מתוך 54 האליפויות של מכבי תל אביב יש כאלה שזכורות הרבה יותר, אחת כזו היא האליפות הנוכחית של הצהובים שבוודאי תיכנס לספרי ההיסטוריה עם התואר הכי יוצא דופן שהיה בכדורסל הישראלי. פגרת הקורונה הארוכה טרפה את הקלפים, מחקה למכבי עונה אירופית אדירה, הדירה את הקהל מהמגרשים ועל הדרך גם הוציאה את הקבוצה מהמומנטום הנהדר בו הייתה, ואם זה לא מספיק אז לקינוח עם העומס הגדול, גם מכת פציעות קשה נחתה על יאניס ספרופולוס.
למרות כל אלה, רוח המועדון, המסורת והאיכויות הביאו לשמעון מזרחי עוד אליפות לארון העמוס אחרי ניצחון נוסף על מכבי ראשון לציון בגמר והוכח שוב שגם בשיטת הפיינל פור קשה מאוד להוציא את התואר מהידיים של הצהובים. מכבי הגיעה לרגעי ההכרעה של העונה בסיטואציה הכי לא מוכרת מבחינתה – ללא הקהל הצהוב שדוחף ביציעים, שלל פציעות וסגל קצר יחסית, בעיקר בקו האחורי, ותחושה שהיא לגמרי לא הפייבוריטית הברורה הפעם.
שינויים מקצה לקצה. רגע לפני שנפרוט את הדרך המפותלת אל הצלחת ה-54, בעונה שהרגישה לגמרי כמו שתיים, נמחיש עד כמה השינוי בסגל הצהוב היה גדול, קיצוני ומאוד משמעותי. נייט וולטרס, סקוטי ווילבקין, יובל זוסמן עומרי כספי ואותלו האנטר, זו החמישייה של האלופה במשחק הראשון של העונה בליגה מול אותה ראשון לציון. וולטרס הפצוע כבר שוחרר, זוסמן נפצע מול הפועל תל אביב בסדרת רבע הגמר ועומרי כספי ביציע כבר מחודש דצמבר.
יובל זוסמן ואות'לו האנטר (איציק בלניצקי)האמירה לירושלים ותקופת השיא
המסע הארוך התחיל אי שם בחודש אוקטובר, ולצד פתיחה מהוססת ביורוליג עם שני הפסדים לחימקי מוסקבה ולריאל מדריד (עם הבאזר), בליגה, האלופה של יאניס שידרה עסקים כרגיל עם ניצחונות קלילים על ראשל”צ, אילת ונס ציונה. לאט לאט הביטחון חזר, כספי נראה מצוין וההיכל הפך למקום שקשה מאוד לנצח בו, ובפרט בזירה המקומית כשהאלופה עוד המשיכה את הרצף יוצא הדופן מהעונה שעברה.
כבר במחזור ה-4 מכבי פגשה את מחזיקת הגביע, הפועל ירושלים, ונתנה לה להבין שיש לה עסק עם אחת הקבוצות הקשוחות באירופה – סקוטי ווילבקין (מדד 34), טיילר דורסי (משחק הבכורה של בליגה) ועומרי כספי הובילו את המארחת ל-73:89 גדול בהיכל מנורה מבטחים. רצף הניצחונות הגדול נמשך ויחד עם תצוגות מול עירוני נהריה, הפועל אילת, ואשדוד, האלופה בצהוב השלימה לא פחות מ-12 ניצחונות ברציפות בכל החזיתות.
סקוטי ווילבקין (איציק בלניצקי)המכה בגביע והפציעות בקו האחורי
אולם דווקא כשהיא בשיאה, האלופה ספגה את הבומבה הכי כואבת העונה בזירה המקומית עם 92:90 ביתי מול אותה ירושלים, וזאת למרות ההתעלות הקבועה של ווילבקין מול הקבוצה מהבירה, הפעם עם 22 נקודות שלא הספיקו ושוב יאניס כשל במפעל השני בחשיבותו של ישראל. הסטירה המצלצלת הזו שהיא לא חסינה בזירה המקומית העירה את הצהובים שלאחר מכן שייטו מול מכבי חיפה ונהריה, כשאותו ניצחון חוץ על הסגולים היה גם משחקו האחרון של כספי לעונת 2019/20.
אז פציעות כבר אמרנו? מול באיירן מינכן, האלופה הישראלית, שניצחה בקלילות בהיכל את הבאוורים, ספגה מהלומה רצינית לקו האחורי – איבדה גם את הדבק שלה והקפטן, ג’ון דיברתולומאו, יחד עם וולטרס, שהציג יכולת טובה עם ניהול משחק חכם מהקו האחורי. ג’ונדי עוד כביכול היה אמור להרוויח מפגרת הקורונה הארוכה, אך עם חזרתו הוא נפצע באימון והותיר את הסגל הצהובים בבעיה גדולה לרגעי ההכרעה בליגה המקומית, אבל לזה עוד נגיע בהמשך.
יאניס ספרופולוס (איציק בלניצקי)השיא בגן נר, הבוסט של אבדיה באילת
למרות הבעיות, הצהובים גברו גם על הפועל חולון ועל הפועל תל אביב בהיכל קבוצת שלמה עם דרבי מצוין של זוסמן ו-15 נקודות. בזמן שבוע עמוס וכשאנדולו אפס המוליכה החזקה של היורוליג חיכתה לה, מכבי לא הסכימה להפסיד בגן נר וחייכה (יחסית) בסיום עם 110:112 משוגע אחרי שתי הארכות וסל ניצחון של איך לא, ווילבקין. למרות סגל סופר קצר, האורחת מתל אביב הוכיחה שהיא פשוט לא מסוגלת להוריד הילוך ולהפסיד, גם אם זה יעלה במחיר של עייפות לפני משחק הרבה יותר חשוב באירופה.
ואז אחרי 16 ניצחונות רצופים, כשהראש לגמרי במאבקי הפסגה של המפעל הבכיר של אירופה, מכבי נכנעה לראשונה העונה בליגה אחרי 81:86 באילת, אבל באותו הפסד קיבלנו הצצה ראשונה ליכולת הגבוהה של היהלום של הכדורסל הישראלי, שבהעדרו של יובל זוסמן לקח את המושכות ורשם שיא קריירה של 26 נקודות והראה טונה של ביטחון ואחריות. אז נכון, זה לא הספיק באותו ערב אבל בקבוצה מת”א הבינו שזו כנראה נקודת המפנה בקריירה של הכוכב הצעיר, שמשחקן ספסל נחמד הפך לאט לאט לישראלי הטוב בליגה.
ארון ג'קסון חוגג עם דני אבדיה (איציק בלניצקי)הכישלון בסתימת החורים, השינויים אחרי הקורונה
בינתיים, ג’יילן ריינולדס הצטרף רק לאירופה כדי לתת קצת מסה בצבע, ארון ג’קסון הגיע ואפילו נרשם לליגה, אך השניים לא הצליחו להרשים יתר על המידה. מכבי ניצחה שוב את גלבוע, גברה גם על ראשל”צ, אך רגע לפני שהליגה הוקפאה בגלל הנגיף, מכבי הפסידה ב-11 הפרש בירושלים, במשחק שהתוצאה בו הייתה צריכה להיות גבוהה הרבה יותר, אך האכזבה הגדולה באמת הייתה עם הפסקת היורוליג, בזמן שהצהובים היו חזק בקרב על השגת הביתיות והמקום הרביעי אחרי שהפלייאוף כבר הובטח מזמן.
כמעט שלושה חודשים אחר כך הליגה חזרה ואיתה קבוצה שונה בתכלית. טאריק בלאק, מהסנטרים הטובים שהיו פה אך סחב פציעה ונראה גם כמי שלא רוצה להמשיך, שוחרר, ואיתו גם וולטרס, ריינולדס וג’קסון שלא המשיכו ללבוש צהוב. למרות זאת, מכבי הייתה בטוחה שהסגל שנותר בהחלט יספיק, אבל שוב הפציעות הגיעו – ג’ונדי סיים את העונה ואפילו פרדריק בורדיון (החתמה תמוהה) שהחליף אותו נפצע גם הוא וחזר, אך נראה חלוד ביותר ולא ברמה.
אלייז'ה בראיינט עם קווינסי אייסי (שחר גרוס)שוב פציעות, הפסד בית ראשון לעונה
מכבי הורידה חלודה במהרה והביסה את אשדוד וחולון החלשות, ניצחה בבית את ירושלים, אך משלב זה היא איבדה גם את קווינסי אייסי, הדבק ההגנתי של הקבוצה, ואת אלייז’ה בראיינט, שהביא המון חוכמה, שקט, קליעה טובה ואופציה נוספת להובלת כדור. אולם, מי ששוב לא התבייש לקחת את הצ’אנס הוא הדבר הבא ב-NBA, אבדיה, שבזמן ששחקנים אחרים היו שומרים את עצמם לדראפט, הוא בא ונתן הכול על הפרקט, כשחזר חד מתמיד מפגרת הקורונה ושיפר עוד יותר את האספקטים במשחק שלו, ובעיקר את משחק המעבר שלו והיכולת ההגנתית.
לאחר מכן, האלופה של יאניס הפסידה בראשל”צ, אבל לבסוף הבטיחה את הביתיות בתום הבית העליון, אך משלב זה החלה נסיגה. שוב ראשל”צ וגיא גודס ניצחו, אבל הפעם בהיכל מנורה מבטחים המבוצר, במשחק שאמנם היה לפרוטוקול, אך עצר את הרצף המושלם בהיכל (מכבי לא הצליחה לשחזר את ההישג הביתי מלפני עשור) וכוח ההרתעה מעט אבד. בתווך הפועל תל אביב הפסידה באשדוד במחזור הנעילה של הבית התחתון ושוב יש דרבי בתל אביב. במשחק הראשון הפועל באה בלי רגשי נחיתות שיחקה חכם ורק במזל ענק הצהובים יצאו עם ידם על העליונה בתום דרמה אדירה ו-66:67.
דני אבדיה עם הכדור (איציק בלניצקי)עם הגב לקיר והתעלות ברגעי האמת
היו כאלה שחשבו שאם במשחק הראשון האדומים לא הצליחו לנצח אחרי יתרון מבטיח של 15 הפרש, הם כבר לא יצליחו לעשות זאת. אולם בהובלת ים מדר ותומר גינת, הפועל חגגה בביתה במשחק השני וכפתה משחק שלישי ומכריע על כל הקופה ואם זה לא מספיק אז יובל זוסמן, אחד מעמודי התווך של האלופה, נפצע וגמר את העונה, כשמלבד זאת הגיעה ההרחקה המדוברת של סקוטי ווילבקין אחרי עימות עם שופט המשחק. ואז הכול התהפך, הייתה תחושה שהפתעה היסטורית באוויר, האדומים נראו טוב יותר ומכבי כבר הייתה רחוקה מלהיות פייבוריטית במשחק הקובע אצלה בבית.
טיילר דורסי חוגג (איציק בלניצקי)ולמרות שהיא עם הגב לקיר ובסגל קצר מאוד, ללא אף מוביל כדור טבעי, הצהובים שעלו בטירוף אחרי נאום המוטיבציה של עמי ביטון, מנהל הקבוצה, שטפו את הפרקט ולמרות שלל איבודי כדור (צפויים), אבדיה, בעוד מופע ענק לפני העזיבה, ודורסי (איפס את הראש בבידוד) הובילו את ספרופלוס לפיינל פור. למרות המומנטום הגדול מהדרבי, גם מול גלבוע/גליל המפתיעה, האלופה לא ליקקה דבש ואחרי עוד מותחן עם שלשת ניצחון גדולה של ווילבקין, הצהובים החבולים והעייפים הגיעו למעמד היוקרתי ושוב, בדיוק כמו בעונה שעברה והפעם בעיקר באדיבותו של אמארה (ולמרות ערב רע של ווילבקין) מצאו פתרונות מול הכתומים מעיר היין, ששנה שנייה ברציפות נותרו עם הרבה מחמאות, אבל עם ידיים ריקות אל מול המסורת, הניסיון, העוצמה והאיכות של המועדון הצהוב, גם אם הוא פצוע, עייף ובלי הקהל הדוחף בהיכל.
מכבי תל אביב אלופת המדינה (איציק בלניצקי)