מערכת ONE
|
רונאלדו לואיז נזאריו דה לימה, או בשבילכם רונאלדו הברזילאי, אחד החלוצים הבולטים בתולדות הכדורגל העולמי, התייחס היום (שבת) בראיון לגאזטה דלו ספורט האיטלקי לתקופה שלו באיטליה באינטר (1997-2002) ומילאן (2007-2008), לפציעות שעבר ולשליטה של יובנטוס אחרי הזכייה של הביאנקונרי באליפות תשיעית ברציפות.
רונאלדו התייחס תחילה לאובדן האליפות עם אינטר ב-5 במאי 2002 ב-4:2 ללאציו באולימפיקו, במה שהיה משחקו האחרון במדי הנראזורי: “הרגשתי כאב ופחד כשהברך שלי קרסה באולימפיקו, עם זאת, ברגע שהפחד הראשוני חלף מצאתי את הכוח הפנימי שלי שלא ידעתי אפילו שיש לי. הייתי אדם אחר, אך עם אותה אהבה לכדורגל. התשוקה שלי למשחק הייתה המאמן הטוב ביותר שלי, הרופא, הפיזיותרפיסט והחבר לקבוצה”.
הפציעה איתה התמודד: “הפציעה הזו הייתה הגורל שלי, אבל אנחנו חייבים להאשים את מה שקרה ב-5 במאי 2002. כשהגורל שלך נמצא בידיים שלך ואתה נותן לו לחמוק אתה לא יכול לכעוס על אף אחד אחר פרט לעצמך. פשוט לא היינו אנחנו ומעולם לא הצלחנו להבין מה השתבש. זאת הסיבה שבכיתי”.
העזיבה לריאל מדריד אחרי אובדן התואר: “הסקודטו הזה היה המינימום שיכולתי לתת לאוהדי אינטר על האהבה שלהם כלפיי. לא ידעתי שזה המשחק האחרון שלי באינטר, לפני זה דיברתי עם הנשיא מאסימו מוראטי ואמרתי לו שפשוט אין חיבור ביני לבין המאמן הקטור קופר ושלא יכול להיות חיבור בינינו. אפילו לא היה סיכוי לפשרה אפשרית. זמן רב לאחר מכן דיברתי על זה עם מוראטי ו’סלחנו’ אחד לשני בלי להאשים אף אחד. באותו רגע יכול להיות שלאף אחד מאיתנו לא הייתה ברירה”.
החזרה לאיטליה והחתימה במילאן ב-2007: “זה לא הלך כמו שצריך, אבל סילביו ברלוסקוני ואדריאנו גליאני דאגו לי מאוד, יש לי זיכרונות טובים שמעלים לי חיוך מהתקופה הזאת עד היום ויש בינינו הרבה כבוד. אולי זה קל להגיד את זה עכשיו, אבל זאת האמת, בזמנו רציתי מאוד לחזור לאינטר. עשיתי הכל כדי לחזור לאינטר וחיכיתי כמה שאפשר, אבל ברגע שאינטר לא החזירה לי תשובה, היה ברור לי שזה ‘לא’ מבחינתם”.
הטענות על בגידה מצד אוהדי אינטר: “לא הרגשתי כמו בוגד על זה שהצטרפתי למילאן, יותר מזה, הרגשתי שאינטר בגדה בי. זאת לא הייתה בחירה פופולרית במיוחד לעבור למילאן, אבל מעולם לא פחדתי מבחירות מהסוג הזה”.
הסיכויים של אינטר להשיב את האליפות בשנים הקרובות: “אני סומך על משפחת ז’אנג ויש לי את אותו חלום שיש גם לכל אוהדי אינטר. עם כל הכבוד ליובנטוס, שהראו באיטליה את הדוגמה לאיך לנהל מועדון ולבנות עידן חדש, זה הזמן לסיים את הדיקטטורה בסרייה א’. עכשיו זה הזמן של אינטר, אני לא רואה אפשרות אחרת”.