בתיקו המאכזב בדמות ה-2:2 עם מכבי בני ריינה, הובן שלמכבי חיפה הולכת להיות עונה קשה. מדברים על חלוץ חדש, מדברים על שחקן כנף חדש , אבל אי אפשר לדעת מה הקבוצה הירוקה תקבל מהזרים החדשים שיגיעו, משחקן הכנף והמחליף העתידי של פרנזי פיירו.
צריך לומר את האמת – ברק בכר הכין את הקבוצה בצורה נהדרת, אך רק למחצית אחת. זה פשוט מאוד, הוא חיפש מה יכול לגרום לו ליתרון במשחק והוא מצא את זה בגדול. יתרון מספרי במרכז המגרש וכמובן יתרון מספרי בהגנה כשריינה בקושי תקפה. ואיך זה בא לידי ביטוי? הוא ידע שריינה משחקת 4-3-3, אז הוא שיחק 4-5-1, סבע לא היה חלוץ בכלל. הוא היה הכל חוץ מחלוץ. הוא היה קשר נוסף, למכבי חיפה היו חמישה קשרים במרכז המגרש ולריינה היו רק שלושה.
לאורך כל 45 הדקות הראשונות הירוקים הביכו את החבורה של שרון מימר. רפאלוב, סבע, ג’אבר, עלי מוחמד ואיתן אזולאי עשו מה שהם רוצים, מתי שהם רוצים וכמה שהם רוצים, עם הנעת כדור מהירה, זריזה, בנגיעה אחת, אבל כל זאת עד ה-16. החלוץ הצעיר של חיפה, עומר דהן, שאי אפשר לבוא אליו בטענות, בקושי קיבל את הכדור. הוא הצליח להציג משחק גב נפלא וקיבל כמה שריקות לעבירות, אבל לא יותר מזה.
שליטה במרכז השדה לא אומרת שתבקיע שערים, כי אין לך את דין דוד המהיר, הזריז וקל הרגליים שיעשה תנועות ואין לך את פיירו שיכול לקבל את הכדור בכל מקום, והוא בלתי ניתן לעצירה, אף בלם בישראל לא יכול לשמור עליו. כשמסתכלים איך מכבי חיפה הבקיעה את השערים, זה במצבים נייחים. עונשין של סבע לפנתאון, וקרן שסירוטה התברג ונגח לרשת. למצבים מיוחדים של חלוצים מכבי חיפה כמעט ולא הגיעה.
אבל יש גם מחצית שנייה, ובמחצית השנייה שרון מימר התעורר. הוא הבין שחיפה שולטת באמצע והחילופים שהוא עשה עזרו לו לאזן את המשחק באמצע. להוסיף לזה את העייפות של רפאלוב, המשחק הפך להיות שווה בשווה. אין ספק שריינה הייתה הרבה יותר טובה מהמחצית הראשונה, אבל זה עדיין לא היה זה.
למרות שמימר עשה חילוף גדול והוציא את החלוץ המרכזי שלו בחצי הראשון, הנטי. כשנכנס קייס גאנם, זה שחקן שנע ימינה ושמאלה והוא הריץ את פדראו, וניכר על פדראו שהוא עייף מאוד והיה לו קשה מאוד לשמור עליו. למרות שגאנם לא הגיע למצבים מיוחדים, אבל בעצם זה שהוא הריץ את הבלם הזר, אז יכול להיות שפדראו בגול של ריינה, בכדור שכל בלם צריך לקחת, היה מגיע. גם פדראו לא חף מאשמה כשלא היה במיקום הנכון. הוא עלה למעלה לנגוח והיה חסר כוחות לחזור במעבר.
נשאלת השאלה מי היה צריך לשמור את חדידה? פדראו שנראה עייף? סירוטה, או אולי אפילו השוער, וכל התשובות נכונות. ומשום מה נתנו לכדור לטייל בגובה הראשים ללא מענה של השלושה ולא פלא שהכדור נכנס לרשת. לברק בכר אי אפשר לבוא בטענות, הוא עשה הכל כדי לנצח, גם החילופים שלו היו כדי לנצח וחניכיו גם עלו ל-1:2 בזמן טוב, אך מצד שני – שרון מימר הסתפק בתיקו כשקבוצתו השוותה והם לא ניסו לשחק כדורגל.
ריינה העדיפה לשחק לאחור ולהעביר את הזמן, תיקו זה היה גדול בשבילה נגד מכבי חיפה. קרה מה שקרה, ופנדל מפוקפק שכדור נכנס פנימה כמעט על קו ה-16 נגע בידו של סירוטה וה-VAR אחרי חמש דקות פסק לפנדל אחרי שהשופט צפה במהלך, והשפוט ללא היסוס הצביע על הנקודה הלבנה ומשם חדידה קבע 2:2. למכבי חיפה היה מגיע ניצחון, אבל בגדול כשאין לך חלוצים, אתה לא יכול להבקיע שערים. המצב הולך ונהיה יותר קשה. עם כל הכבוד לנייחים, לא בכל משחק אתה תבקיע מהמצבים הללו.
מבחינת השחקנים, כשאתה מסתכל ובוחן את אנסימבה, שהוא מגן שמאלי מאוד טכני ויש לו המון כדורגל, ההערכה שלי היא שהוא יתרום למכבי חיפה לא פחות מקורנו. סירוטה בהנעת כדור מצוין, אבל זה לא מספיק והוא חייב לשפר את המשחק ההגנתי שלו, גם באגרסיביות, למרות שהוא היה טוב בחצי הראשון. לגבי פדראו, צריך לומר שהוא עשה הכל טוב בחצי הראשון, אבל שאין לך אוויר אז הכל הופך להיות קשה יותר וזה ניכר עליו.
אני חוזר – חיסרונו של דין דוד בהרכב של מכבי חיפה זו מכה סופר קשה. אחרי שפיירו הלך, אני מניח שכל הבלמים בישראל חוגגים. פעם שאלתי את ויטור ‘איך זה לשחק מול פיירו’? הוא ענה לי ש’לשחק נגד פיירו זה לשחק שני משחקים במשחק אחד’. וזה אומר הכל על החלוץ שנמכר.
בסופו של דבר, חוזרים לדיא סבע. הכוכב הבלתי מעורער של מכבי חיפה, שכבר מה לא כתבתי עליו, בצורה חיובית. אם המערכת הייתה הולכת אחרי הקהל של מכבי חיפה ומשחררת אותו, כנראה שחיפה העונה הזו לא הייתה נכנסת לפלייאוף העליון. כי המשמעות של סבע ומה שהוא מציג על כר הדשא, יביאו את מכבי חיפה בסופו של דבר לצמרת הגבוהה, אבל לא יותר מזה. אני יודע שאוהדים חולמים על אליפות, אבל סגל לאליפות אין כאן, כי אין את קורנו, ואין את סונדגרן, ואין את שרי, ואין את פיירו, ואין ואין ואין. יהיה קשה לחזור למה שהיה כאן.