עם פתיחתו של חלון ההעברות הקיצי בשוק הכדורגל הישראלי, מתבררת תמונה מעט מוזרה. שוערים ישראלים בכירים רבים מוצאים את עצמם בלי חוזים, בלי קבוצות ובחוסר ודאות גדול. לא מדובר רק בשוערים צעירים או שוערים מקבוצות ביניים בכדורגל הישראלי, אלא גם בשוערים בכירים שמשחקים בנבחרות ישראל ופשוט נפלו בין הכיסאות, או בעצם - נפלו בין הקורות.
בין היתר נכון לעכשיו אריאל הרוש, בוריס קליימן, גיא חיימוב, רובי לבקוביץ', אריק ינקו, יואב ג'ראפי ועומרי גלזר עדיין לא מצאו קבוצה לעונה הבאה. חלקם שוחררו מקבוצותיהם וחלקם מחפשים קבוצה שתאמין בהם ותיקח אותם כשוערים שיקבלו דקות משחק משמעותיות, אבל ככל שהזמן עובר אין ספק שהשוק מוצף בשוערים גדולים ומוכחים. לטענת רבים זה סוג של אינפלציה, אך אחרים טוענים כי השוק סובל מחוסר יציבות ומעתיד לא ברור ולכן הם עוד ימצאו קבוצה בהמשך כשהדברים יתבהרו. איך שלא מסתכלים על זה, זהו קיץ קשה לשוער הישראלי.
הרוש, ששייך לסגל נבחרת ישראל, חזר מספרטה רוטרדם להפועל באר שבע אבל מצא את עצמו מחוץ לתוכניות של המועדון מהדרום והוא מתאמן לבד; קליימן מחפש יעד חדש אחרי הקדנציה בפראלימני; חיימוב לא ימשיך במכבי חיפה; לבקוביץ' סיים חוזה בבודפשט הונבד ושוחרר; אריק ינקו ויואב ג'ראפי קיבלו מכתב מהפועל תל אביב שמבהיר להם כי החוזים שלהם מבוטלים; ועומרי גלזר ששיחק בנס ציונה יחזור אוטומטית למכבי חיפה, אבל הוא לא מעוניין להיות שוער שני או שלישי ולכן יחפש קבוצה אחרת.
“תמוה שיש כ”כ הרבה שוערים בחוץ”
"לא היה דבר כזה בשום קיץ", אמר מאמן השוערים עמי גניש. "אני במקצוע הזה הרבה שנים ואף פעם לא היה דבר כזה. לפעמים זה נראה כאילו הקבוצות איבדו אמון בשוערים הישראלים, אבל לדעתי זה נובע מזה שהקבוצות מפחדות לעשות תחרות בין שוערים, או שהן רוצות לצמצם הוצאות ונשארות בלי שוערים. אחרת אין שום הסבר למה שקורה פה".
כל השוערים הללו נשארו בלי קבוצה, דווקא אחרי משרות שהתפנו ושינויים שנעשו בעמדה מספר 1 של קבוצות ליגת העל, כך שלמעשה יש היצע עודף של שוערים. בהפועל באר שבע אוהד לויטה יישאר אך ייתכן כי ארנסטס שטקוס, שלא מוכן לקצץ בשכרו, ישוחרר; הפועל תל אביב נפרדה משועריה הבכירים (ועשויה לעשות פניית פרסה ולקצץ במקום לשחרר), בני יהודה נפרדה מאמיליוס זובאס ועדיין לא החליטה על הצעד הבא שלה; הפועל חדרה אמרה שלום לאוסטין אג'ידה וייתכן שתחתים את גלזר; העולה החדשה מכבי פתח תקווה תיפרד מצחי גיגי אחרי שבע שנים וגם יוסי גינזבורג לא צפוי להמשיך, אך לא ברור האם השוער הצעיר דור חברון, שפתח בגמר הגביע, ימשיך כשוער ראשון גם בליגת העל. בקיצור, בלאגן.
"תמוה שיש כל כך הרבה שוערים טובים בחוץ והם בלי קבוצה", אמר שוער העבר הלאומי דודו אוואט. "איך קרה ששוערי נבחרת, שהם גם בעלי רקורד מרשים בליגת העל ובאירופה, נשארים בלי קבוצות? זה משהו שצריך להדליק נורה אדומה לקברניטי הכדורגל בארץ. זה לא משהו שקורה בדרך כלל ולדעתי אין לזה אח ורע בעולם, אבל יכול להיות שמדובר בבעיה שנוצרה בגלל המשבר הכלכלי שנובע ממגיפת הקורונה".
גורמים שונים בקבוצות ליגת העל טוענים כי ישנה אינפלציה בקרב השוערים בין היתר גם בגלל שהליגיונרים סיימו את החוזים שלהם ונתקעו באירופה, או לחילופין חולמים לחזור לארץ בעקבות התפשטות מגיפת הקורונה, ולמעשה נוצר יותר היצע מאשר ביקוש בעמדה שמלכתחילה לא קל לתקוע בה יתד. "כולם רוצים לשחק ויש שוערים טובים, לכן הקבוצות בארץ לא ממהרות להחתים שוערים בינתיים, מה גם שעונת המלפפונים החלה באיחור ובחוסר ודאות מסוים. יש שחקנים שקיבלו הצעות והם מחכים לראות מה קורה בקבוצה שהם אמורים להצטרף אליה לפני שהם חותמים", הסבירו אותם גורמים.
בהקשר הזה, דודו אוואט טוען כי "יכול להיות שגם השוערים הוותיקים דורשים משכורות גבוהות יותר. כל קבוצה תרצה שוער טוב, אבל יכול להיות שנוצר מצב שבגלל העלויות שלהם נראה דווקא יותר קבוצות שפחות ירצו להסתמך על שוערים מוכחים אלא יעדיפן להשקיע יותר בצעירים, והראייה הטובה ביותר לזה היא המהלך שעשתה מכבי פתח תקווה שהחליטה לבנות על שוער צעיר לאחרונה. אומנם יש לזה מחיר כשאתה נותן לילד לפתוח בשער במעמד של גמר גביע, אבל אם מסתכלים על זה, מדובר במהלך פנטסטי מבחינת מועדון שרוצה לגדל שוער לעתיד ולא להסתמך על שוער בכיר או זר".
בשנים האחרונות הגיעו לא מעט שוערים זרים לארץ, ובעונה שעברה מבין השוערים הבכירים בליגת העל היו חמישה זרים. כרגע, רק המקום של שניים מהם מובטח משום שעירוני קרית שמונה תמשיך עם דזיוגאס ברטקוס הליטאי והפועל חיפה תמשיך עם יסמין בוריץ' הבוסני, אבל לא מן הנמנע ששוערים זרים נוספים יגיעו. ייתכן אפילו שהפועל תל אביב תצטרף שוער זר חדש לשורותיה, כאשר בין השמות שעלו נמצא גם שמו של שטקוס.
אם לא יהיו יותר מארבעה שוערים זרים בעונה הקרובה בקבוצות ליגת העל, זו תהיה ירידה משמעותית ואולי אפילו שינוי מגמה. לפני עשור, לחצי מקבוצות הליגה היה שוער זר בין הקורות, כשהליגה עוד הייתה עם 16 קבוצות, וזה קרה גם במכבי חיפה שהחתימה את בויאן שאראנוב הסרבי שאילץ את ניר דוידוביץ' להילחם על מקומו וגם במכבי תל אביב שצירפה אליה את וינסנט אניימה לאחר מכן.
לפחות על פי מה שמסתמן כרגע, יש כמה שוערים ישראלים שמקומם מובטח לעונה הבאה. מכבי תל אביב נתנה הזדמנות לדניאל טננבאום אחרי הפציעה של אנדראס יאניוטיס, השוער היווני שהביאה ולא הרשים. במכבי חיפה ישנה מגמה דומה אחרי שג'וש כהן הפך לבאנקר בשער ונדמה שאפילו לא מחפשים לו מחליף במקומו של ג'ו קוזמינסקי, אחרי שהקבוצה החליטה לצרף לסגל הבוגרים את שריף כיוף מהנוער. מעבר לגדולות של הליגה, הפועל כפר סבא החליטה ללכת עם איתמר ישראלי שרשם עונה נהדרת, במ.ס אשדוד רועי משפתי צפוי להישאר, בני סכנין תמשיך עם מחמוד קנדיל וצירפה אליו גם את רמי חמאדה ששיחק בליגה ובנבחרת הפלסטינית, ובבית"ר ירושלים איתמר ניצן ימשיך לעונה נוספת כשוער הראשון של הקבוצה.
"אסור לשכוח שבית"ר ירושלים כמעט ויתרה על איתמר ניצן בשביל שטקוס, אבל בסוף איתמר הוכיח את עצמו, שמר על מקומו וקיבל את הקרדיט בהמשך", ציין גניש. "הוא לקח את זה בזכות, לא בחסד, וכנראה שהמאמנים והקבוצות צריכים להבין שהשוערים הישראלים צריכים תחרות. אם נוצר מצב שיש כל כך הרבה שוערים בחוץ, אז אולי כדאי לקבוצות להחתים שני שוערים ישראלים טובים ולתת להם להתחרות אחד בשני על המקום בהרכב. זה נותן מוטיבציה באימון ויש מאבק בריא ככה שאף אחד לא מזלזל. זה גם יוציא מהם את המיטב וגם יעזור להתפתחות שלהם ושל הכדורגל. אם המאמנים רוצים להימנע מנפילות, אז לא חייב לשים את כל הביצים בסל אחד, אפשר להביא עכשיו אפילו שני שוערים שהם כחול לבן, וככה כולנו נצא עם רווח".
למרות זאת, מעטות הקבוצות שמסתמכות בדרך קבע על שוערים ישראלים, אך גניש דווקא טוען אחרת. הן רוצות, אבל זה לא מסתדר. "רוב הקבוצות רוצות לגדל שוערים, אבל המאמנים והבעלים רוצים לקצור פירות יפים ומתוקים כמה שיותר מהר עוד לפני שהם השקו בכלל את העץ", אמר מאמן השוערים הוותיק.
"מכבי חיפה הימרה על גלזר וחשבו שהוא ירוץ הרבה שנים בשער אבל זה לא הסתדר, בעיקר כי הוא עשה מעבר שהיה גדול עליו כי קשה לעבור מהפועל רעננה לקבוצה מובילה עם 30 אלף איש שיושבים לך על הראש. זה היה מעבר חד מידי לשחקן צעיר", הוסיף גניש. "בעידן של היום, כולם רוצים הכל מהר ואין סבלנות. אם הייתה למכבי חיפה סבלנות הקבוצה הייתה מרוויחה אותו, אבל אף אחד לא יכול להבטיח הצלחה, בדיוק כמו שמכבי תל אביב הביאה שוער זר ובסוף המחליף הצעיר שלו הפך לתגלית ותפס לו את המקום".
לדעתו של אוואט, "בעלי הקבוצות רק מחפשים לקצץ אבל אם שואלים אותי, בכל משבר יש הזדמנות. אם באמת אין כסף בשביל לצרף שוערים ישראלים בכירים, אז עדיף שישחקו פה שוערים ישראלים צעירים ולא זרים. אם יש קבוצות שלא יכולות להחתים שחקנים מנוסים ובעלי שם, אז עדיף שיחשבו לפחות על העתיד ועל פיתוח הכדורגל בארץ. לכן צריך לתמוך במאמנים כמו גיא לוזון שמחליטים לבנות על שוער צעיר כמו חברון, גם אם זה בא על חשבון של הצלחה זמנית, ולא ללכת נגדם. ואם מאמן הלך על זה, אז אסור לו לשנות גישה לאחר מכן. גם אותי זרקו בגיל 20 למים העמוקים בהפועל חיפה ואחרי שנה הגעתי לנבחרת. צריך להאמין בדור הצעיר ולהכין אותו לאפשרות שישחק. שוכחים שיש פה עוד דור חדש שגדל, כך שמשבר הקורונה יכול להעניק הזדמנות לצעירים והם יצטרכו לקחת אותה".
לא רק שוערים: תזוזות גם אצל מאמני השוערים
בתקופה הזו לא רק השוערים נמצאים בחוסר ודאות, אלא גם מאמני השוערים, הרי שבתקופה האחרונה היו הרבה תזוזות בתפקידים הללו. מאמן השוערים איתי זילפה, שגידל באשדוד את אופיר מרציאנו ויואב ג'ראפי, עזב אחרי עשור ובמקומו הגיע רפי כהן; מאמן השוערים של הפועל באר שבע, גיא ויזינגר, יעבור לעבוד במכבי חיפה במקומו של גיורא אנטמן הוותיק, בהחלטה שקיבל מאמנה החדש ברק בכר, ששיתף איתו פעולה בעבר; מנגד, ניר דוידוביץ' שעבד במחלקת הנוער של מכבי חיפה עובר לעבוד גם בהפועל רעננה; ואפילו גניש עזב את הג'וב אצל הפועל תל אביב במרכז והרחיק צפונה לקריית שמונה.
לטענתו של גניש, "ברוב הקבוצות מאמני השוערים מחזיקים הרבה שנים בתפקיד, כמו יעקב אסייג בבני יהודה, משה בן דוד בבית"ר ירושלים ועופר בסון במכבי נתניה, אבל ברגע שמגיע מאמן ראשי למקום חדש, הוא רוצה את האנשים שלו וזה לגיטימי. מאמנים ראשיים צריכים להביא תוצאות באופן מיידי והם מעדיפים להתעסק בקבוצה עצמה ולהביא איש מקצוע שמכיר אותם ואת הסגנון שלהם כדי לא לבזבז את הזמן בהסברים למאמן השוערים הקיים על מה שהם רוצים לראות מהשוער שלהם. זה יותר זורם למאמנים, חוסך כאב ראש והם יודעים מה הם מקבלים ממאמן השוערים שהם מביאים איתם. זו אחת מהסיבות שקובי רפואה לקח אותי איתו לקריית שמונה עכשיו".
מנגד, יש מי שטוענים כי "מאמני שוערים לאו דווקא יכולים להצליח עם שוער שעבד עם מאמן מסוים, כי בניגוד לאימון של קבוצה, העבודה עם השוערים היא הרבה יותר פרטנית ואישית - ואם מאמן שוערים עוזב, הדבר יכול להתבטא לעתים בירידה ביכולת של השוער שעבד איתו. יש שוערים שצריכים יותר גירוי למחשבה, יש כאלה שאוהבים לעבוד בצורה יותר פיזית ובקצב גבוה, כל אחד מתאים לסגנון עבודה אחר, ולכן השינויים האלה הם לא תמיד נכונים. לא בטוח שג'וש כהן יישאר באותה הרמה במכבי חיפה בעונה הבאה, למשל".
בסופו של דבר, לא לכולם יהיה מקום בליגת העל, וזה תקף גם לשוערים וגם למאמני השוערים. לכן כנראה שוערים טובים לא פעם מוצאים את מקומם בליגה הלאומית או מנסים לצאת לאירופה. וכשהאופציה השנייה פחות קורצת כרגע, גם בליגה השנייה יש כנראה יותר הזדמנויות עבור שוערים מקומיים שרוצים להצליח ולהשפיע על הקבוצות שלהם, כפי שעשה לדוגמה אופק אנטמן בעונה החולפת בהפועל עכו.
הקבוצה שלו אומנם נקלעה למאבקי התחתית, אבל הוא דווקא בלט לטובה אחרי שספג רק 32 שערים ב-37 משחקים, שזה הכי מעט בליגת המשנה, ושמר על רשת נקייה 15 פעמים. במובן מסוים, אופק אנטמן כנראה היה זה שמנע מעכו לרדת ליגה, וזה אחרי שחזר לארץ מפאנסריקוס היוונית וירד לשחק בלאומית. מליגת העל כנראה עדיין לא צלצלו אליו, אבל כשיש אינפלציה של שוערים, כל שוער חייב להרשים מאוד וגם להסתדר על סוכן טוב.
"הכדורגל בישראל לא רווחי, הרבה בעלי קבוצות מביאים כסף מהבית וזו זכותם המלאה להחליט את מי הם מחתימים בקבוצה שלהם, אבל ההחתמות של הקבוצות בליגת העל לצערי לאו דווקא נעשות משיקול מקצועי וחבל שזה מגיע למקום כזה", טען אוואט. "אם אין כסף לשוערים מוצלחים או שיש שיקולים אחרים שהם לא מקצועיים, אז ההתאחדות והמנהלת חייבות להביא לקבוצות תקציבים ותמריצים כדי שהכדורגל פה יתקדם ויעלה ברמה. חייבים לפתור את המצוקה הזו כי בסופו של דבר הפגיעה תהיה בכדורגל הישראלי ובנבחרת ישראל. לשוער הישראלי מגיע לשחק, ועם כל הכאב, שני הצדדים כולם צריכים להסתכל על המצב הנוכחי ולהגיע לעמק השווה בשכר ובתנאים כדי שזה יקרה, גם מצד השחקנים וגם מצד בעלי הקבוצות. לכל שוער עדיף להיות עם משהו ביד מאשר לא לשחק בכלל".