לאחר שבית המשפט המחוזי בת"א המליץ למתאזרחים להסיר את התביעה שהגישו נגד מנהלת ליגות העל בכדורסל, ארגון שחקני הכדורסל ואיגוד הכדורסל, הוא פסק נגדם הוצאות בסך של כ-5,000 שקל לטובת ארגון שחקני הכדורסל.
כזכור, 14 שחקני כדורסל מתאזרחים הגישו בחודש אפריל האחרון כפי שחשפנו ב-ONE תביעה לבית המשפט המחוזי בת"א בבקשה לקבוע שההסכם שנחתם בספטמבר החולף בין מנהלת ליגת הכדורסל לארגון השחקנים לא בתוקף ולא נוגע לשחקנים. השחקנים טענו כי ההסכם נעשה תוך פגיעה בם. בתביעה שהוגשה ע"י עורכי הדין, רועי רוזן וערן נוימן, ביקשו השחקנים: "בית המשפט מתבקש ליתן סעד הצהרתי לפיו ההסכם שנערך בין מנהלת הליגה לבין ארגון השחקנים מיום 28.9.2019, הוא חסר תוקף ביחס למבקשים, וזאת בשל העובדה שגובש ונחתם בחריגה מסמכות תוך פגיעה קיצונית בעקרונות היסוד של השיטה".
התובעים: טראוויס ווריק, ג'וש פרונד, פיליפ הרץ, סטיוארט וויליאמס דגלאס, ספנסר הייז, טי.גיי קליין, חנן קולמן, ריצר'ד האוול, פרדריק בורדיון, טרנס ווטסון, קלארק רוזנברג, ג'ק פמברטון, דיוויד כהן וג'וג'ו פאלאס. השחקנים טוענים כי בגלל ההסכם למרות שהם אזרחי המדינה, בעלי תעודת זהות, מפלים אותם, והפכו אותם לאזרחים סוג ב'.
ארגון השחקנים באמצעות עו"ד, שי אליאס, דחה את הטענות על הסף, ובית המשפט בסופו של דבר המליץ לשחקנים למחוק את התביעה ולהעביר אותה לבירור בפני בית הדין העליון של איגוד הכדורסל.
ארגון השחקנים לא הסתפק בכך וביקש הוצאות משפט. עו"ד אליאס בשם הארגון טען כי יש לחייב את התובעים בהוצאות משפט, בכך שלא נעשתה פנייה מוקדמת אליו טרם הגשת התובענה, על כך שהשחקנים עמדו על קיום הדיון, והם גרמו להוצאות של כתב תשובה, בקשה לסילוק על הסף של התביעה ועצם קיום הדיון עצמו.
מנגד השחקנים טענו באמצעות עו"ד רועי רוזן כי לא ברורה דרישת ארגון השחקנים להשית עליהם הוצאות משפט שעה שהוא מגדיר אותם כשחקנים "בשר מבשרו". הובהר כי מחיקת התובענה נעשתה משיקולי יעילות דיונית בלבד, על מנת להימנע מבירור שאלת הסמכות העניינית ומהשחתת זמן ומשאבים. עוד דרשו השחקנים לגנות את ארגון השחקנים בהתנהלותו על פני פסיקת הוצאות.
השופט, ארז יקואל כתב בין השאר בהחלטתו כי: "לאחר עיון בטענות הצדדים והתייחסות למכלול נסיבות העניין, שוכנעתי כי יש לפסוק הוצאות לזכות המשיב, אך זאת על הצד הנמוך. סברתי כי ראוי היה לגבש הסכמה בהקשר זה בהינתן מערכת היחסים הנמשכת שבין המבקשים לבין המשיב. בהעדר הסכמה מתבקשת נסיבות, אין לי אלא לפסוק על פי הנתונים שבפניי בראי הוראות הדין".