ב-18 במרץ ארצות הברית נעצרה. רודי גובר התגלה כנדבק הראשון ב-NBA ומושלי המדינות הגיעו למסקנה שהגיע הזמן לעצור הכל. זה לא היה הנשיא דונלד טראמפ שהודיע על סגירה חלקית של השמיים לטיסות מאירופה באותו יום, אלא דווקא החלטה של אדם סילבר שגרמה לאמריקאים להבין שהקורונה לא הולכת להיעלם בתוך שבוע-שבועיים. חלק מהמדינות חזרו לשגרה מהר יותר מאחרות (ושילמו על כך מחיר), אבל שנת 2020 לנצח תיזכר כשנה שבה וירוס אחד עצר את הכל.
סילבר תכנן איך בכל זאת אפשר להציל את העונה במהלך הקיץ, אבל בחודשים שעברו מאז קרו הרבה דברים. ג'ורג' פלויד, מחאת השחורים והפיכתה של פלורידה לבירת הקורונה העולמית, לא היו בתכניות של הקומישינר כשהוא קבע שאורלנדו תארח את קבוצות הליגה בבועה שתאפשר את סיום העונה בסוף חודש יולי, כך שב-NBA חוזרים לשחק בתנאים לא הכי אופטימליים. בלשון המעטה.
סילבר. נדרש לקבל החלטה (רויטרס)עגלת הפוליטקלי קורקט דוהרת
ב-NBA עבדו קשה מאוד לא רק על מנת לשמור על בריאות השחקנים בתוך הבועה, אלא גם על מנת לאפשר לשחקנים לבטא את עצמם. השחקנים עצמם מודעים לכך שכל העיניים נשואות אליהם, ורואים בטורניר הזדמנות אמיתית להעביר מסר שיהיה עמוק הרבה יותר מכדורסל. המאבק לזכויות השחורים באמריקה בעקבות מותו של פלויד, הפך למה שהוא הרבה בזכות כוכבי ההווה והעבר של הליגה. כשלברון ג'יימס, סטף קרי ויאניס אנטטקומפו מצטרפים למחאה ולעתים אף צועדים לצד המפגינים, העולם מקשיב. סטיבן ג'קסון, חברו הקרוב של פלויד ומי שכיכב בגולדן סטייט ואינדיאנה, הפך לאחד מסמלי המאבק.
אבל המחאה הולידה כמה תופעות פחות חיוביות, כשאותו ג'קסון סרב לגנות ציוץ אנטישמי של שחקן הפוטבול דשון ג'קסון, שציטט את לא אחר מאשר אדולף היטלר לפני מספר שבועות. כדורסלן העבר לא רק שלא גינה, אלא אף הביע תמיכה בדברים. בווידאו תגובה שפרסם, חזר ג'קסון על כמה מהביטויים שהכי מזוהים עם האנטישמיות הישנה, כשבין היתר טען שהיהודים שולטים בכל הבנקים. שחקני הווה כמו ג'יי אר סמית' וקווין דוראנט, שהתרגלו אולי לתמוך בצורה עיוורת בג'קסון מאז שהפך לסמל המאבק, סימנו 'לייק' על הפוסטים האלה.
וזה לא הכל, כי מאוחר יותר הגיעו גם ציטוטים של איש הבידור ניק קאנון, שרמז כי יהודים שולטים בהוליווד וזכה לתמיכה מדוויין ווייד. בניגוד לג'קסון, ווייד התנצל, הודה שלא נכנס לעומק דבריו של קאנון והבטיח ללמוד את הנושא. קאנון עצמו התנצל אף הוא והבטיח לבקר במחנות ריכוז כשיתאפשר לו, אבל באופן כללי ב-NBA פשוט שתקו. כוכב העבר אלן אייברסון למשל, התחבר לאחד מהמנהיגים הקיצוניים בקרב הקהילה השחורה, לואיס פרחאן, שמעולם לא התבייש בעמדותיו האנטישמיות.
כל זה קרה על רקע הפופולריות העצומה לה זוכה הקהילה השחורה בחודשים האחרונים, ובראשה ארגון Black Lives Matter. ובארה"ב, כשעגלת הפוליטקלי קורקט דוהרת, קשה מאוד לעצור אותה, גם אם היא דורסת מיעוטים אחרים על הדרך. ובמקרה הזה הקהילה היהודית, שנותרה ללא אוזן אמיתית שתקשיב לה.
האוטובוס של טורונטו (רויטרס)"מבחינתי סטיבן ג'קסון איבד הרבה מהקרדיט שלו", תקף פרשן ESPN, מייקל ווילבון. "הוא בגד בכל הדברים שהוא הגן עליהם בצורה כל כך יפה בתקופה האחרונה". גורמים בכירים בקהילה היהודית התרעמו מהעובדה שאף שחקן או קבוצה התייחסו לתופעה, בזמן שכל ציוץ שנשמע היה בעל אופי פוגעני כלפי הקהילה השחורה, זכה לגינוי תקיף בתקופה האחרונה. זאת להוציא אולי שתיים מאגדות הכדורסל הגדולות ביותר אי פעם, צ'ארלס בארקלי וקרים עבדול ג'באר.
עבדול ג'באר, שגדל על סיפורי אביו ששירת בפלוגה שלחמה על שחרור מחנות ריכוז מידי גרמניה הנאצית, ביקש מכוכבי ה-NBA הנוכחיים לעמוד מול כל צורה של גזענות. "אם אנחנו רוצים שוויון, כולם צריכים להיות שווים", הוא כתב במאמר שהתפרסם לפני כשבועיים. "אני מאוד מאוכזב שהאדם היחיד שגינה את הדברים האלה זה קארים", טען בארקלי. "כולנו רוצים שוויון, אז אני לא מבין איך ביטויים כאלה עוזרים למטרה שלנו. אני לא מבין איך נלחמים בשנאה עם עוד שנאה".
קארים עבדול ג'באר. "כולם צריכים להיות שווים" (רויטרס)ז'אמיל היל, שהושעתה לפני יותר מעשור מ-ESPN בגלל משפט פוגעני כלפי יהודים ואף כתבה על כך ספר בשם "האנטישמיות שאנחנו לא רואים", ניסתה להסביר. "אני עברתי תהליך ארוך של שינוי והבנה", היא הסבירה במהלך ראיון ב-CNN. "קארים לא טועה בדברים שלו, אבל מצד שני יש גם פחד מפני כל ביקורת כלפי המחאה בתקופה הזו, מפני שהיא נמצאת בזמן קריטי מבחינתה, וידוע שיהיו כאלה שיראו בכל מילה שנאמרת הזדמנות כדי לפגוע במלחמה החשובה הזאת".
לא מעט שחקנים כבר הודו שמדובר לא רק בעונה הכי ייחודית אי פעם, אלא גם הכי מאתגרת. כל אלופה שתצא ממנה, תצטרך לעבור את המכשולים הקבועים על הפרקט, אבל גם ובעיקר מחוצה לו. לצד בדיקות קבועות ומשטר קורונה קשוח, ב-NBA כאמור, מתכוונים לתת במה נרחבת להתבטאות השחקנים, שעשויה אפילו לגלוש לנושאים פוליטיים כשלושה חודשים לפני הבחירות, כך שיהיה מעניין לעקוב אחרי הנעשה בתוך הבועה. בעיקר בכל הקשור לדברים שאומר מנהיג השבט, לברון ג'יימס. אחרי הכל, ה-NBA חוזר והעולם כולו מסתכל.
לברון ג'יימס. מנהיג השבט (רויטרס)חמישה דברים לשים לב אליהם בתוך בועה
1. המלך הבלתי מעורער
המשבר האחרון שאיים על חזרת המשחקים, בראשות שחקנים שטענו כי המהפכה החברתית חשובה יותר כרגע, הדגיש עד כמה חזק לברון ג'יימס. כל החלטה שלו לכאן או לכאן הייתה בעצם סוף פסוק והשחקנים עצמם היו מודעים לכך. ההנהגה שלו בכל הקשור למאבק של BLM ומעבר לכך, היא ייחודית. בהיסטוריה של הספורט האמריקאי אפשר לספור על יד אחת את אלה שהשפיעו בצורה חזקה כל כך על הנעשה גם מחוץ לכותלי הענף הספציפי בו הם התמחו. מייקל ג'ורדן למשל, לא היה כזה.
על הפרקט ינסה ג'יימס לשמור על הדומיננטיות המוכרת שלו, כשברקע הדיבורים על דעיכתו רק גוברים. "אני חושב שהוכחתי את עצמי גם במשחקים שהיו עוד לפני ההפסקה", טען לאחרונה לברון כשנשאל על זכייה אפשרית בתואר ה-MVP. אם הוא יצליח לקחת את הלייקרס עד לתואר, ועוד בעונה מאתגרת וקשה כמו זו, מדובר יהיה בהישג מיוחד ומשמעותי אולי עוד יותר מהאליפויות בהן זכה עם מיאמי וקליבלנד. משום שנדיר כל כך לראות ספורטאי משפיע כל כך גם מחוץ למגרש. ג'יימס מרגיש שיש לו מה להוכיח אחרי הדיבורים על דעיכתו.
2. הפריק
יאניס אנטטקומפו נמצא בשלב קריטי של הקריירה. כשלברון מביט לצידו הוא רואה את אנתוני דייויס. יאניס צריך להסתפק בכריס מידלטון כסייד קיק וכשהוא חושב על חוזה חדש, יכול להיות שזה לא יספיק לו במידה ועוד שנה תסתיים בלי תואר או אפילו גמר. בבועה באורלנדו הוא מבלה לצד שני אחיו שמשחקים בליגה הטובה בעולם, רק בגלל שיש קבוצות שבטוחות שזו הדרך הכי טובה לשכנע את יאניס לחתום בשורותיהן. אבל עזבו הכל לרגע. יאניס היה בכושר שיא עד פגרת הקורונה ויכול להיות שה-MVP כבר חתום על שמו. מהמזרח, נדמה כי רק מילווקי שלו יכולה באמת לאיים על אריות המערב ויהיה מעניין לראות עוד פרק בהתפתחות של כוכב העתיד של הליגה.
יאניס אנטטקומפו. לא יכול לבד (רויטרס)3. הקרב על המקום השמיני במערב
מלבד קרבות מיקום פנימיים, זה אולי הדבר היחיד שעוד נשאר לשחק עבורו במשחקים שנותרו לעונה הסדירה. לגריזליז יתרון 3.5 משחקים על שלוש קבוצות - פורטלנד, ניו אורלינס וסקרמנטו. תוכנת המחשב של ESPN נתנה לממפיס 63 אחוז להעפיל, בעוד מאחוריה נמצאות ניו אורלינס, שנכנסה לכושר טוב לפני פגרת הקורונה, ופורטלנד, שסבלה ממכת פציעות ופתאום אחרי ההפסקה הממושכת תקבל את כל הכוכבים שלה בריאים ושלמים, בתוספת כרמלו אנתוני.
אף אחד לא יתנגד לראות את זאיון וויליאמסון מול לברון בסיבוב הראשון של הפלייאוף. מצד שני ג'ה מורנט הוא רוקי העונה שהביא את ממפיס למקום שאף אחד לא חשב שהקבוצה הזו תהיה בו. אבל אחרי הכל, עם כל הניסיון והכישרון שיש בפיינליסטית המערב בעונה שעברה, פורטלנד היא הקבוצה שצריך לפחד ממנה. "עם נורקיץ' שחזר מפציעה ודמיאן לילארד שיגיע עם המון מוטיבציה, הם לא רק מסוגלים לקחת את המקום השמיני, אלא גם להפתיע את הלייקרס", טען ג'יי וויליאמס מ-ESPN. "אם דיים מגיע חם הוא מסוג השחקנים שמאמינים שהם יכולים לנצח כל אחד".
זאיון וויליאמסון. מול לברון בפלייאוף? (רויטרס)4. קולעים בלי הפסקה
יש לא מעט קלעים שניזונים מהקהל, מ"הבלטה המוכרת" באולם הביתי או סתם צריכים קצת רעש כדי להיכנס לזון כי לפעמים השקט הזה יכול הרי גם לייצר אווירה פחות תחרותית. אבל אם תשאלו את ג'יי ג'יי רדיק, העובדה שאין באולמות קהל, דווקא תעזור לקלעים. אז האם שבירת השיאים שהתרגלנו לראות בשנים האחרונות בזריקות מחוץ לקשת תעלה מדרגה? כנראה שכן, ואז זה כבר בכלל יהיה מפחיד.
5. הסופר טים הבאה
אם נחזור לג'יימס ולהשפעתו, הרי שלפני מספר שבועות ציינו עשור ל"החלטה" ששלחה את לברון למיאמי. אירוע שייזכר בדברי הימים כזה שהפך את כוכבי ה-NBA, לחזקים יותר מהליגה עצמה. אותה החלטה התגבשה במהלך אולימפיאדת בייג'ינג ב-2008 בין לברון ובין חבריו ומאז כבר הוכח כי טורנירים מהסוג הזה, בהם השחקנים שוהים ביחד למשך ימים ארוכים במקום אחד, ללא מעורבות של סוכנים, חברים וכיו"ב, הם קרקע פורייה ליצירת ה"סופר טים הבאה" כפי שהגדיר את זה אחד ממנהלי הקבוצות. כבר מזמן לא מדובר בפי אייג'נטס שמחכים לקיץ כדי לחבור לכוכבים/חברים שלהם, אלא על טריידים מפוצצים עם מועמדים לעזיבה כמו לילארד, דווין בוקר או בראדלי ביל. בקיצור, יהיה מעניין.