מאז שעלה לבוגרים, היה ברור שלצ’אבי יש כישרון מיוחד להפוך את הקבוצה שלו לטובה יותר. בתחילת הדרך קטלו אותו על ריבוי המסירות שלו לרוחב המגרש ודרשו להוריד אותו לספסל, או אפילו למכור אותו, אך צ’אבי המתין בסבלנות עד שהגיע פפ גווארדיולה. תחת ניהולו, ברצלונה הציגה לראווה את אחת מקבוצות הכדורגל הדומיננטיות ביותר שהעולם ראה, כשצ’אבי מקבל את רוב הקרדיט על כך (מיד אחרי ליאו מסי ופפ).
לראשונה מאז עזב כשחקן, צ’אבי הגיע העונה למועדון שבור שאיבד את הדרך, והצליח לשקם אותו חלקית בשלושה חודשים וחצי על הקווים. המשבר הכלכלי של ברצלונה גרם לה לאבד את הנכס הכי גדול שלה בחינם, ואיתו גם את הזהות של המועדון.
כשהוצג בבארסה, צ’אבי דיבר רבות על איך ברצלונה צריכה לשחק – הרבה מסירות, כניסות של שחקני קישור פנימה אל תוך הרחבה, יצירת יתרונות דרך הכנפיים ובעיקר לחץ בלתי פוסק על הכדור. צמד המשחקים האחרונים של הקבוצה, מול נאפולי ו-ולנסיה, הראו בדיוק למה צ’אבי התכוון.
בליגה האירופית ברצלונה שלטה ללא עוררין, אך ללא רגל מסיימת. היא שלטה בכדור, לחצה ללא הרף והגיעה למספר מצבים טובים, אך סבלה מיום רע של פראן טורס וסיימה רק בתיקו מול נאפולי. מול ולנסיה, בחוץ, זה כבר היה סיפור אחר – פייר אמריק אובמיאנג הראה שהוא הרגל המסיימת שבארסה הייתה כל כך זקוקה לו והפציץ עם שלושער (גם אם אחד מהם היה עם הקצה של הגב), וברצלונה פשוט שיחקה נהדר בחלק ההתקפי.
ההגנה, עקב האכילס של ברצלונה, נשארה בעינה. בעוד אפשר לשפר את החלק ההתקפי בצורה יחסית מהירה עם שיטת משחק מסודרת, ההגנה של הקטלונים לוקה בחסר כבר כמה שנים טובות. ולנסיה הבקיעה שלושה שערים במשחק, כולל שניים פסולים, וזה פשוט יותר מדי בשביל קבוצה שמתיימרת להיות בטופ של הליגה, או אפילו של אירופה.
השיפור המשמעותי בהתקפה הגיע גם בזכות הרכש הנהדר של צ’אבי, רכש משולש, עם שחקני התקפה שמתאימים לשיטה ולמועדון, וגם יצר תחרות בריאה בחוד, אבל גם בעיקר בגלל חזרתו של פדרי לכושר. הגולדן בוי של 2021 היה פצוע בפתיחת העונה וחזר לשחק באופן סדיר רק בתחילת החודש שעבר, ויחד איתו הקבוצה נראית הרבה יותר טוב, לפחות בחלק ההתקפי. הכניסות שלו לרחבה כקשר, בנוסף לביטחון המחודש שקיבל בבעיטה שלו מרחוק, נותנת לברצלונה עוד כלי התקפי חשוב שהיא יכולה לסמוך עליו, אבל בעיקר מזכירה איזה קשר אחד, שפעם לבש את מספר 6 במדי הבלאוגרנה.
צ’אבי יצר את ברצלונה הגדולה, אבל בקטן. לראשונה מזה שנתיים, הקבוצה רושמת רצף משחקים בהם היכולת שלה היא מה שמשנה, גם אם הציפיות נמוכות יותר מאותה קבוצה של לפני עשור. צ’אבי יושב בצורה מושלמת על עמדת המאמן שיצעיד את החבורה הצעירה שנבנית בברצלונה קדימה, כשהווטרנים נותנים מהניסיון והשקט שלהם על המגרש כדי להדריך את הדור הבא. רק תדמיינו מה היה קורה אם לא היו חובות.
הכתוב הוא טור דעה.