הערב (רביעי) בליסבון נבחרת ישראל זכתה למשחק אימון יוקרתי מול נבחרת פורטוגל, יומיים לפני פתיחת טורניר היורו. הדגש שלנו הוא כמובן על נבחרת ישראל, שכל משחק ידידות שלה הוא הזדמנות טובה לתרגול מערכים וניסויים בגזרת השחקנים עם שילוב של צעירים או מוזמנים חדשים לסגל.
נבחרת ישראל עלתה למשחק במערך מאוד הגנתי של וילי רוטנשטיינר עם דגש על שלושה בלמים, שחקני הכנף אלי דסה בימין וסאן מנחם בשמאל, שהבלבול וחוסר התיאום בולט במקביל לשלישיית הקישור ביברס נאתכו, נטע לביא וגדי קינדה במשחק חלש, אנמי, רך בלי שמץ של פיזיות ואגרסיביות שנתנו לנבחרת פורטוגל להשתלט באופן מוחלט על כר הדשא למן פתיחת המשחק. הנבחרת המארחת הגיעה לאין ספור הזדמנויות שהוחמצו למזלה הרב של הנבחרת הישראלית, שלקראת סיום המחצית הראשונה קרסה תחת הלחץ הפורטוגלי וספגה שני שערים קלילים שחשפו שוב פעם את פערי האיכות העצומים בין הנבחרות.
רוטנשטיינר שגה במערך ההתחלתי כאשר חשף את מרכז המגרש עם שני שחקנים בלבד, לביא ונאתכו, לנחיתות מספרית במרכז המגרש מול היריבה האיכותית כאשר קינדה תופקד בצד ימין שם הלך לאיבוד ולא הצליח לבוא לידי ביטוי. הפורטוגלים, ללא מאמץ מיוחד, הגיעו בגלים פעם אחר פעם למצבי הבקעה כמעט ללא הפרעה מצידה של נבחרת ישראל שירדה למחצית בפיגור סביר של שני שערים.
המחצית השנייה נפתחה שוב עם עליונות מוחלטת של פורטוגל שאמנם שיחקה בהילוך שני אבל הייתה גדולה עלינו בכמה מידות ועם לא אוזלת רגלה של הנבחרת הפורטוגלית מול שערו של אופיר מרציאנו יכולנו לסיים את המשחק בתוצאה צורמת. זה נכון שההופעה של נבחרת ישראל הייתה רחוקה מלהשביע רצון הן מבחינה הגנתית והן מבחינה התקפית, אך צריך לקחת את כל הביקורת בפרופורציה, נבחרת ישראל בהרכב חסר ואווירת סוף עונה, בהופעה שאמנם נרצה לשכוח מול יריבה פורטוגלית איכותית ועדיפה עם הפנים ליורו ואנחנו עם הפנים, לים בתקווה לחזרה מהפגרה לקראת מוקדמות המונדיאל עם יכולת הרבה יותר משכנעת ממה שראינו מנבחרת ישראל הערב בליסבון.