זה היה כמו ספר ברמה הגבוהה ביותר. היה לו התחלה, אמצע וסוף, ולספר הזה קוראים “הגיבורים מהכרמל הירוק”.
נתחיל בהתחלה. ב-45 הדקות הראשונות בטרנר הייתה קבוצה אחת על המגרש, שעשתה מה שהיא רצתה, איך שהיא רצתה וכמה שהיא רצתה. לקבוצה הזו קוראים מכבי חיפה, אלופת המדינה, וכנראה שהיא גם תהיה האלופה של עונת 2021/22. אם הפועל באר שבע היא המתחרה האמיתית של מכבי חיפה בליגה, אז הירוקים יכולים להיות רגועים, כי דרכם סלולה לעבר המטרה – אליפות נוספת.
היתרון במחצית הראשונה היה כל-כך בולט, מכבי חיפה הניעה את הכדור, הגיעה לאין-ספור מצבים ואם הקבוצה של ברק בכר הייתה יורדת למחצית ביתרון 1:5, אף אחד לא היה מתלונן, אבל עומרי גלזר הצליח להציל שלושה שערים. מכבי חיפה השתעשעה עם הכדור, שחקניה רקדו על המגרש, נהנו מהעבודה שלהם, ובעיקר חיכו לרגעים בהם לשחקני באר שבע החזיקו בכדור בשטח שלהם, אז הם התנפלה עם שלושה על אחד או ארבעה על שניים וחילצו באגרסיביות ואלגנטיות את הכדור. כתוצאה מהחטיפות והחילוצים הגיעו הירוקים בקלות לשער של ב”ש וזה חלק מהסגנון של מכבי חיפה - מה שעושים כשהכדור אצל היריב. הם עשו את זה נפלא לאורך כל 45 הדקות הראשונות.
הפועל ב”ש ורוני לוי, שרוצים לקחת אליפות ואירחו את המשחק בטרנר, הגיעו בשיטה של חמישה שחקני הגנה, כשבעמדת המגן הימני הוצב אספרייה, שאין לו מושג איך לשחק בתפקיד הזה. דווקא כשרוני לוי עשה את השינוי ונתן לו לשחק מקדימה הוא היה הטוב במגרש עד סוף המשחק, כך שקשה להבין למה רוני לוי משתמש בכוח בשיטה הזו, כשאין לו סגל מתאים ובמיוחד היום, כשהמגן השמאלי שלו הלדר לופס היה חסר עקב קורונה. לא פלא שאחרי שהוא היה בפיגור הוא שינה את שיטת המשחק ואני שואל את עצמי – למה לא לפתוח עם רביעיה בהגנה ועם עוד קשר נוסף? אבל הפתרונות לרוני לוי.
ובאמצע מה קרה? רק השחקנים ואריק בנאדו וכל מי שהיה במנהרה יודע. בסוף כל המהומה שהייתה הרחיקו את רז מאיר ואף אחד לא יודע למה, רק מספרים סיפור, אף אחד לא יודע אם השופט ראה או לא ראה, ואולי ראה חלק מהסיפור. ומכבי חיפה עלתה רק עם עשרה שחקנים לפתיחת המחצית השנייה במצב קשה ביותר, כי היה ברור שכשהאורחת עם שחקן פחות, ב”ש תשתלט על המשחק. ואכן זה מה שקרה.
אבל גם עם שחקן פחות מכבי חיפה הגיעה לשני מצבים לפחות להבקעת שער, שבאחד מהם טיבי חילץ מקו השער כדור ענק שאצילי בעט לרשת החשופה. ב”ש שיחקה במחצית השנייה לרגליים, לראש ולגוף של מכבי חיפה, שחקניה ניסו כל הזמן להגביה כדורים לרחבה ושם לפלאניץ’, גולדברג וחבריהם לא באמת הייתה בעיה לחלץ ולהרחיק, למרות שהמארחת כן הגיעה לחצאי-מצבים ושג’וש כהן הציל כדור גדול.
ועכשיו נגיע לסוף. אין ספק שמכבי חיפה הוכיחה בחצי השני שכדי לקחת אליפות היא צריכה להתלכלך, צריכה לחפש את היעיל ולהבין מה טוב בתוך כר הדשא כשאתה עם שחקן פחות במשחק עונה. מכבי חיפה ידעה שב-99% אם היא מנצחת האליפות מובטחת, מכיוון שאין אף קבוצה בליגה שיכולה להתמודד עם הקצב הרצחני הזה שהקבוצה הביאה עוד בקונפרנס ליג, ויכולנו לראות את זה בחצי הראשון כששחקני ב”ש היו ניצבים על כר הדשא והירוקים עשו כאוות נפשם בכל פרמטר של כדורגל התקפי.
בשורה התחתונה זה היה ניצחון של גברים, זה היה ניצחון של נחישות, זה היה ניצחון של אליפות.