בדקה ה-60 במשחק של מכבי חיפה בטורינו, ברק בכר ביצע חילוף והכניס את עומר אצילי לכר הדשא, אחרי שלא פתח עמו בגלל צום יום הכיפורים. היו אלו 30 דקות נפלאות של הקשר, שעשה ככל העולה על רוחו במגרש, בעט שלוש פעמים לקורה, עבר את הגנת יובנטוס כמה וכמה פעמים איך שרצה וניכר שהאיטלקים לא הבינו מי זה עומר אצילי.
הערב (שלישי), בכר התלבט עם עצמו האם לשחק עם שלושה בלמים כפי שהתחיל את המשחק בטורינו, או לקחת סיכון עם המון אומץ ולפתוח ב-4:3:3, כפי שסיים בטורינו, ולתת לאצילי מקום בהרכב. הסוף ידוע ואצילי הוא כמובן אדריכל הניצחון עם שני שערים לפנתאון, המשך ישיר למשחקו בטורינו, בלתי ניתן לעצירה ואם בעבר הרחוק טענתי שהוא לא יכול לפתוח בהרכב מכבי חיפה באירופה, היום, המלך של ליגת העל הוכיח לעצמו ולכל המדינה שגם באירופה הוא יכול להביא את עצמו לידי ביטוי כפי שהוא עושה בהצלחה בשנים האחרונות בליגה הישראלית.
אי אפשר שלא להזכיר שוב את האומץ של בכר, שלא פחד מיובנטוס, שיחק בשיטה של 4:3:3 עם לחץ בכל מקום במגרש, שחקני יובה לא יכלו להרים את הראש לפחות בחצי השעה הראשונה, מכבי חיפה הייתה אגרסיבית וקרובה בין החוליות ובין ירוק לירוק. אם במשחקה האחרון נגד בני ריינה האלופה רצתה לשחק רק עם הכדור, כאן היא הביאה את עצמה למצב של “מה אתה עושה כשהכדור אצל יובה”? היא עשתה את זה לפנתאון וזה הסוד של מכבי חיפה: כמה אופי שחקניה מוכנים להביא לכר הדשא וכשהוא מגיע היופי רודף אחריו.
הניידות של עלי מוחמד, חילוצי הכדור של נטע לביא, החוכמה של צ’ירון שרי, דניאל סונדגרן הנהדר ופייר קורנו עם הקרוסים הפנטסטיים שמו ללעג ב-45 הדקות הראשונות את יובה הגדולה. הערב אף אחד לא הפקיר את פרנזי פיירו לבד ברחבה, כמעט בכל התקפה שרי, אצילי ודין דוד הצטרפו ומוחמד תמך מאחור. ראינו את אצילי כובש את השער הראשון מעמדה של ‘מאחורי החלוץ’ כששרי עומד ממש ליד פיירו, כלומר היו שלושה שחקנים בעמדה של חלוץ לכל דבר והשמיכה של בלמי יובנטוס הייתה קצרה מלכסות. כנ”ל לגבי השער השני שכולם חשבו שאצילי יבעט לרחוק והוא הפתיע את השוער ובעט לחיבור הקרוב. המחצית הכי גדולה של קבוצה ישראלית בליגת האלופות אי פעם.
עם פתיחת המחצית השנייה יובנטוס השתלטה על המגרש, ניסתה להניע כדור ולצאת להתקפות מסודרות, להרים כדורים ולנסות כל מיני ניסויים כדי לחזור למשחק, אבל שחקני מכבי חיפה, ללא יוצא מן הכלל, עבדו חזק בהגנה כשהכדור היה אצל היריבה, אחד חיפה על השני, לא נתנו שטח ליובה והגדולה של האלופה היום הייתה בכך שלא נעשתה מולה התקפת מעבר אחת, דבר שהיא נכשלה בו במשחקים האחרונים.
ההצלחה הזו נזקפת לזכותו של ברק בכר, שהתכונן היטב, עם חילופים נהדרים וניהול משחק ענק. הכניסה של עבדולאי סק הייתה בזמן ולמרות שכולם כבר חיסלו לו את הקריירה הוא היה מצוין, גם מוחמד אבו פאני נכנס בזמן וניסה להחזיק בכדור. השופט הספרדי, מתאו לאהוס, אכזב אותי מאוד הערב ושרק רק לזכותה של יובנטוס וכמעט לא העניק עבירות לטובת מכבי חיפה, אבל עם כל זאת, משריקת הסיום שלו הירוקים נהיו מפורסמים בכל העולם וידברו עליהם בימים הקרובים.
הוכח הערב שלמכבי חיפה יש 11 שחקנים שאם הם משחקים יחד הם הכי טובים בארץ בפער, אבל בליגה הישראלית, שצריך להחליף 6-8 שחקנים, זה לא בא לידי ביטוי. בעונה שעברה בקונפרנס ליג, מכבי חיפה התקשתה להיכנס לקצב משחק אירופי, אבל כשנכנסה לקצב פירקה את הליגה עם 10 ניצחונות רצופים. בליגת האלופות, הירוקים מהמשחק הראשון משחקים בקצב לא נורמלי והיום זה היה קצב מסחרר פלוס פלוס. נגד פאריס סן ז’רמן הגדולה, בנפיקה ליסבון ופעמיים נגד יובנטוס הוכיחה מכבי חיפה לכל מדינת ישראל שהיא משחקת בקצב של ליגת האלופות פר אקסלנס.
את זה הם צריכים להביא מול הפועל חדרה בסמי עופר. שוב יהיו 30 אלף צופים, לאלופה יש מספיק זמן לנוח ולהתאושש ואי אפשר להמשיך עם התצוגות כמו נגד בני ריינה והפועל ירושלים, כי מול מכבי חיפה שמשחקת ברמה של הצ’מפיונס ליג אפילו מכבי ת”א לא יכולה להתמודד איתה ראש בראש. הכול תלוי בכמה מכבי חיפה מוכנה להשקיע את האופי שלה ולרצות לשחק כשהכדור אצל היריבה, ככל שתעשה את זה יותר היא תהיה פחות מופקרת וכשההפקרות תפסק הניצחונות בליגה יבואו אחד אחרי השני.