ריח של משחק עונה ריחף הערב (שבת) בבלומפילד. מכבי תל אביב, שנמצאת במקום השני, הגיעה אחרי ניצחון גדול בנתניה שאולי היה הצעד הראשון בדרך ליציאה מהמשבר הגדול של חודש ינואר, שבו היא הפסידה 14 נקודות יקרות שאפשרו לירוקים לחזור לקדמת הבמה.
מנגד, הפועל באר שבע הגיעה מהמקום השלישי עם פער של שש נקודות משני מועדוני הצמרת שמובילים את הכדורגל הישראלי בכבוד גדול, גם בגזרה האירופאית עם תקווה לשתי קבוצות ישראליות בעתיד הקרוב במוקדמות ליגת האלופות.
נחזור למציאות המקומית ולאדומים מבאר שבע, שבאו הערב לסוג של משחק עונה עם רצף של 12 משחקים ללא הפסד, כשהם זוכרים מי מול היה ההפסד האחרון שלהם – מול אותה מכבי תל אביב, והערב אליניב ברדה קיבל הזדמנות אדירה להיכנס חזק מאוד למאבק האליפות ולהוכיח במאני טיים שמקומה של באר שבע לצידם של שני המועדונים המובילים של הכדורגל הישראלי.
שחקני מכבי תל אביב חוגגים (ראובן שוורץ)על כר הדשא התפתח אמנם משחק קצבי ופיזי מצד שתי הקבוצות, אבל מלווה באיבודי כדור רבים, בעיקר במרכז המגרש, כאשר הצהובים יותר דומיננטיים אך לא מספיק איכותיים בפעולות ההתקפיות באזור רחבת ה-16 של באר שבע. זאת כמובן למעט פליסיו מילסון הנפלא, שבליגה שלנו הוא ללא ספק שובר שוויון אדיר והיה היום רמה אחת מעל כל השחקנים על כר הדשא וחסרונו בחודש וחצי האחרונים גרמו לנזק עצום לצהובים, שאיבדו בלעדיו נקודות יקרות במאבק האליפות. ואין ראוי ממילסון להיות האיש שגם הכריע את המשחק עם דחיקה מקרוב לרשת של באר שבע לאחר השמטה של ניב אליאסי, שוערה של הדרומיים, שער שהעלה את המארחת ליתרון 0:1 רגע לפני הירידה להפסקה.
עם פתיחת המחצית השנייה הצהובים קיבלו הזדמנות לכבוש שער שני כשרועי ריינשריבר פסק על פנדל לטובת התל אביבים, כשזהבי הוכשל ברחבה וניצב מול אליאסי. אלא שהפעם ידו של השוער הייתה על העליונה לאחר הדיפה גדולה לפנדל חלש של זהבי. זו הייתה פעולה נוספת שמבליטה את התקופה האחרונה הלא מוצלחת של ערן, שמתקשה לחזור לכושר הטוב מפתיחת העונה.
ערן זהבי מאוכזב (רדאד ג'בארה)באר שבע מנגד פתחה עם מערך זהיר בלי שום אוריינטציה התקפית במחצית ראשונה ועם חוליה קדמית חלשה וחסרת איכות ומחץ, שחייבה את ברדה לערוך חילופים בחלק הקדמי במחצית השנייה על מנת לשנות את המומנטום על כר הדשא. היחיד שבאמת שינה במעט את משחק ההתקפה האפרורי של הבאר שבעים זה אמיר גנאח הצעיר והמוכשר, שהכניס יצירתיות ותחכום ואני לא מצליח להבין את אליניב ברדה – איך שחקן הבית הצעיר והמוכשר ביותר שגדל בבאר שבע בעשור האחרון לא הופך לברומטר מרכזי במערך של הקבוצה שמייצגת את בירת הנגב.
רובי קין יכול לצאת מרוצה מהניצחון הערב, אך בוודאי לא מהיכולת הלא משכנעת כאשר קבוצתו נשענת בעיקר על פעולות אישיות של מילסון הנפלא. בנוסף, חלק מהחילופים של רובי קין די תמוהים ובאיחור רב, אך שני ניצחונות רצופים של קבוצתו אמורים להחזיר לשחקניו את הביטחון שהיה חסר להם בחודש וחצי האחרון בדרך למאבק אליפות לוהט, כאשר על מאמנם של הצהובים האחריות להחזיר לכושר את שחקני המפתח שלו לקראת הישורת האחרונה של העונה מצד אחד, ומצד שני לשים את היד על השחקנים החמים באותו רגע נתון ולהוציא מהסגל הרחב את המקסימום.
עם הפנים קדימה לגבי שתי הקבוצות – קודם כל האדומים מבאר שבע: על מנת לעשות קפיצת מדרגה אמיתית, אליניב ברדה חייב לחשוב יותר התקפי עם שילוב של תעוזה מול המועדונים הגדולים ולהאמין שהוא יכול לנצח במאני טיים כדי להיות חלק אמיתי ממאבק האליפות ולא תפאורה אפורה חסרת משמעות, כי כרגע פשוט נראה שהיא לא מספיק איכותית כדי להתחרות על האליפות.
אליניב ברדה (רדאד ג'בארה)נחזור לכיוון של הצהובים, שניצבים לקראת הפינאלה המשמעותי והקריטי של העונה גם בגזרה הבינלאומית במסגרת הקונפרנס ליג מול אולימפיאקוס, שנמצאת העונה במשבר גדול, מה שהופך את המשימה לעבור לשלב הבא אפשרית. בזירה המקומית הצהובים יצטרכו להתעלות על עצמם במאבק ישיר וצמוד מול היריבה הירוקה מחיפה כנראה עד הרגע האחרון.
רובי קין יצטרך להיות יצירתי, מגוון ועם קבלת החלטות נכונה במאני טיים על מנת להוציא משחקניו את המיטב כדי להשאיר לצהובים הזדמנות להחזיר את תואר האליפות הנכסף לאחר שלוש שנים שחונות של הצהובים, שאיבדו את ההגמוניה לצד הירוק. מה שבטוח, לכלל אוהדי הכדורגל בישראל השליש האחרון של עונת 2023/24 הולך להיות לוהט, אטרקטיבי ומעניין. אנחנו מבטיחים ללוות את מאבק האיתנים מקרוב.
אושר דוידה ופליסיו מילסון בטירוף (ראובן שוורץ)