יומיים לפני ראש השנה, הגענו הערב (שבת) לאצטדיון סמי עופר במומנטום חיובי לאחר ניצחון חוץ 0:4 באיי פארו ועם הפנים לקראת המפגש הישיר מול אחת היריבות שלנו במאבק על המקום השני בבית, במוקדמות המונדיאל, וזאת בצל ההתעסקות בפרשת מונס דאבור וקריאות הבוז של הקהל.
הנבחרת שלנו שמה הכל בצד והתעסקה נטו בכדורגל. פתיחת משחק יוצאת מן הכלל של כדורגל ישראלי משובח, בעיקר מבחינה התקפית כאשר ערן זהבי ומנור סולומון מנצחים על החגיגה, שהחלה עם פעולה אישית גדולה של סולומון באגף שמאל ושער יתרון מוקדם שנתן לנו המון ביטחון לקראת הדקות הבאות.
מהצד ההתקפי המשכנו להיראות נהדר עם שער קבוצתי שני נפלא של מונס דאבור ולאחר מכן שער שלישי נאה של זהבי, שניצל עד תום את החולשה הבולטת של החוליה האחורית האיטית והמבולבלת של האוסטרים וסגר מבחינתנו 33 דקות נפלאות מבחינה התקפית. יחד עם זאת, חווינו בחולשה מדאיגה מבחינה הגנתית שעלתה לנו בשער מצמק ובעוד אין-ספור מצבים לאוסטרים.
רוטנשטיינר ערך במחצית חילוף במרכז ההגנה, כאשר הוציא את איתן טיבי והעביר את חאתם עבד אלחמיד מעמדת הקשר, שם לא מצא את עצמו, חזרה לעמדת הבלם, בעוד דן גלזר נכנס לעמדת הקשר האחורי. למרות זאת, פתיחת המחצית השנייה הייתה של האוסטרים שכבשו שער שני מהיר על ידי מרקו ארנאוטוביץ’, שניצל שוב פעם סגירה לא טובה של שחקני מרכז ההגנה שלנו וגרם לכולנו לפעימות לב מואצות.
חילוף כפול מוצלח של רוטנשטיינר עם מוחמד אבו פאני במרכז המגרש במקומו של ביברס נאתכו ושון וייסמן בהתקפה במקום דאבור, החזיר אותנו בגדול למשחק עם שער רביעי חשוב מאין כמוהו של החלוץ לאחר לחץ נהדר של גלזר, שחטף את הכדור עמוק בחלק המגרש של האוסטרים, והעביר אותו לשחקן ריאל ויאדוליד, ששיגר בעיטה אדירה לחיבורים והעלה אותנו ליתרון קריטי בדקות מאוד טובות של האוסטרים, אל מול בלבול בולט שלנו.
השער הרביעי הוציא את הרוח מהמפרשים של האוסטרים שהימרו רק על התקפה והיו מאוד חשופים בחוליה האחורית, בדקות בהן הנבחרת שלנו הפכה להיות יותר מאורגנת ומסודרת בקישור ובעורף, לעומת הבלבול של המחצית הראשונה. הניצחון הזה היה העתק דומה לניצחון הקודם על האוסטרים, 2:4 בסמי עופר. שמעתי לאורך השידור לא פעם את המשפט ”היינו כחולמים”. אני חושב שכולם כולל כולם צריכים להבין ולהפנים שאנחנו יכולים להמשיך לחלום על מקום שני, למרות שזה כבר מציאות.
ההגרלה הטיבה עימנו כאשר המאבק הישיר שלנו הוא מול סקוטלנד ואוסטריה. לאורך השנים האחרונות הוכחנו פעם אחר פעם שאנחנו מסוגלים להוות יריב שווה מולן ואף לגבור על הנבחרות הללו. הקהל הישראלי חייב להבין ולהפנים שיש לכדורגל הישראלי מה למכור בזירה הבין-לאומית בוודאי מול הדרג השני והשלישי באירופה.
לשמחתי הגענו לסיטואציה מציאותית שבה אנחנו לא יכולים להרשות לעצמנו לפספס הזדמנות, אולי בלתי חוזרת, לסיים במקום השני, במיוחד כאשר אנחנו מוכיחים לעצמנו שאנחנו לבטח לא פחות טובים מהיריבות שלנו על הסגנות. יש הרבה נקודות חיוביות, בעיקר מבחינה התקפית, שאפשר לקחת קדימה ויש דברים פחות טובים, בעיקר מהתפקוד של החוליה האחורית. רוטנשטיינר יצטרך למצוא את הפתרונות כדי לתקן זאת לקראת המשחקים הבאים.
אני גאה בשחקנים על מאמץ עילאי ומשחק נפלא אבל במקביל גם צריך לשמור על פרופורציות. אנחנו נמצאים בפוזיציה מצוינת לקראת ההמשך אבל אנחנו רק באמצע הדרך ועל מנת להגשים את החלום, רק אמונה לא תספיק. צריך לשמור על יציבות וחיבור חזק של השחקנים והצוות לקראת פינאלה, שאני מקווה שיהיה בלתי נשכח.