לאחר שלושה שבועות מאז שחבר הנהלת ההתאחדות לכדורגל, עו"ד מורן מאירי, שלח מכתב לחברי הנהלת ההתאחדות בו הופיעו האשמות לגבי הניסיון להדחת המנהל המקצועי, ווילי רוטנשטיינר, החליט הערב (שלישי) היו"ר אורן חסון להשיב לטענות.
במכתבו, חבר ההנהלה מאירי האשים בין השאר כי: "הניסיון להפסקת עבודתו של מר רוטנשטיינר משולל כל בסיס רציונלי, עובדתי, כלכלי ומשפטי. זוהי ירייה בגבם של שחקני הנבחרת העומדים בפני משימה חשובה ביותר. אין זה אלא מארג של קומבינות אשר יוביל לקריסת התהליכים לקידום הכדורגל הישראלי ואבדן אמון הציבור".
חסון בוחר לענות, יום לאחר שהגיעו להסכמות על ההישארות של רוטנשטיינר, וגם כאשר נשיא בית הדין העליון הורה להתאחדות לא לכנס את המזכירות, ממנה חסון הדיח את מאירי עד להחלטת בית הדין העליון לאחר שקבוצות מכבי עתרו אליו. נראה שמכתבו של חסון ישמש לעתירה של הקבוצות נגד ההדחה של מאירי.
חסון טוען במכתבו לעו"ד מאירי כי: "העובדות שהצבת בפתח מכתבך ושעליו ביססת את כל טיעוניך אינן נכונות. המנהל הטכני של נבחרת ישראל, מר רוטנשטיינר, לא נתבקש על ידי או על ידי מי מאנשי ההתאחדות לסיים את תפקידו, או לנהל משא ומתן בקשר עם סיום תפקידו. גם לא הוצגו בפניו נימוקים כלשהם לסיום תפקידו. לרבות לא נימוקים ‘לכאורה’, כמצוין במכתבך".
עוד מוסיף חסון: "אני כיו"ר ההתאחדות, ביקשתי ממר רוטנשטיינר להיפגש עמו על מנת לדון בהפחתת עלות שכרו באופן משמעותי. (הצעתי הראשונה הייתה להפחתה של 50% למשך תקופה של לפחות 6 חודשים), וזאת על רקע משבר הקורונה והבנתי כי בנסיבות העניין, ההתאחדות לכדורגל לא תוכל לעמוד בעלות השכר הגבוהה של המנהל הטכני".
חסון ממשיך וטוען: "מר רוטנשטיינר לא ראה איתי עין בעין ביחס לבקשותיי ממנו. מר רוטנשטיינר סירב להפחתה (למעט קיצוץ מינורי שאינו עולה בקנה אחד עם צרכי ההתאחדות ושאינו עולה בקנה אחד עם המקובל בענף). באשר להסטת הדגש המקצועי הודיע לי מר רוטנשטיינר שהוא ורק הוא יקבע איזה דגש יושם ובאיזו מידה על כל הנושאים המסורים לתחום אחריותו. מאותה נקודה ואילך נטלו הצדדים פסק זמן לחשוב ולכלכל את צעדיהם. בעיתוי הנוכחי ההתאחדות השלימה את המו"מ ואף הגיעה להסכמות עם מר רוטנשטיינר על תיקון להסכם העסקתו. עובדה זו, לכשעצמה, מעידה כאלף עדים כי מכתבך, כמו גם הפצתו ברבים, עולה כדי פעולה פזיזה שעלולה הייתה לגרום בדיוק את הנזק שכיוונת למנוע".
עוד מאשים חסון את מאירי: "מכתבך, ככל הנראה, נתפס כמתן ‘רוח גבית’ לצד שכנגד במו"מ באמצעות פניה מבית (של חבר הנהלת ההתאחדות!), המפורסמת ברבים והתומכת בעמדתו המקורית (כאשר כבר חלה התקדמות משמעותית מאז הובעה העמדה המקורית). מחמת שבהמשך מכתבך אימצת לך עמדה צדקנית וטהרנית (תוך ציטוט מדו"ח לא רלוונטי שהוגש במקרה לא דומה על ידי שותפיך למשרד עורכי הדין) ואף טענת כי אני כיו"ר נותן כביכול יד לריסוק הממשל התאגידי בהתאחדות, אני סקרן להבין כיצד זה מצאת לנכון לנקוט בפעולה העלולה לחבל במאמצי ההתאחדות לשפר את התנאים הכלכליים של ההתקשרות מול המנהל הטכני וליישם את הדגשים שנקבעו בהסכם העסקתו, תוך מתן רוח גבית לצד שכנגד וחיזוקו במו"מ מול ההתאחדות. פעולה כזו, בעיצומו של משא ומתן, חותרת תחת יסודות הממשל התאגידי ואינה עולה בקנה אחד עם חובותיך כחבר הנהלה".
חסון מסיים את מכתבו עם איום, לכאורה, כלפי עו"ד מאירי: "תשובתי זו אינה סוף פסוק בעניין זה והיבטיו הכוללים של המכתב ששלחת, כמו גם תוכנו ועיתויו, ישקלו באופן יסודי בהמשך הדברים".