עוד לפני שהסתיימה עונת האליפות השלישית עם ברק בכר, הייתה בינינו שיחה שבה אמרתי לו שלא כדאי לו להישאר במכבי חיפה לעונה נוספת כי יהיה קשה לקחת אליפות רביעית ברצף בכדורגל הישראלי. הוא שאל אותי למה אני חושב כך, אז עניתי לו כי לדעתי מכבי חיפה מיצתה את עצמה והשחיקה גדולה.
כישלון או הצלחה
בחלוף הימים, באותה מסיבת עיתונאים הידועה שבה מר יעקב שחר הודיע כי מסאי דגו מונה למאמן הבא של הירוקים, נראה היה לי שחבריי העיתונאים נכנסו להלם. ואני? מבלי להתבייש הפניתי את השאלות המתבקשות, חלק מהן היו חריפות, אך מקצועיות כלפי דגו. מר שחר ענה לי שהמעטפת סביב המאמן שהוקפץ מהנוער תדאג לכך שיהיו לו את כל הכלים להצליח. האמנם? והאם אפשר לקרוא לעונה זו הצלחה? לפי דעתי, כישלון של המועדון כי בלי אליפות או גביע המדינה אי אפשר לומר שזו הצלחה, כך שבמבחן התוצאה מועדון הכדורגל מכבי חיפה נכשל העונה ובגדול.
מי שהרוויח מכל הסיפור הזה הוא דווקא המאמן מסאי דגו, שממעמד של מאמן שאימן קבוצות מהדרג השני בליגה הלאומית ונכשל בכל המקומות, הצליח בגדול דווקא בכרמל, ולמה אני מתכוון? ראשית, הוא הצליח במה שקודמו בתפקיד לא הצליח, ואני מתכוון להעלאת מספר שחקני נוער לסגל הקבוצה הבוגרת, שחלקם אף שיחקו באופן תדיר בהרכב הראשון גם באירופה וגם בליגה הישראלית. וגולת הכותרת – מכירתו של ענאן חלאילי לקבוצת צמרת מהליגה הבלגית במחיר שיא של כ-7,000,000 אירו. בנוסף אליו, השחקנים הצעירים כמו עילאי חגג', עיליי פיינגלוד, שריף כיוף וסוף פודגוראנו, שלקחו את ההזדמנות שקיבלו בשתי ידיים והטביעו חותם אישי על העונה.
ענאן חלאילי חוגג, גולת הכותרת (חגי מיכאלי)דוח רווח והפסד
המשחקים הטובים שהציגה מכבי חיפה באירופה רשומים על שמו של דגו. הירוקים אמנם פספסו עליה נוספת לשלב הבתים של ליגת האלופות כשהפסידו ליאנג בויז, אך ראוי לציין את היכולת הטקטית הטובה במספר משחקים, כמו: נגד פאנתינאיקוס באתונה, ויאריאל בשני המשחקים ובמשחק העלייה לשמינית גמר הקונפרנס ליג מול פיורנטינה מצמרת הליגה האיטלקית. במשחקים אלה, מבחינה טקטית הגנתית נגד ויאריאל, בחוץ בפרט, דגו הציב מערך טקטי משובח עם סוג של הרכב שני. מבחינה מקצועית אני חייב לומר שזה היה המשחק הטקטי הטוב ביותר של המאמן החיפאי, שניכר היה כי הפנים את מקומו והתקדם מקצועית, דבר שהפתיע אותי לטובה.
הקוף שישב לברק בכר על הכתף, בדמות אי היכולת של חניכיו לנצח את מכבי תל אביב, לא הצליח לתפוס מקום גם על הכתף של מסאי דגו. באופן די מפתיע, הוא הצליח להעמיד את חניכיו בצורה מיטבית ונתן להם את הכלים להתמודד איתם שווה בשווה ואף לנצח אותם בבלומפילד 1:0, מה שלא עזר לקבוצה בסופו של דבר לקחת את האליפות, אבל מה ששייך לדגו שלו, וחובה לשבח אותו על כך.
מסאי דגו, חובה לשבח אותו (עמרי שטיין)אי אפשר להתעלם מחוסר ניסיונו של מסאי דגו במאבקי צמרת. זה בא לידי ביטוי במאני טיים, שם הוא עשה טעויות של מאמן טירון. דווקא במשחקים שהוא יכול היה לבוא ולשחק את הכדורגל שהוא באמת מאמין בו, הוא העדיף להאמין בפרות קדושות וזה מה שהכשיל אותו בסופו של דבר. אם ניקח לדוגמא את משחק הגביע נגד מכבי נתניה, לא יכול להיות שהמאמן יסתכל רק על חצי הכוס המלאה, בו בזמן שקבוצתו שיחקה מול 10 שחקנים בלבד והובילה 1:0 מול קבוצה ששבועות לפני כן לא ראתה ניצחון, ואף קיבלה תבוסות כואבות בליגה.
כולם יודעים שמה שחשוב בגביע זה לעבור שלב ולא משנה היכולת, העיקר לעבור. אצל מסאי כנראה זה עובד אחרת ולכן הייתה תמוהה בעיניי התנהלותו על הקווים במשחק זה לאחר שהוביל 1:0 ונתניה נותרו ב-10 שחקנים. הביטחון שלו היה בשמים והוא לא חשב שיכול לקרות מצב שמכבי נתניה תשווה ושהכול יכול להתהפך. אז במקום לחשוב שמה שחשוב זה לעבור שלב, הוא וויתר על שלושה שחקני מפתח מהטובים במגרש והחליף אותם, כי הראש שלו כבר היה במשחק מול מכבי תל אביב. כזה דבר יכול לקרות רק למאמן חסר ניסיון במועדון שדורש הישגים בכל עונה.
ממה שידוע לי, דגו קיבל הודעה על סיום דרכו עוד לפני ההדחה מהגביע. בגדול, המעטפת של המועדון התאכזבה ממנו לאחר שהבינה שאיתו מכבי חיפה לא תוכל להביא תארים, ולכן מיהרה להחתים את ברק בכר שהיה פנוי, לאור סיום דרכו בכוכב האדום. כדאי להבין כי הקודקודים במכבי חיפה מבינים שיש בישראל שני מאמנים ישראלים בלבד שיכולים להביא תארים. כמובן שהראשון הוא בכר, והשני הוא רן בן שמעון, שבשבוע שעבר קיבל את המינוי הרשמי כמאמן נבחרת ישראל לארבע השנים הבאות. מבחינתי זו הזדמנות טובה לאחל לו בהצלחה. זה מחזיר לפתיח ולמסיבת העיתונאים הידועה, שבה הטיח בפני מר שחר כי בן שמעון הוא חבר שלי ולכן אני רוצה שיהיה מאמן מכבי חיפה, ולא מישהו אחר, בטח לא מסאי דגו. אני שמח בשביל רן שעשה עונה מופלאה עם קבוצתו בקפריסין, איתה הגיע למקום השני ופספס את האליפות במחזור האחרון. גם לברק אני מאחל הצלחה והלוואי ושני המאמנים הללו יקדמו את השחקנים לרמות הגבוהות, ובכך גם את הכדורגל הישראלי, כי גם אני מאמין שמדובר בשני המאמנים הישראלים הטובים ביותר.
ברק בכר ורן בן שמעון, המאמנים הישראלים הטובים ביותר (עמרי שטיין)בלי פרות קדושות
אין ספק שחלק מהצוות המקצועי יוחלף כבר בשבוע הבא, כי ברור שלברק בכר יש את הצוות שהוא מאמין בו והולך איתו כברת דרך. השאלה הנשאלת מה יקרה בגזרת שחקני הסגל כי פה קבור הכלב. לדעתי צריך לעשות סדר חדש ונתחיל עם הזרים. צריך לשחרר את שואו. לתפיסתי, מדובר בשחקן נהדר ורק בגלל שיש לקבוצה שחקנים טובים מאוד בעמדה שבה הוא משחק, כדאי להשאיל אותו לקבוצה אחרת. לגבי עבדולאי סק, בדרך שבה הוא התנהג ושיחק ברוב שלבי העונה הוא צריך להיות משוחרר. לי אין ספק כי מדובר בבלם גדול, אבל רק כשהוא משחק באחריות, כפי שעשה בעונה הראשונה. לעומתו, את לורנץ שימיץ' חייבים להשאיר והוא צריך להיות באנקר לא רק בסגל אלא גם בהרכב הראשון. הוא הוכיח זאת לאורך עונה שלמה ורק בגלל פרות קדושות (סק) של דגו הוא נשאר בחוץ והושמץ ע"י רוב התקשורת, שחלחלה את זה גם לקהל הירוק. את פייר קורנו אסור לשחרר כי אי אפשר להביא מגן שמאלי ברמה שלו כשנחה עליו הרוח. על פרנזי פיירו אסור לוותר ואני מקווה שלא ישוחרר כי שחקן כמוהו לא נראה עוד שנים בליגה הישראלית.
אז מה כן להביא? קודם כל שוער ברמה גבוהה בלבד, כזה שיקרא תיגר על אפודת השוער הראשון וייתן פייט יומיומי באימונים לשריף כיוף. בנוסף, מגן ימני התקפי ‘פר אקסלנס’ ותואם קורנו. תמיד אני אומר ששתי העמדות האלה הן חלון הראווה של קבוצה שרוצה לזכות באליפות. די אם אזכיר שהעונה מכבי חיפה לא קיבלה כלום ממגן ימני תוקף, שאמור להזין את ההתקפה בכדורי רוחב או קרוסים מדויקים וחכמים. וכמובן, קשר תוקף שיהיה אפילו יותר טוב מצ'רון שרי, שכל מילה שאומר עליו לא תספיק להאדיר את מה שהוא עשה כאן בעונות ששיחק במועדון.
צ'ירון שרי ויעקב שחר, צריך למצוא מחליף ראוי לקשר (לילך וויס-רוזנברג)הציפייה מברק בכר
בגזרת הישראלים צריך לעשות מספר שינויים. בראש ובראשונה לשחרר את סוף פודגראנו בהשאלה, כדי שיצבור דקות משחק בקבוצה מליגת העל. כמו כן, להשאיל את הקשר זיו בן שימול כדי שירכוש ניסיון וכמובן שלהמשיך ולהשאיל את חמזה שיבלי למרות כישרונו הגדול שעדיין לא בא לידי ביטוי ולא מתממש לפי הפוטנציאל שלו. ליאור קאסה שנרכש ברעש גדול, צלצולי פעמונים ובהרבה כסף, צריך להיות מושאל כדי שהכישרון הגדול שלו יקבל ביטוי בקבוצה שבה הוא יוכל לממש את הפוטנציאל שלו.
חובה לשחרר את מאור קנדיל, למרות שבדקות שקיבל הוא לא היה רע במיוחד כשהקבוצה שיחקה בשיטת 3-5-2 שמתאימה לו. לגבי ליאור רפאלוב, שנתן עונה ענקית, קשה יהיה לו לסחוב את הקבוצה רחוק מבחינה מקצועית. הגיל עושה את שלו. אין ספק שמדובר בכדורגלן שבדקות שיקבל וישחק ישפיע על משחק הקבוצה בגדול, וגם יהיה לו הרבה יותר קל להיכנס רענן בעוד ההגנות של היריבות יפלו תחת עומס.
עוד שני שחקנים מבוגרים שנמצאים בסגל הקבוצה הם רמי גרשון ותומר חמד, שכמובן בגלל האישיות שלהם והתרומה בחדר הלבשה, כמו גם הדוגמה האישית באימונים ומחוץ להם, בתוספת הקריירה הנהדרת שעשו, צריכים להישאר. לדעתי, על כל מה שהם יקבלו מהמערכת הם יחזירו בגדול ולכן הייתי משאיר אותם בסגל.
רמי גרשון, צריך להישאר (שחר גרוס)שחקן נוסף שעדיין לא מימש את עצמו בכפר גלים הוא גוני נאור, שבכל דקה שקיבל הוכיח שיש לו פוטנציאל לשחק במכבי חיפה, בוודאי כמחליף לאחד הקשרים האחוריים. מבחינה מקצועית הוא שחקן מאוד אינטליגנטי, אגרסיבי, חכם, נייד וקבוצתי מאוד. לדעתי, יהיה אפשר להשתמש בו רבות בעונה הבאה ולהפיק ממנו יותר.
לגבי מאור לוי, הוא הוכיח כי הוא ראוי לשחק במכבי חיפה, לא כנער פוסטר. לוי נתן עונה ענקית במכבי פ"ת. יש לו כל כך הרבה דברים חיוביים ככדורגלן. הוא משחק לעומק, מחפש את השער, טוב בנייחים, טוב במסירות מפתח ואף התחזק פיזית. לכל הפרמטרים שציינתי יש להוסיף כי מאור יכול לשחק 10 קלאסי, מה שחסר כרגע לקבוצה. יחד איתו צריך להחזיר גם את רועי אלימלך, שנתן עונה מצוינת כמגן ימני התקפי בהפועל פ"ת. הוא יכול להיות הפתעה נעימה אפילו כשחקן הרכב ראשון.
ועכשיו, כשברק בכר יחזור בשבוע הבא לנהל את העניינים בכפר גלים, הציפיה שלי ממנו ומהקבוצה היא “צנועה” – דאבל למכבי חיפה בעונת 2024/25.