מתנת פרידה בצורת גביע

לכולם ברור שבית"ר ירושלים כפי שהכרנו אותה בשלוש שנות ארקדי גאידמק לא תחזור. גם בקבוצה כבר מודים שהמהלך הבא יהיה כונס נכסים, אבל הערב בגמר גביע המדינה בית"ר לקחה עוד נכס: גביע המדינה. 

זוהי מתנת פרידה יפה של השחקנים עבור האוהדים, שהיו נאמנים לפני עידן ארקדי ויישארו כאלו גם אחריו. קהל, אף פעם לא היה חסר לבית"ר. 

הגביע הזה מסמל את סוף התקופה, ואיזה סיום. תקופה של שתי אליפויות ושני גביעים. תקופה בה הכסף נשפך כמים, והתארים זרמו היישר לטדי.

כעת שוב בית"ר תחזור לעידן של טרום גאידמק, אבל לפחות היא עושה את זה בקלאסה, עם תואר על חשבון מכבי חיפה.

ברוכיאן חוגג את השער השני של בית"ר (שי לוי)

ומה עם הירוקים? ברור שהם לקחו אליפות שראויה להם, אבל ה"כסף היה על השולחן" והם לא הרימו. עבורה, לא לקחת דאבל בעונה כזו, זה כישלון. הזדמנות כזו, ספק אם תחזור.

המשחק בין בית"ר למכבי חיפה היה חילופי המשמרות. אין ספק ששוב הירוקים ייקחו את תפקיד "הדייר העשיר בבלוק", ושוב יתחילו לנגוס בתארים. אבל בית"ר הוכיחה הערב שגם במצב נפשי ירוד, על רקע עתיד לא ברור, היא יכולה למכבי חיפה - האלופה הטריה.

אלברז חוגג (שי לוי)

ועוד איך היא עשתה את זה.. בשליטה מוחלטת מול חיפה. אלמלא החמצה שלומיאלית של ברק בסוף המחצית הראשונה, זה היה 0:3 מעליב עוד לפני ההפסקה. 

במחצית השניה, שוב חיפה ניסתה את מזלה אך בית"ר היתה נחושה להחזיק בתואר הזה, ככל הנראה האחרון שלה בעידן הנוכחי. 

אז נכון, חיפה חזרה בזכות פנדל. אבל זה כל מה שהיה לה לתרום בערב כזה. כדי להגיע באמת לפנדלים מכריעים מול בית"ר של הערב, היא היתה צריכה יותר לחימה, נחישות ורצון. וזה לא היה לירוקים.

ושוב, החדשות הטובות של בית"ר הן גם הרעות. כעת יצטרכו לשלם שם מענקים על זכיה בגביע, מה שעלול לקדם עוד יותר את נושא כונס הנכסים. אבל הערב, הוא ערב לחגיגה. את כאב ראש התשלום ישמרו שם לבוקר. כשיקומו עם הנגהובר לתוך מציאות חדשה.