מערכת ONE
|
מרווין פירסמן שיחק בהפועל תל אביב בשנתיים וחצי האחרונות ועם תום העונה הנוכחית חוזהו לא חודש והוא הפך לשחקן חופשי. המגן השמאלי בן ה-29 נחת לראשונה בארץ בינואר 2018 וחתם במדי האדומים כשהם עוד שיחקו בליגה הלאומית, עזר להם לחזור אל ליגת העל ולאחר מכן המשיך במועדון לעוד שתי עונות, עד לקיץ הנוכחי כאמור. הבלגי התראיין אצל התקשורת במדינתו וסיפר על החוויות שהוא צבר בישראל.
על התקופה שלו בהפועל תל אביב אמר פירסמן: ״כשרק הגעתי לישראל לראשונה חתמתי לחצי עונה עם אופציה לשנתיים נוספות. הפועל שיחקה אז בליגה השנייה ובסיום העונה הצלחנו לעלות ליגה והם האריכו לי את החוזה ועכשיו סיימתי אותו. האם אני אמשיך לשחק בישראל? אני לא יודע, כל המצב עם הקורונה מקשה עלי, לא ראיתי את המשפחה שלי שמונה חודשים וזה לא פשוט בכלל״.
החוויות מהדרבי התל אביבי: ״הפועל תל אביב הוא מועדון גדול. אם הרבה אוהדים פנטיים. יש בעיר שלוש קבוצות: מכבי, בני יהודה והפועל, כשמכבי והפועל נחשבות לשתיים הגדולות. לכל מקום שבו אתה הולך האוהדים רוצים להצטלם אתך. לשחק בדרבי עם קהל היה מטורף לחלוטין, אבל מאז הקורונה זה לא אותו דבר כי זה מול איצטדיון ריק. המאמן והמועדון תמיד הדגישו את חשיבות המשחק והאוהדים היו אומרים שאין להם בעיה להפסיד את כל שאר המשחקים רק לא למכבי. השחקנים של שתי הקבוצות באמת נאבקים אחד בשני על הדשא״.
על היריבות עם בית״ר ירושלים: ״אני לעולם לא אשכח את המשחקים נגדם. הקהל שלהם משוגע, אבל בכל זאת תמיד היינו מנצחים אותם בטדי. האוהדים של ירושלים זורקים עליך דברים ושורקים נגדך כל הזמן. הם נגד מוסלמים. זה עניין מאוד רגיש שם, זה כבר עניין של אמונה. הם לא רוצים ערבים ומוסלמים אצלם בקבוצה. הדבר הכי גרוע עבורם היה שכששיחקנו נגדם שחקן ערבי שלנו העלה אותנו ליתרון 0:1. אני אישית מאוד אהבתי את זה״.
על סאגת קובי רפואה: ״היה לנו מאמן בתחילת העונה (רפואה) שהיה עושה לנו אימונים בבוקר. אחרי אחד האימונים, ההנהלה באה ואמרה שהוא פוטר אחרי שהם שוחחו אתו. יום למחרת הם באו שוב פעם ואמרו לנו שהוא חזר וכל הבעיות נפתרו. המשכנו לשחק תחתיו וכעבור ארבעה חודשים הוא שוב פעם פוטר, אז הגיע מאמן חדש וחודש לאחר מכן המאמן שאתו פתחנו את העונה שוב פעם חזר אלינו״.
על הקהל: ״גם אחרי שאתה מפסיד כמה משחקים הקהל מגיע אליך לאימונים. פתחנו את העונה לא טוב ומשהו כמו 100-200 אוהדים הגיעו ועצרו את האימון ואמרו לנו שאין אימון והתחילו לקלל אותנו ואת המאמן. זה חלק מהתרבות פה. הקהל פה הוא מאוד אמוציונלי אבל גם יודע לתמוך. אם הדברים זורמים חלק הם מתייחסים אליך כמו למלך. אם הדברים נראים פחות טוב זה נראה כאילו הם רוצים להרוג אותך״.