הגעתי הערב לאצטדיון בכותאיסי מלווה במספר חברים, אחרי דרך ארוכה מנמל התעופה בבאטומי לכיוון העיר כותאיסי, דרך ארוכה ומפותלת עם המון זמן למחשבות ובעיקר פנטזיות של כל הסובבים אותי לקראת המפגש המסקרן מול נבחרת אנגליה, שעל הנייר היא אחת משלושת הנבחרות החזקות בטורניר.
התחושה הכללית אחרי ה-1:1 המכובד במשחק הפתיחה נגד גרמניה היא אופוריה מוחלטת כמעט בקרב כל הישראלים שהגיעו לגאורגיה, אוהדים ישראלים שמשוכנעים שנבחרת ישראל מבחינתם היא הפייבוריטית הערב (ראשון) במפגש המסקרן מול נבחרת אנגלית, איכותית, שאולי בדרך לשלב הבא.
המשחק החל עם שליטה מוחלטת של האנגלים, שהכתיבו את הקצב ושלטו ללא עוררין במרכז המגרש, עם שילוב של יציאה מהירה קדימה של שחקני הכנף והמגנים לעבר שערו של דניאל פרץ. באותם רגעים הייתה תחושה ברורה ששער יתרון אנגלי עומד באוויר ואכן, בדקה ה-16, האנגלים הבקיעו מנגיחה מרשימה של אנטוני גורדון, לאחר קרוס מדויק של מורגן גיבס ווייט.
המהלך הגיע מאגף שמאל הדומיננטי של אנגליה ומשם לרשת הישראלית, יתרון מוצדק לאנגלים, שהיו עדיפים על הנבחרת כמעט בכל פרמטר. דווקא לקראת סיום המחצית הראשונה, הנבחרת שלנו השכילה לצאת קדימה וטיפה לדגדג את הענק האנגלי, מה שלא הספיק לנו לשער שוויון לפני ההפסקה.
המחצית השנייה נפתחה עם חילוף של גיא לוזון, כאשר עיליי חג’ג’ נכנס לקישור על חשבונו של ענאן חלאילי על מנת לעבות את מרכז המגרש הדליל ובהמשך, חילופים התקפיים נוספים, עם הכנסתם של עידן טוקלומטי על מנת לחזק את החלק הקדמי ויואב הופמייסטר על מנת לחזק את הקישור ובעיקר להכניס מימד של מהירות לחלק הקדמי העייף שלנו.
למרות החילופים ושינויי המערך, על כר הדשא הדומיננטיות האנגלית נמשכה גם לאורך המחצית השנייה. החילופים של לוזון הפכו את ישראל ליותר אפקטיבית מבחינה התקפית, אבל גרמו לנבחרת להיות חשופה בחוליה האחורית, מה שהוביל לשער השני של האנגלים בהתקפה נהדרת.
לאחר חילופי מסירות מרשימים על סף רחבת ה-16 שלנו, אמיל סמית’ רואו בעט בעוצמה לרשת של דניאל פרץ והעלה את האנגלים ליתרון מבטיח של 0:2 בדרך לשלב הבא. עד השריקה ישראל לא הצליחה לצמצם את התוצאה והמשחק הסתיים ב-0:2 לזכות נבחרת שלושת האריות.
למרות ההפסד הערב בכותאיסי, אנחנו יכולים להיות גאים בשחקנים שלנו שנתנו את המקסימום, עם משחק הקרבה, משולב עם מאמץ עילאי של כל השחקנים ללא יוצא מן הכלל. מה שהכריע את המאבק היו פערי איכות ברורים בין נבחרת ישראלית, צנועה עם חוצפה חיובית, מול נבחרת אנגלית חזקה מאוד, משופעת בשחקנים מהשורה הראשונה של קבוצות הפרמייר ליג.
לכן צריך לקחת דברים בפרופורציה, אני יוצא מהמשחק הזה עם ראש זקוף, מלא גאווה, עם הפנים קדימה ליום רביעי למפגש מול צ’כיה החזקה, מפגש קריטי שאמור להכריע לגבי העולה לשלב הבא. לשמחתי זה עדיין תלוי בנו ועיקר ההישג הוא שאנחנו עדיין בתמונת העלייה.
יש תחושה שהנבחרת שלנו סחטה את עצמה למקסימום, שחקנים יקרים, תאזרו כח ותכינו את עצמכם ליום רביעי הגדול שיכול להפוך לעוד רגע קסום שייחקק לעד בהיסטוריה של הכדורגל הישראלי. אני מאמין בתוך תוכי שזה אפשרי, אני מקווה שהאמונה של השחקנים והצוות תתחבר עם היכולת בדרך לקפיצת המדרגה המשמעותית הבאה. גם אם זה לא יקרה, אנחנו יודעים שנתתם את המקסימום ואנחנו גאים בכם בכל מצב.