סמל בהתהוות: העונה הגדולה של פאולו דיבאלה

יש שחקנים שגורלם נקשר בגורלו של המועדון שבו הם נמצאים. אחד מהם הוא פאולו דיבאלה. מי היה מאמין שאחרי 2018/19 מאכזבת למדי וחצי העונה הנוכחית שבה לא התעלה לרמה גבוהה, ה’תכשיט’ הארגנטינאי יחזור להיות איש המפתח של יובנטוס בדרך לעוד אליפות? התשובה – כנראה שהשחקן עצמו. ואלו בדיוק מסוג הדברים שהופכים את דיבאלה  מעוד כישרון על לסמל בהתהוות באחד המועדונים הגדולים בתבל. והוא ממש לא היה חייב. 

הכל התחיל בקיץ. פאריס סן ז’רמן, מנצ’סטר יונייטד, טוטנהאם, אינטר, כל אלה הוזכרו כמי שעשויות לקלוט את דיבאלה, שנראה היה כבר לא רצוי בטורינו. הדיווחים דיברו על טרייד אפשרי שיחזיר את פול פוגבה לאליאנץ סטאדיום, אחרים גרסו כי ביובה רצו להביא את בן ארצו, מאורו איקרדי על חשבון דיבאלה בעוד שהאחרון יעשה את הדרך ההפוכה למילאנו, אך אותו זה לא עניין. הוא רצה להישאר ‘ביאנקונרו’, וכך היה. 

פאולו דיבאלה. התחיל לא טוב (רויטרס)

פתיחת העונה הנוכחית הייתה המשך ישיר לסיום העונה שעברה עבור דיבאלה. אשתקד סבל מפציעה, שכן גם כשהיה בריא התנדנד בין הספסל להרכב של מסימיליאנו אלגרי. דווקא כשנראה היה שמצא מאמן ש’מתלבש’ לו כמו בעיטת וולה לרגל שמאל, זה היה נראה יותר כמו כדור גובה לנגיחה לא אופיינית, שכן דיבאלה פתח את העונה כשחקן ספסל במערך של מאוריציו סארי. המאמן העדיף לזכור חסד נעורים לבן טיפוחיו – גונסאלו היגוואין, שדווקא פתח לא רע עם גול ב-3:4 המשוגע על קבוצתו לשעבר ודחק את בן ארצו, ששותף ל-14 דקות בלבד. 

ובכלל, סארי התקשה למצוא שיטת משחק שתביא לידי ביטוי בצורה הטובה ביותר את יכולתו של ‘התכשיט’ שלו. פעם ניסה המאמן את ארון ראמזי בעמדת הפליימייקר לפני שלישיית הקישור ה’גרזנית’ והאפורה, בפעמים אחרות פתח עם שלישיית דוגלאס קוסטה-היגוואין-רונאלדו, שהתקשתה פעם אחר פעם ליצור מצבים בהיעדר התחכום שיגיע מהקו השני, שהגיע בדיוק הזמן הנכון – הדרבי ד’איטליה מול אינטר, שבאותה העת נראתה כמו היום הכי גדול של הגברת הזקנה במאבק על הסקודטו. 

דיבאלה וראמזי במשחק מול אינטר (רויטרס)

“אני ודיבאלה? אנחנו ממש לא אותו סוג של שחקנים”, את המשפט הזה אמר מישל פלטיני, אגדת העבר של יובנטוס שהשווה את הארגנטינאי לדייגו מראדונה אחרי שהשתווה לו עם 68 שערי ליגה במדי הגברת הזקנה. “הוא שחקן הרבה יותר התקפי ממני, הוא חלוץ. הם יכולים להשתמש בו איך שהם רוצים, אבל הוא חלוץ”, אמר הצרפתי, הרבה אחרי שסארי עצמו מצא את התפקיד האידאלי עבור דיבאלה – עמדת החלוץ המדומה.

באותו משחק מול הנראזורי, אותו ניצחה הגברת הזקנה 1:2, דיבאלה כבש את השער הראשון אך מעבר לכך – הוא פשוט אמלל את הקבוצה של אנטוניו קונטה והביא לקריסת שיטת שלושת הבלמים, שפשוט לא מצאו את עצמם מול התזזיתיות של דיבאלה. לצידו של רונאלדו, הארגנטינאי הלך קדימה ואחורה, לימין ולשמאל, בעט, מסר ובעצם רקד על הדשא בג’וזפה מיאצה כשחקן חופשי לחלוטין במערך של סארי, שמאז הבין שהוא לא יכול לוותר עליו.  

פאולו דיבאלה חוגג עם שחקני יובנטוס (רויטרס)

עד חודש פברואר, דיבאלה כבר היה אחראי על 16 שערים של האלופה. 7 מהם כבש, עוד 9 בישל ובכלל, התחושה הייתה שהוא זה שצריך לקחת את האחריות לרגליים כדי שהמשחק של יובה יזוז, ואז הגיעה הקורונה. הנגיף הארור שהתפשט בצורה קטלנית באיטליה לא פסח גם על השחקן ובת זוגו, כאשר לא פחות ב-4 בדיקות שערך נמצאו חיוביות, פרט לאחרונה שנערכה ממש זמן קצר לפני החזרה לאימונים לקראת חידוש העונה בסרייה א’. “אם לומר את האמת, לא האמנתי שלא אתאמן כל כך הרבה זמן”, שיתף דיבאלה ב’לייב’ שערך באינסטגרם באותה תקופה, “עבר שבוע, ועוד שבוע, ועוד אחד ואני מתאמן בבית אבל זה לא אותו הדבר”. האמנם? 

פאולו דיבאלה (רויטרס)

דיבאלה חזר מפגרת הקורונה שחקן שלם יותר אפילו ממה שהיה לפני כן. הרעב שהצטבר אצלו לאורך כל התקופה הקשה נתן את אותותיו וההגנות בסרייה א’ נראות חסרות אונים וכל מענה מול היכולת האדירה של הארגנטינאי. נכון, ההתחלה לא הייתה חלקה, שכן האלופה נראתה רע בדרך להפסד כואב בפנדלים בגמר הגביע מול נאפולי, אך 4 שערים רצופים בארבעת המשחקים שאחריו, כל אחד איכותי ומרשים בפני עצמו, הראו בן רגע שדיבאלה השאיר את המחלה הרחק מאחור, כשמעבר לכיבושים, היכולת הנהדרת והציוות המושלם עם כריסטיאנו רונאלדו בהתקפה גרמו לשיפור דרמטי במשחק של האלופה, שלפתע הפכה למהנה במיוחד בהשוואה לחלק הראשון והאפור של העונה. 

הדבר לא נעלם מעיני ההנהלה, שם בין רגע הוחלף סימן השאלה לצד שמו של דיבאלה לסימן קריאה בוהק. הוא חזק שלם יותר, בוגר יותר ומעבר לכל אלה – הוכיח שהחיבור שלו עם הקבוצה הרבה יותר עמוק מעליות וירידות במערכת היחסים עם מאמן כזה או אחר. הוא כאן בשביל המועדון. גם אם זה ברבע השעה האחרונה, לתת את הספרינט כדי להציל את הכדור מלצאת החוצה, בלי פרצופים, עם המון לב ונשמה וכישרון שתמיד היה שם. “הוא אחד הכישרונות הטהורים בכדורגל העולמי. אלו שמבקרים אותו פשוט לא מבינים בכדורגל. יש לו קשר יוצא דופן עם המועדון ואני מקווה שהוא יהפוך לסמל כאן” אמר שחקן העבר קלאודיו מרקיסיו לאחר שבשדרת ההנהלה הודיעו כי חוזהו של דיבאלה יוארך. 

כריסטיאנו רונאלדו חוגג עם פאולו דיבאלה (רויטרס)

זאת העונה הכי טובה של דיבאלה ביובנטוס. נכון, היו לו עונות של 19 ו-22 שערים, אך דווקא עכשיו, עושה רושם שההשפעה של הכוכב על המשחק של האלופה הוא הגדול ביותר, והוא עצמו נראה מאוזן הרבה יותר. זאת העונה הראשונה בה הארגנטינאי רשם מספר דו ספרתי של שערים ובישולים (11 ו-11) ומעבר לכך הוא השתפר כמעט בכל אספקט של המשחק. נכון לכתיבת שורות אלה הוא עלה במספר המסירות הממוצע שלו למשחק מ-39.1 ל-42.7, 2 מסירות מפתח למשחק בהשוואה ל-1.7 אשתקד והנתון אולי המרשים ביותר –הוא בועט כמעט בעיטה אחת יותר לשער במשחק (3.2 העונה בהשוואה ל-2.1 בעונה שעברה).

עם גרף שיפור שכזה, אין ספק שבגיל 26, דיבאלה מצא את הדרך להביא את הכישרון העצום שלו, עליו לא הוטל בספק לרגע. הוא הפך לשחקן הרביעי הכי ותיק בקבוצה ואי לכך גם עונד את סרט הקפטן על הזרוע בלא מעט משחקים. אז נכון, את השיאים של רונאלדו ככל הנראה אף אחד לא יוכל לעצור, על המנהיגות של ג’אנלואיג’י בופון וג’ורג’ו קייליני אין עוררין, אך העונה מנהיג חדש הצטרף לחוליית ההנהגה, ובניגוד לשני האחרונים – הוא כאן כדי להישאר ולהפוך לאגדה בפני עצמה.