מאוויס צ’יבוטה הוא הגיבור האמיתי בניצחון הערב (ראשון) של מכבי חיפה 1:2 על מ.ס אשדוד. השחקן הלא מוערך, המקופח, שלא נספר במשך כל העונה, שרק לפעמים קיבל פירורי דקות וזה נראה היה כאילו עושים לו טובה, אבל מי שמכיר אותו יודע שהוא לא נופל מאף שחקן כנף אחר של הירוקים וכבר אמרתי בעבר שהוא אחד משחקני הכנף הכי טובים בישראל.
כדי להוכיח את זה, צריך לתת לו לשחק. והרבה. אין ספק שהוא שעיר לעזאזל, הוא נקנה במיליון אירו בינואר שעבר וכביכול על הנייר לא סיפק את הסחורה, אבל איך הוא יוכל לספק את הסחורה כשהוא לא מקבל הזדמנות אחת נורמלית לשחק? צ’יבוטה פתח אולי בשלושה משחקים בשנה וחצי שהוא כאן. כשאתה בודק שחקני כנף אחת הדרישות היא לדעת לעבור שחקן על הקו, מאוויס כילד למד שכשהוא מקבל את הכדור על הקו, הוא צריך לעבור את המגן.
לצ’יבוטה יש יכולת כדרור נדירה וכשיש לך שחקן שיודע לעבור שחקן יריב אתה מקבל את אחד פרמטרים הכי טובים בכדורגל – יתרון מספרי. ברגע שצ’יבוטה חלף על המגן והלך קדימה, הוא משך אליו שחקן יריב נוסף ולמעשה פתח שטח לשחקן ירוק שיהיה פנוי לקבל את הכדור. בחצי הראשון זה היה לעג לרש, עומר אצילי, דיא סבע והמגנים לא עברו פעם אחת באחד על אחד.
דניאל סונדגרן ומאוויס צ'יבוטה (שחר גרוס)כשמאוויס נכנס ועשה את הפעולות שהוא יודע הכי טוב בעולם, הוא בישל גול מדהים לדין דוד וסחט פנדל שהכריע את התוצאה. צ’יבוטה עשה את מה שהוא למד כילד, לעבור את המגן על הקו ולהוציא רוחב. פעמיים הוא הצליח ובנוסף, גם ידע מתי לעזוב את הקו ולהיכנס מאחורי החלוץ שסוחב את הפוקוס מההגנה, הוא השתחרר למצב ורק בחוסר מזל בעט לקורה.
צ’יבוטה נתן לברק בכר מתנה גדולה, המאמן לא היה בסדר איתו מכיוון שהוא רואה רק את הכוכבים. לברק אסור לשכוח שהוא דאג להביא אותו באופן אישי, הפך עולמות בשביל זה ובסוף שכנע את יעקב שחר. אין ספק שלמאוויס היה מגיע הרבה יותר, אני מקווה בשבילו שבעונה הבאה ישתחררו ממכבי חיפה כמה פרות קדושות שמשחקים בתפקידו ויתנו לו במה יותר נרחבת וגדולה.
כשבודקים מה מכבי חיפה עשתה ב-45 הדקות הראשונות, זה היה כלום ושום דבר. זו הייתה קבוצה ברמת פלייאוף תחתון. האם זה בגלל הלחץ מהידיעה שבלי ניצחון היא תסתבך? אני אומר לא ולא. שחקני האלופה שבעים, עייפים, מיצו את עצמם, רוצים אבל לא יכולים, הם מנצחים בכוח האינרציה. המחצית הראשונה הייתה בושה וחרפה למועדון, צ’ירון שרי איבד כל כדור, סבע ביכולת של היום צריך לשבת ביציע ופרנזי פיירו נלחם לבדו מול הבלמים, השקיע ואי אפשר לבוא אליו בטענות, אבל אצל בכר הוא הראשון שיוחלף.
שחקני מכבי חיפה חוגגים (שחר גרוס)במקרה הזה יצא טוב, מכיוון שדוד, האשדודי לשעבר, נכנס והבקיע את השער הראשון שסוף כל סוף שבר את הבצורת. אני לא יכול שלא להחמיא לבכר על שני החילופים, עלי מוחמד וצ’יבוטה, שעשו את כל ההבדל. עלי ניחן ביכולת של אחד על אחד בקישור ויצר יתרון מספרי, לכן, יחד עם מאוויס, השליטה הייתה של הירוקים במאה אחוז. אשדוד לא נראתה על המגרש, נפלה מהרגליים, לא עמדה פיזית והשער היה באוויר. מכבי חיפה שיחקה לא רע בכלל, כי לא היה מתנגד.
אבל עם כל ההובלה והחוסרים של אשדוד, איפה האופי של מכבי חיפה? קבוצה מקרטעת כמו אשדוד, בלי אוויר לנשום, שרק רוצה שהמשחק ייגמר, בסופו של דבר משכילה להשוות. כל הכבוד לרו בן שמעון, שעם הרכב טלאים כזה, חיסרון של חמישה שחקני הרכב, ללא הכוכב הגדול חמודי כנעאן ועם פציעות תוך כדי המשחק, הוציא יש מאין וכמעט הפתיע מאוד עם תיקו.
אחרי בכר, בן שמעון הוא המאמן הכי גדול בישראל בכל פרמטר של כדורגל ואם יש ישראלי שראוי לאמן את מכבי חיפה אחרי בכר הרי שזה הוא. יהיה קשה לשחזר את הביצועים של בכר בשלוש השנים האחרונות, אבל מגיע לו לאמן קבוצה כמו מכבי חיפה. בשורה התחתונה, הניצחון הזה הביא את האלופה למצב שהמשחק מול הפועל ב”ש, הדולקת אחריה, יכול להיות משחק אליפות, אבל עם היכולת של המחצית הראשונה תחזור, הירוקים יקבלו בראש וחזק.