כדורגל נבחרות הוא אחד הדברים השנויים במחלוקת עבור אוהדים ברחבי העולם. מצד אחד הפגרות של השבועיים באמצע העונה הורסות את המומנטום של המועדונים ומובילות לעוד פציעות. בשנה האחרונה, שנת הקורונה, ההתקבצות של אנשים ממקומות שונים ביחד הובילה להדבקות ברחבי העולם ורק פגעה במעמד של הכדורגל הבינלאומי, שנתפס כמו בזבוז זמן באמצע העונה. מהצד השני, חלק מהרגעים המזוהים ביותר בעולם הכדורגל, כמו יד האלוהים של דייגו מראדונה, הפכו להיסטוריה, לא מעט בזכות זה שמדינות שלמות חגגו עם השחקנים על המגרש. הפטריוטיות הצליחה, ועודנה מצליחה, למשוך גם אנשים שאינם העוקבים האדוקים של הענף למשחקי הנבחרות.
יורו 2020 מייצר דרמה ברמה כמעט יומיומית עם הרבה מאוד הפתעות. אלופת העולם (צרפת), אלופת אירופה (פורטוגל), סגנית אלופת העולם (קרואטיה) ואלופת העולם הקודמת (גרמניה) הלכו הביתה כבר בשמינית הגמר. הולנד, שנראתה כמו אחת המועמדות לזכייה אחרי מאזן מושלם בבתים, הודחה אחרי ההפסד לצ’כיה במשחק הראשון שלה בנוק-אאוט.
קיליאן אמבפה מאוכזב (רויטרס)הסיפורים לא הפסיקו לזרום. דנמרק עולה לרבע הגמר אחרי שכוכבה התמוטט על המגרש במשחק הראשון של הטורניר והיה בסכנת חיים. שווייץ חוזרת מפיגור 3:1 ל-3:3 ומנצחת בפנדלים את אלופת העולם, שלושת הנבחרות שעלו מבית שהוגדר לפני הטורניר כ’בית המוות’ המרשים בתולדות אליפויות אירופה לא הגיעו לשמינית הגמר.
הסיפורים המשיכו לזרום גם מהשחקנים. קיליאן אמבפה אכזב בטורניר חלש והלך הביתה בשמינית הגמר. תומאס מולר הוותיק והמנוסה לא כבש בטורניר, כריסטיאנו רונאלדו הצטיין עם 5 שערים שלא מנעו ממנו הדחה בשמינית. שחקנים אלמונים בקנה מידה בינלאומי, כמו פטריק שיק, האריס ספרוביץ’ ויואכים מאיילה, הפכו לכאלה שמובילים נבחרות על הבמה הגדולה ביותר של אירופה.
יכול להיות שהעומס של עונת הקורונה השפיע על רוב הכוכבים הגדולים שהגיעו עייפים לטורניר. ראינו לא מעט דברים חריגים, כמו האינפלציה של השערים העצמיים או החטאות הפנדלים בזמן המשחקים, אבל היו משחקי כדורגל שיזכרו במשך עשורים קדימה – שניים מתוכם באותו ערב, ה-3:5 של ספרד על קרואטיה וה-3:3 בין צרפת לשווייץ. תענוג להיות אוהד כדורגל בשבועות האחרונים.
הכתוב הינו טור דעה