במסיבת עיתנואים בסיום המשחק בפאריס, הדבר היחיד שעניין את ברק בכר זה המשחק מול מ.ס אשדוד. הוא יודע שמהפיקים הגבוהים באירופה להגיע לליגה המקומית זה לא כל כך עובד למכבי חיפה בקמפיין הנוכחי בליגת האלופות. לכן, המחשבות שלו היו באופן טבעי על כך שהוא צריך לעשות רוטציה ולתת לשחקני הספסל לשחק.
במשחק הערב הוא ביצע שלושה שינויים. הראשון, רז מאיר בעמדת המגן הימני אחרי שחזר מפציעה קשה. זה סיכון גדול אבל יש לבכר אומץ והוא לא מפחד. השני, הוא נתן למאוויס צ’יבוטה את הצ’אנס בהרכב, וזה לא איכזב אותו ולא את הקהל. השלישי, עבדולאיי סק שנכנס לעמדת הבלם ואיבד את הביטחון מטעות שיכולה לקרות לכל אחד.
חיפה הגיעה לסמי עופר עם שיטה חדשה שאני לא זוכר שבכר ניסה אותה ואני בטוח שהוא גם לא תירגל אותה, אלא רק דיבר עליה. ולכן בפתיחה הייתה אנדרלמוסיה גדולה במשחקם של הירוקים, הם לא מצאו את הידיים ולא את הרגליים. השיטה הזו גרמה לכך שרק שני קשרים היו באמצע, עלי מוחמד ונטע לביא, נגד מסה של שחקני אשדוד שהתנפלו עליהם ולא נתנו להם לנהל את המשחק. ואני שואל מי היה הקשר השלישי? ראינו את דין דוד מידי פעם חוזר לאחור, אז מה זה היה אמור להיות? 4:4:2 מעוניין?
כי אצילי שיחק בצד ימין, צ’יבוטה בשמאל, הקישור של חיפה היה מופקר והגול היה באוויר, שלא נדבר על טעות של סק שג’וש כהן לקח עם הרגל והציל. חיפה לא נראתה במשחק. מה יעשו לביא שהיה מספר 1 במגרש ועלי מוחמד שעזר לו מול ארבעה כחולים ואפילו ואפילו יותר?
לאחר שאשדוד עלתה ליתרון, חיפה התחילה לשחק יותר גבוה עם המגנים, במיוחד רז מאיר, אבל גם עם פייר קורנו. בשלב הזה, השמיכה של הקבוצה מעיר הנמל הייתה קצה מלכסות גם את הצדדים וגם את המרכז. כל פעם שחקן בירוק נכנס לאמצע כדי לעזור לקישור המופקר (לא בגלל שחקן, אלא בגלל השיטה). בסופו של דבר מכבי חיפה השכילה להשוות לאחר ביצוע מדהים של צ’יבוטה והשתלטה על המגרש לגמרי. לא עבר הרבה זמן והשליטה הביאה לה את היתרון איתו ירדה למחצית.
בפתיחת החצי השני, חיפה נרדמה והיכולת לא הייתה מספקת מול אשדוד שלא באה עם בונקרים, חיפשה לשחק כדורגל ולהיאבק ראש בראש עם האלופה. למרות הכל, לא יצא להם מזה משהו כי ההגנה עשתה הכל וחיסלה כל ניסיון אשדודי. כמובן, אי אפשר שלא לציין את רן בן שמעון. הוא אולי המאמן היחיד בישראל שיכול להחליף את בכר, כשזה יתקדם לאירופה בעונה הבאה.
לאחר מכן בכר עבר ל-4:3:3 וחיפה שיחקה את הכדורגל שלה, הגיעה להמון מצבים ועשתה מה שרצתה במגרש. היא הצליחה להבקיע פעמיים (שער אחד נפסל על נבדל) וכמובן שהניצחון שלה היה צודק. למעשה, היה זה משחק החזרה מאירופה הטוב ביותר של הירוקים עד כה. יש לציין שהאלופה עם שמונה ניצחונות בעשרה משחקים, שהם אחוזים בטוחים בדרך לאליפות. אם ניקח את ההפסדים להפועל ירושלים ובני ריינה בדרך, אז נבין שביום רגיל, בלי קמפיין אירופי, זה היה 10/10.
ביום רביעי מגיעה בנפיקה, אחת הקבוצות הטובות באירופה. במשחק הראשון חיפה הייתה טובה למרות ההפסד, הפעם יש חיסורים עם דולב חזיזה ועלי מוחמד העייף. אני חושב שתיקו נגד הפורטוגלים אפשרי ביותר, חיפה תעשה היסטוריה ותהיה הראשונה בישראל שתסיים שלישית בבתים של הצ’מפיונס ותגיע ל-32 האחרונות של הליגה האירופית.