קצת מוזר לשחק דרבי בלי קהל, הרי כל מה שמייחד את הדרבי זו האווירה, היריבות בין הקהלים באותה עיר. אין לי שום טענה לשחקנים על היכולת הירודה במשחק, התוצאה אמנם לא משקרת, מכבי חיפה הייתה טובה יותר, אבל המשחק הזכיר לי יותר משחק אימון או משחק בליגה לנוער.
משחק מפוזר של שתי הקבוצות, הגנות רעועות, לא ראינו שום מרכיב של משחק כדורגל ברמה גבוהה. זה באמת היה דרבי ברמה נמוכה, שהקבוצה הפחות גרועה בו ניצחה. כנראה שהפועל חיפה תישאר לנצח הקבוצה השנייה בטיבה בעיר, כי אם בתקופה כל כך טובה שלה, נגד מכבי חיפה בינונית היא מובסת 3:0, ועם עוד קצת ריכוז של מכבי חיפה היה גם חמש ושש, אז אני לא מבין, איך רוני לוי הכין את הקבוצה שלו?
קבוצה שבמקום השני, מגיעה בתשעים דקות למצב וחצי. ולא תגידו שהיא תפסה את מכבי חיפה בהרכב החזק שלה, או ביום הכי טוב שלה. אם היה פה קהל, האוהדים של הפועל חיפה היו שורקים להם בוז גדול בסוף המשחק. על הנאיביות, על הלוזריות ועל חוסר הדרך.
הפועל חיפה נראתה היום כמו עדר ללא רועה. לעומתה, מכבי חיפה ביום בינוני, אבל עם ליאור רפאלוב אחד שהיה מעל המשחק, מנצחת בקלות וממשיכה את התקופה הטובה שלה. נתעכב על ליאור רפאלוב, ה”פנסיונר” בן ה-38. זה הזמן אולי להגיד, שלטעמי הוא השחקן הכי אנדרייטד שהיה לנו בכדורגל הישראלי. כישרון על, כוכב בכל קנה מידה, שחקן השנה בבלגיה, מפוצץ כישרון, ומקצוען אמיתי. שמישהו יסביר לי, איך הוא אף פעם לא היה שחקן קבוע בנבחרת ישראל?
איך אף פעם לא דיברו על רפאלוב כאחד השחקנים הגדולים ביותר שצמחו פה במדינה? איך עד היום הוא שיחק כמה דקות במדי מכבי חיפה בליגה? רק במשחק האחרון, הוא נכנס בדקה ה-89 ובישל את שער השוויון, היום כבר הבקיע צמד והיה איש המשחק. ללא ספק מגיע לו על הקריירה הענקית שלו הרבה יותר פירגון ממה שקיבל פה בישראל.
מכבי חיפה אומנם ניצחה, אבל אני פחות אוהב את השיטה עם שני פליימייקרים מספרי עשר, במיוחד כשמאחוריהם שיחק מחמוד ג'אבר. הוא היה מצוין, אבל לא שש קלאסי.
אל תשכחו שעוד מספר עשר, דיא סבע, לא היה בסגל ובצדק. אחרי הפרשה של הפוסט של אשתו, עד היום לא שמעתי ממנו גינוי אמיתי, סליחה או התחרטות על הפוסט השערורייתי הזה, בטיימינג שפורסם.
דיא סבע אומנם רשם פוסט היום שכביכול מתנצל, אבל בשבילי זו לא התנצלות. התנצלות אמיתית זה לכנס מסיבת עיתונאים, לשבת על הפודיום, להסתכל לאוהדים בעיניים ולהתנצל בכנות, ולא איזה פוסט לקוני שלא מצדיק את חזרתו לקבוצה.