5 הופך להיות כריש, אבל במקומות האחרים הוא מתקשה יותר. אין לו מהירות ודריבל ברמה מספקת כדי לייצר לעצמו מצבים, ואלה חסרונות גדולים לחלוץ מרכזי שמשחק נגד קבוצות שמסתגרות, לכן יהיה קשה לו לבוא לידי ביטוי במדים הירוקים, ואם הוא לא מקבל את הגיבוי משחקנים מהקו השני אז הוא נשאר לבד וזה הופך אותו לפתטי. 

דיא סבע מודה לקהל (עמרי שטיין)

לא אהבתי את סגנון המשחק של מכבי חיפה במחצית הראשונה, למרות שציינתי את הלחץ על מובילי הכדור של מכבי פתח תקווה. אני לא מבין, למה לא לשחק במערך 4-3-3 רגיל? למה תמיד צריך את הטריקים והשטיקים של ברק בכר? דולב חזיזה שיחק בצד ימין וקיבל את התמיכה של רועי אלימלך, אבל למה להשאיר את קני סייף לבד על כל הקו כשליאור רפאלוב רק מדי פעם עשה טובה והגיע לשם, בעיניי זה לעג לרעש. הכל היה שקוף והלך לאט, אבל כשבכר עבר ל-4-3-3, סייף בישל גול ענק. הוא הצטרף כמו שצריך, קיבל מרפאלוב את הכדור, הגביה מצוין וסבע כבש גול גדול מהאוויר. אז למה כל הזמן לחפש דברים אחרים? יכול להיות שהמחשבה של בכר טהורה ואמיתית, אבל בשביל זה צריך סגל לדברים האלה. לצערי למכבי חיפה אין את הסגל המתאים לסגנון משחק שכזה.

4-3-3 זה המערך שהכי מתאים לירוקים, עם שני שחקני קו שמקבלים תמיכה מהמגנים, חלוץ מרכזי שמקבל תמיכה משחקן מספר 10 שמגיע מהקו השני, שחקן שהוא קשר 50:50 שעושה עבודה התקפית והגנתית. כך הכל יותר מאורגן ומסודר. ושוב, ראינו במצב כזה את סייף מבשל גול נהדר ופשוט, בלי הרבה בלגן. צריך לציין שהחולשה של מכבי חיפה החל מהדקה ה-35 נתנה למכבי פתח תקווה אוויר, והאוויר, מהבלון הדל של הירוקים, יצא. האורחים התחילו לצאת בלי פחד, לאחר שעד הדקה הזו הם לא עברו את מחצית המגרש, וכשהם יצאו הם הביכו את ההגנה של הקבוצה מהכרמל בכמה מעברים. באחד מהם, בדקות הסיום של המחצית הראשונה, עידן ורד החטיא ממצב שהוא חייב היה להבקיע. אבל ורד הוא לא מה שהיה בעברו, וככה זה בחיים, מה שעשית בגיל מאוד צעיר, היום, כשאתה מבוגר, לא יכול לבוא לידי ביטוי באותה צורה.

ברק בכר (עמרי שטיין)

במחצית השנייה, מכבי פתח תקווה כבר לא פחדה ממכבי חיפה. הקבוצה של תמיר לוזון שיחקה כדורגל מרגל לרגל ולפעמים גם הביכה את החניכים של ברק בכר. הכחולים אמינו בעצמם, מה שלא קרה ב-35 הדקות הראשונות, הגיעו לחצאי מצבים, תקפו גלים גלים את השער של הירוקים, משני הצדדים, עם כמה שחקנים צעירים מאוד כישרוניים, כמו אלון אזוגי למשל, אבל זה היה בעוכריהם. מהרגע שהמשחק נפתח והפך למשחק ‘מחוף לחוף’, זה עלה לפתח תקווה בהפסד, כשבאחד המהלכים של החוף לחוף הגיע השער של מכבי חיפה, שגם הביא לה את שלוש הנקודות.

למרות יכולת פושרת, זה ניצחון גדול של הירוקים. ביום חמישי מכבי חיפה תצא לבאר שבע ובעיניי כל הכבוד של חיפה מונח על הכף במשחק הזה. האדומים הם על הנייר הקבוצה הטובה בישראל כיום, ובניגוד למכבי פתח תקווה, לה היה חסר את האיכות כדי להעניש את חיפה, לבאר שבע יש איכות בחלק הקדמי. גם למכבי חיפה יש איכות בחלק הקדמי ולכן היא ניצחה את המשחק היום, אבל אני חושב שזו לא תהיה בושה גדולה אם הירוקים ישחקו עם 10 שחקנים מאחורי הכדור ויתנו לבאר שבע לצאת אליהם. ואז, עם מעברים כאלה ואחרים, שלמכבי חיפה יש את כל הכלים כדי להבקיע בהם – חלוץ טוב כמו דין דוד, שחקנים יצירתיים כמו דיא סבע וליאור רפאלוב, היא תוכל לנצח את המשחק.

תמיר לוזון (עמרי שטיין)

במשחק גביע הכל יכול להיות. ואם מכבי חיפה תשכיל לעבור את הקבוצה מבירת הנגב, אני מאמין שבסופו של דבר הגביע יחזור לסמי עופר כפי שהוא חזר בעונה בה רוני לוי אימן את הקבוצה, שזו הייתה עונה בינונית על סף גרועה, אך הסתיימה עם תואר. לכן, לא צריך לפחד, צריך לבוא גאים, חיוביים וממושמעים והכל אפשרי. לזכות בתואר זה משהו. אי אפשר לקחת כל עונה אליפות, אבל גביע ישאיר את מכבי חיפה בליגה האירופית ולא בקונפרנס ליג וזו תהיה הצלחה יחסית ואז ברק בכר יוכל להישאר בגאון ולהתחיל להכין את הקבוצה לעונה הבאה.