כדי לסכם את הגמר הזה, חייבים לדבר על שני הווינרים הגדולים של הכדורגל העולמי – כריסטיאנו רונאלדו וזינדין זידאן. רונאלדו שם במשחק הזה חותמת באופן סופי וגמור על היותו אם לא הגדול ביותר, אז לפחות ביחד עם מסי כשני הגדולים בכל הזמנים. המספרים והיכולת שלו להביא את עצמו להישגים אישיים והישגים קבוצתיים ברגעים המכריעים, זה לא משהו שהיה בכדורגל העולמי מאז ומעולם, כולל כל הגדולים. היכולת שלו להגיע למשחקים מכריעים ולנצח אותם הופך אותו לגדול ביותר במובן הזה בכל הזמנים מעל לכל השחקנים האחרים בהיסטוריה.
לגבי זידאן, הוא לקח קבוצה בשנה וחצי והביא שני תארים של ליגת האלופות, בנוסף לתואר אליפות בספרד, כשבדרך הוא הפך את ריאל מקבוצה כבויה לקבוצה שמחה, תוססת, רצה, פשוט מדהימה. אני חושב שזידאן הוא אחד השחקנים הגדולים בהיסטוריה שהפך להיות מאמן גדול, רוב השחקנים הגדולים בהיסטוריה לא הפכו למאמנים גדולים וזידאן שבר את הסטיגמה הזאת, אפשר לראות את האהבה וההערכה שהוא מקבל, קודם כל מהשחקנים שלו והכוכבים שלו, ואחרי זה מהקהל וההנהלה.
אי אפשר שלא להתייחס לקצב המשחק בגמר הזה. ראינו את הכדורגל האירופי עולה מדרגה בכל מה שקשור לקצב המשחק, לקצב קבלת ההחלטות, למהירות בה שתי הקבוצות שיחקו, ברמה כמעט בלתי אנושית. יכולת קבלת ההחלטות תחת לחץ במעמד ועומס שכזה, פשוט לשבת ולהתמוגג. היום אנחנו רואים משחק כדורגל אחר. זו הסיבה שזה המשחק הגדול ביותר בעולם, זו הסיבה שאת גמר ליגת האלופות רואים כחצי מיליארד אנשים ברחבי העולם ודרך משחקים מהסוג הזה ושחקנים מהסוג שראינו על הדשא בקרדיף, אפשר למכור את המשחק הזה כגדול ביותר שיש.
אני חושב שההישג הגדול של ריאל מדריד הוא שזה לא שיובנטוס לא הגיעו למשחק, יובנטוס היו במשחק טוב. זו קבוצה ענקית, קבוצה פנטסטית, אבל היכולת של ריאל מדריד לשלוט בקצב המשחק, להעביר את עצמה תמיד ממצב של התגוננות, כמו שהיה בדקות הראשונות, למצב שבו היא מנהלת את קצב העניינים, היא פשוט מדהימה.
איסקו לדעתי הוא באמת קוסם, מודריץ’ הוא סופרסטאר בכל קנה מידה, היכולת שלו לאזן את המשחק יחד עם טוני קרוס באופן מאוד רגוע, הוא מסוג השחקנים שתמיד תמיד משרים שקט, תמיד משרים את הביטחון שצריך. גם ברגעי משבר, כשהגדולים ביותר לפעמים נשברים, הוא תמיד נמצא שם כדי להרים אותם, על ידי זה שהוא בא לקבל את הכדור כדל הזמן, הוא זמין תמיד. הוא, איסקו וקרוס הם אלו שעשו את ההבדל במשחק הזה, לא הגולים של רונאלדו, בין ריאל מדריד מפסידה למנצחת.
במשחקים מהסוג הזה, אני גאה להגיד שהייתי שחקן כדורגל. כל ילד שראה היום את המשחק חולם ורוצה לגעת במקומות האלה שהוא ראה על המסך. עד כמה המשחק הזה הוא מרגש, עד כמה המשחק הזה הוא גדול, עד כמה המשחק הזה הוא סיפורם של כוכבים גדולים.