העונה האירופית של מכבי תל אביב נפתחה הערב (חמישי) במונטנגרו מול יריבה נוחה על הנייר, סוטייסקה, שסיימה במקום השני בליגה המקומית שלה. לכולנו היה ברור לחלוטין שהצהובים מגיעים למפגש הכפול כפייבוריטים למעבר לשלב הבא, בעיקר כאשר מדובר בשני משחקים בהם הפערים ביכולת באים יותר לידי ביטוי.
הקיץ הנוכחי שעדיין נמצא בעיצומו מבחינת מכבי תל אביב הוא לדעתי הסוער ביותר בעשור האחרון מבחינת מבנה הסגל של הצהובים, שאיבדו בפגרה הנוכחית לא מעט שחקני מפתח משמעותיים שהיוו עוגנים בסיסיים לאורך השנים האחרונות, כמו איתן טיבי, הבלם הישראלי הבכיר ביותר, שעבר לבאר שבע. לדעתי הצהובים היו חייבים למצוא את הדרך להשאיר אותו.
כמובן יש גם את דור פרץ שנחשב לשחקן החשוב ביותר של הצהובים בעונה האחרונה ועבר לליגה האיטלקית, איתי שכטר שהיה משמעותי על כר הדשא וחדר ההלבשה, אלכסנדר פשיץ’ וניק בלקמן. מכבי ת”א איבדה מספר שחקני מפתח משמעותיים ונכון להיום הקבוצה עדיין לא הצליחה לצרף תחליפים הולמים. זה בא לידי ביטוי במונטנגרו, בעיקר במחצית ראשונה חלשה מאוד ובלי שום אוריינטציה התקפית, קצב משחק נמוך וחוסר ריכוז בולט מול השוער המונטנגרי שלא עמד בשום מבחן אמיתי מצידה של האורחת לאורך כל המחצית הראשונה.
הדקות הראשונות של המחצית השנייה נפתחו קצת יותר טוב מבחינת הצהובים, עם שינויים בעמדות של שחקני החלק הקדמי עד להרחקה המיותרת של קארצב בדקה ה-55, מה שחייב את הצהובים לבצע חילוף הגנתי עם הכנסתו של דן גלזר על חשבון מתן חוזז.
מאותו הרגע, מכבי ת”א שהייתה בנחיתות מספרית התבססה בעיקר מבחינה הגנתית ורצון להעביר את ההכרעה לשבוע הבא לבלומפילד, אל מול המונטנגרים ששלחו יותר שחקנים לחלק הקדמי וכמעט עלו ליתרון לאחר בעיטה נהדרת של מטנוביץ’ והדיפה נפלאה של דניאל פרץ.
ההופעה החלשה של מכבי ת”א מדאיגה מאוד, לא היה שום מימד התקפי, המשחק היה מאוד איטי ומסורבל וזה גרם לאכזבה גדולה – למרות שמדובר במשחק רשמי ראשון העונה ההופעה הערב של הצהובים אמורה להוות תמרור אזהרה מהבהב לקראת ההמשך, הן בזירה האירופית וכמובן בזירה המקומית.
הצהובים יפגשו בהמשך הדרך יריבות יותר איכותיות ויצטרכו להשתדרג באופן משמעותי בכל הפרמטרים ולחזור להיות קבוצה שתהיה דומה למה שהיינו רגילים לראות מהם, לפחות בזירה האירופית שהייתה מוצלחת בעונה שעברה. הציפיות גבוהות לקראת משחק הגומלין בשבוע הבא בבלומפילד, עם קריצה לשלב הבא.