ברק בכר יכול לקחת שני פרמטרים מהמחצית השנייה במשחק הערב (שלישי) ולחבק אותם חזק. ראשית, לאחר שנים ארוכות מכבי חיפה הגיעה לבלומפילד ושיחקה במחצית השנייה ללא פחד מול מכבי ת”א. שנית, סוף כל סוף הירוקים שיחקו כדורגל של קבוצה אלופה ואני מתכוון לאינטנסיביות, אגרסיביות, ניסיונות של דריבל אחד על אחד, הכנסת כדורים לרחבה ומשחק בקצב גבוה ביותר.
עם זאת, במחצית הראשונה זה לא היה זה מבחינת חיפה. אייטור קראנקה עשה תרגיל טקטי גדול לבכר, כשכתוצאה מכך הגיע הגול של הצהובים. לחיפה לא היה מענה למערך ה-4-4-2 חצי קווי, מכיוון שגבי קניקובסקי ודן ביטון לא שיחקו על הקו ולמעשה נכנסו פנימה למרכז ויצרו יתרון מספרי מובהק מול שחקני הקישור הירוקים. ארבעה על שלושה וחמישה על שניים ככשחקן חיפה זייף.
איבודי הכדור של מכבי חיפה הביאו את מכבי ת”א למספר מצבים קורצים במיוחד, הכניסות של דור פרץ מאחורי עלי מוחמד היו קטלניות ובמזל גדול הוא החמיץ פעמיים מול השוער. כשאתה משחק 4-3-3 מול המערך בו שיחק קראנקה וכשאתה מודע ששחקני חצי הכנף מנגד כל הזמן נכנסים למרכז המגרש, אתה צריך לדעת לנצל את הקווים הפנויים.
מכבי חיפה לא ניצלה זאת משום שרמי גרשון אינו מגן שיוצא קדימה ודניאל סונדגרן היה מאוד מאופק ועלה רק פעם אחת במחצית הראשונה. מכבי ת”א הייתה בשליטה מוחלטת וכבשה בדיוק מאותו מיס מאץ’ בקישור, כשמסירה כפולה בין אנדרה ז’ראלדש ודן ביטון סידר לג’ורג’ה יובאנוביץ’ מצב מול שער חשוף. אין אלא לפרגן לקראנקה על המחשבה הטקטית ההתקפית.
פרוז’קטור גדול ואדום צריך להידלק לבכר בעקבות המחצית הראשונה. מכבי חיפה לא יכולה להרשות לעצמה כל כך הרבה טעויות ואיבודי כדור, כשאף פעולה התקפית נורמלית לא הגיעה מכיוון הירוקים. אבל כידוע, כדורגל משחקים 90 דקות פלוס תוספת זמן ובכר עשה את השינויים שלו בהפסקה והצליח בגדול. מכבי חיפה נראתה שונה לגמרי בחצי השני.
האלופה לקחה סיכונים גדולים, אבל בלי סיכון אין סיכוי ובסוף הכדור נכנס. ומי הבקיע? השחקן הכי מדובר בכדורגל הישראלי, עבדולאי סק המרסק. אם הצהובים חלמו עדיין להתקרב לצמרת הרי שלמעשה נגמר הסיפור ומה שנותר להם זה לנצח את הפועל ב”ש ולהתמודד על המקום השני ואולי לזכות בגביע, כשאין ספק שהיא עולה בשלוש רמות על כל היריבות שנותרו במפעל.
העונה של מכבי ת”א היא בזבוז גדול של מועדון אדיר, סגל מצוין והפרש 10 הנקודות משקר. בעונה ללא שלב בתים אירופי וכשמכבי חיפה והפועל ב”ש משחקות כמות רבה של משחקים, הצהובים לא ניצלו את העייפות ופישלו כל פעם מחדש. לא פלא שהירוקים עייפים וקשה להאשים אותם הסוללה הולכת ונגמרת ולכן האכזבה ממכבי ת”א גדולה, אם כי היא יכולה לסיים עם תואר.
ומנגד, מכבי חיפה, כמו שאמרתי בראש הטור, צריכה להיות מעודדת מאוד מהיכולת של כוכביה במחצית השנייה בבלומפילד. הם התעוררו בזמן והיו אנרגטיים ביותר, לא ניכרו עליהם שום סימני עייפות ואם שחקניו של בכר יציגו בפלייאוף העליון את היכולת שהפגינו במחצית השנייה, הרי שהם בוודאות יזכו באליפות שלישית ברציפות.