מכבי תל אביב הגיעה למשחק הבית שלה ביד אליהו המחבק והחם כשהיא קצת לחוצה. מאז ההפסד במינכן, לא הייתה התרוממות רוח בקבוצה והפציעה של פוית’רס לא הוסיפה ביטחון ושקט. מצד שני, כצפוי, הופיעה מולה ולנסיה וזו הייתה כמעט יריבה בהזמנה עבור הצהובים.
עודד קטש החליט שמרטין יכנס לחמישייה ביחד עם ניבו והם יאיישו את עמדות 4 ו-5. לורנזו בראון ובולדווין יאיישו את שתי עמדות הגארד ובונזי קולסון שקצת הלך לאיבוד לאחרונה בעמדה שלוש, אבל מהר מאוד הגיע מהספסל הולינס, ואיתו התחילה מכבי תל אביב גם במחצית השנייה.
המארחת ניסתה ללחוץ בהגנה על מוביל הכדור היחיד של הספרדים החבולים. אפשר לומר שמכבי השקיעה בהגנה וגרמה לספרדים הרבה איבודי כדור, אבל אסור לאבד פרופורציות. ג’ייק כהן שותף היום כבר במחצית הראשונה מזה זמן רב.
הקהל קיבל באהבה את כניסתו של דארן היליארד שאחרי ההשעיה, אבל הוא עדיין רחוק מכושרו והציפייה היא לקבל ממנו הרבה יותר. הייתה התאוששות מסוימת שלו ברבע הרביעי עם שלשה שתיתן לו ביטחון, אבל זה עדיין לא זה. הפציעה של בולדווין היא בעיה לקבוצה גם כי היא פציעה בעייתית וגם בגלל העומס שמחכה לה בשבוע הבא, בעיקר בשני המשחקים באיטליה.
סורקין הוא שחקן נהדר. כולם בצדק אוהבים לפרגן לו וגם היום הוא הפגין משחק מצוין עם הרבה אנרגיה ופעולות טובות התקפיות והגנתיות, אבל היו פעמיים ברציפות שדובלביץ לקח אותו ב’לואו פוסט’ ועם התנועה שלו והכוח שלו הצליח להביא את עצמו לעמדה שסורקין לא הצליח למנוע ממנו, והוא ספג שני סלים רצופים מהעמדה הזו. עליו לעבוד ולשפר את הגנת ה’לואו פוסט’ במצב הזה. כמובן שהמאמן הספרדי, בהתאם למסורת, הוציא את דובלביץ אחרי שקלע שני סלים רצופים.
ניצחון הוא ניצחון ואין להקל בו, אבל אסור להסתנוור וכמו שנאמר בשבוע הבא זה קושי אחר, יריבות אחרות, איטלקיות לחוצות שצריכות גם כן ניצחונות בית, ויש להן את הצרות והלחצים שלהן.
משחק ההתקפה המסודר דורש יותר תאום כשבולדווין משחק יחד עם בראון, כאשר בראון הוא בעל הבית, ועכשיו צריך להכניס את היליארד לעניינים. אדאמס שותף היום פחות ובאם בולדווין ייעדר יצטרכו ממנו יותר. כמובן ששחקני הפנים ניבו ומרטין צריכים גם כן סוף סוף להראות גרף של השתפרות, כי המאבקים בשבוע הבא יהיו מול קבוצות ברמה גבוהה יותר.