עונת על 2019/20 שעברה על הפועל חולון הייתה לא פחות מרכבת הרים רגשית, בין שבגלל התוצאות ובין שבגל התחושות על ומחוץ לפרקט, הרגיעה כמובן הגיע כמו גם השקט אך מגפת הקורונה, איך לא, שינתה את הכל. חולוניה די נבנתה מחדש תחת מגבלות, ואחד מעמודי התווך של הקבוצה, יוגב אוחיון העניק ראיון מיוחד ל-ONE בו דיבר על החששות, הוויתור הכלכלי העצום, השהייה הקשה בבידוד "להגיד לך שעוד שנייה אני לא דופק את הראש בקיר, אלו התנאים וצריך להסתדר". וגם: איזה משחק גרם לו לבכות?
איך התחושה שהליגה חזרה?
"מאוד מרגש, מרגיש כמו איזה סוג של חזרה מפגרה של סוף ליגה. אצלנו זה ממש כמו קדם עונה חדש כי זו קבוצה חדשה לחלוטין, זהו זה מרגיש שהכל מההתחלה שוב".
הזכרת פגרה, זה מרגיש כאילו הפגרה הזו הייתה יותר ארוכה מפגרה רגילה ואידיאלית של ספורטאים?
"לא רק שהפגרה הזו שונה לחלוטין מכל קיץ, אלא גם בהתאם לנסיבות ולהחמרות היינו צריכים לעשות את האימונים שלנו בתנאים אחרים לחלוטין. אז בוא נגיד שההכנה לעונה היא אחרת ומאתגרת מאוד, והמשך העונה מאתגר ושונה, כולנו חוששים מאיך שנהיה גופנית".
פיב"א דיברו על תקופת הכנה של שלושה שבועות, ארגון השחקנים של היורוליג דיבר על תקופה של בין 6-8 שבועות וזה במצב אידיאלי, אין כאן איזשהו חשש לכך שהגמול פשוט לא יהיה שווה את זה?
"זה בדיוק זה, זה שלושה שבועות שאתה מכין לקדם העונה ומשחקים שלאט לאט נכנסים לקצב וככה מחלקים את הדקות בעונה רגילה. פה אתה צריך להיכנס מ-0 ל-100 בשלושה שבועות וזה לא בדיוק אותו הדבר, זה להיכנס למצב של פלייאוף כבר, וזו הסיבה שאמרתי שזה יהיה מאתגר ושונה, המצב הנתון הוא ונקודת הפתיחה היא זהה לכולם אז אני מאמין שלכולם יש את אותם החששות".
כל מה שקרה לפני מספר שבועות עם השחקנים הזרים והמתאזרחים ברשתות החברתיות, לא היה עדיף כבר שהליגה לא תחזור עם כל התהודה השלילית שהיא קיבלה ברחבי אירופה?
"אנחנו בסך בכל רוצים לחזור ולעשות את מה שאנחנו רוצים ואנחנו רוצים לחזור לרוטינה שלנו לעבודה שלנו, נורא מבאס שזה בלי קהל ושזה בלי כל הדרייב שזה נותן לך מסביב, אבל אתה יודע, האהבה למשחק היא מעל הכל ואנחנו משחקים, ונבוא ונמשיך את מה שהפסקנו באמצע".
משרד הבריאות הטיל מגבלות על כולם...
"בוא נגיד שהמגבלות האלה לא מקלות על שום דבר, זה עדיין בידוד מלא לחלוטין ויותר חמור מהתקופה הכי קשה שהייתה לתושבי ישראל שהייתה בשיא של הקורונה, אבל אלו החוקים והתנאים התחייבנו לחזור וככה זה יישאר ואין מה לעשות".
אבל איך מתמודדים?
"להגיד לך שעוד שנייה אני לא דופק את הראש בקיר ולא יודע מה…. אני כל כך קרוב, אבל אתה יודע, כמו שאמרתי אלו התנאים וצריך להסתדר".
ארגון השחקנים של היורוליג הצליח להשיג לשחקנים במפעל משכורות והדאגה, יכול להיות אולי שהיה כדאי ל-ELPA ולארגון השחקנים כאן בארץ לעבוד ביחד, אולי גם היו מצליחים להשיג משהו לשחקנים המקומיים?
"הצד הכלכלי הוא כן ויתור עצום פה, עשינו ויתורים מאוד משמעותיים מהשכר שנותר כדי שנוכל לחזור ולעשות את מה שאנחנו רוצים ואוהבים וכמובן להכין את העונה הבאה. להיות פתאום בהרחקה של חצי שנה זה לא דבר טריוויאלי ואנחנו מכבדים את התחום ואת הדבר שאנחנו כל כך אוהבים ומסתכלים קדימה על עלות ותועלת, מבחינתנו היה עדיף לחזור ולוותר על המון כסף מאשר לא לחזור ומי יודע איזה עתיד היה לנו בכל תחום הכדורסל".
הסיטואציה של לסיים עונה בסוף יולי ואז שוב תחיל אימונים סוף אוגוסט תחילת ספטמבר, זה משהו שיכול לשחק לטובה או שחודש וחצי חודשיים לתוך העונה מגיעים עם הלשון בחוץ?
"זה לטוב ולרע, מצד אחד אנחנו לא מפסיקים (את הליגה) להרבה זמן וככה לא יהיה קשה לחזור לכושר וכושר משחק והכל, מצד שני זה כאב ראש גדול למערכות להתחיל לבנות קבוצה בשבוע בערך זה משהו הזוי. לפעמים קבוצות במצב של לחץ וצריך לבנות קבוצה ויש ערפל מבחינה תקציבית מבחינת חוזים והכל זה לא דבר פשוט, אבל זו הפעם הראשונה שזה קורה בהיסטוריה, אז אנחנו חיים מאתגרים ודברים כאלה ונצטרך להתאים את עצמנו לכל סיטואציה".
מה קרה בחולון לפני הקורונה?
"אתה מדבר על מה שהיה לפני הקורונה וזה נראה כאילו עברו כמה שנים טובות, אבל לצערנו דברים לא התחברו בתחילת העונה נערכו כמה שינויים ובראשם בעמדת המאמן, אחר כך שחקנים ולאחר מכן הצלחנו לקבע את הסגנון שלנו שהוא סגנון מאוד מיוחד וככה הצלחנו ליצור רצף של כמה ניצחונות ואפילו להיות קבוצה די מלהיבה, שקולעת הרבה נקודות בכל משחק, נכנסו לקצב ופתאום הקורונה קטעה את הכל ופתאום מתחילים עונה חדשה עם סגל אחר, קבוצה צעירה ויש הרבה אי וודאות”.
אתה מדבר על סגל אחר והקבוצה באמת נבנתה מחדש..
"הקבוצה נבנתה לחלוטין מחדש, אין זכר למה שהיה לפני הקורונה, וזה בכל עמדה ולכן אני אומר שיש אי וודאות טוטאלית באשר לאיך ניראה ואיך נהיה, היה לנו איזה מן סגנון גם בעמדת המאמן נערך שינוי לפחות עד לתום העונה ואנחנו כולנו מתרגשים".
מה ההבדל בלשחק עבור סטפאנוס דדאס לבין שרון דרוקר?
"לכל מאמן יש את האידאולוגיה, את האג'נדה והאני מאמין שלו, וכל מאמן בה עם הגישה שלו ועם הרצון שלו לשחק כדורסל כזה או אחר ושרון וסטפאנוס הם אמנם עבדו ביחד בקריירה שלהם, אבל יש לכל אחד מהם גישה שונה לגמרי".
לאחר הניצחון מול נהריה, דרוקר אמר שלמרות הניצחון עדיין אין חיוכים, זו עדות לפן החברתי שהיה בקבוצה באותם הימים?
"בקבוצה שנבנתה והייתה מאוד מאוכזבת במהלך העונה אם זה היה בהדחה (מגביע המדינה) ואם זה היה במקבץ של הפסדים, אז תמיד יש שחקנים שמרוצים יותר ומרוצים פחות, אבל גם כשניצחנו הבנו שדברים לא עובדים כמו שצריך. שוב זה קורה מאלף ואחת סיבות, אבל שרון הרגיש שדברים לא מתחברים גם כשמנצחים וזה מה שכולנו הרגשנו, שגם אם ננצח וגם אם לא ננצח, ברגע שחדר הלבשה לא מאושר ולא בריא אז זו בעיה".
המשחקים ללא קהל זה יתרון כי יש פחות לחץ לתוצאות או דבר שלילי כי יש פחות תמיכה?
"אתה תמיד רוצה תוצאות כי אתה דורש מעצמך כספורטאי, אבל המצב הנוכחי הוא לא אידיאלי, זו בעיה שאתה משחק בשביל משהו והמשהו הזה לא נמצא שם".
שיחקת עבור שלושה מועדונים בולטים עם שאיפות גדולות. איפה אתה מרגיש שמד הלחץ היה הכי גבוה, השאיפות היו הכי גבוהות ורמת האימון הייתה הכי גבוהה?
"בכל מקום יש את הלחץ שלו ואת קהל האוהדים שלו, לכל מקום יש את הרצון ואת הדרייב שלו להצליח, זה מאוד אינדיבידואלי. בכל מועדון היה מאמן בעל יכולות כאלה או אחרות. התמזל מזלי לשחק בשלושת המועדונים האלו ובכל אחד קיבלתי את הטוב ביותר והיו לי את החוויות הטובות ביותר".
לאור כל השינויים בסגל שהקבוצה עברה, מה הציפיות הריאליות של הקבוצה בעידן הפוסט קורונה, כשהקבוצה נתפסת כחלשה יותר מזו שקדמה לעצירת הליגה?
"אני יכול להגיד שמבחינתנו שום דבר לא יזיז אותנו מלתת את ה-200% בכל משחק, אבל נאמר זאת כך, כרגע לבוא ולהסתכל על הצלחת (אליפות) בגובה העיניים זה עוד לא בדיוק נכון, אנחנו כן צריכים להסתכל על המשחק הראשון מול הפועל באר שבע ומשם נתקדם ולראות איך אנחנו יכולים לצבור ביטחון ולהיות טובים יותר ממשחק למשחק".
נראה שעכשיו יותר מתמיד הקבוצה תהיה תלויה בך, בגיא פניני ובשלומי הרוש...
"אני לא חושב, דווקא ממה שראו במשחקי ההכנה אנחנו כן קבוצה ששומרת, שיש בה הרבה צעירים שרוצים להוכיח. אנחנו רוצים להיות קבוצה אנרגטית שתהיה בכל מקום על המגרש, לרוץ, לשטוף ולשחק חכם. ללא ספק, יש לנו הרבה חסרונות אבל אנחנו יכולים להפיק הרבה מהסגל הזה".
מועדוני העל באירופה שמתווים את מחירי השוק כבר אמרו שבגלל אי הוודאות שנוצרה בעקבות הקורונה שכר השחקנים יקוצץ באופן משמעותי בעונה הבאה, אתם תסכימו לזה או שמא תתאגדו נגד?
"יש כאן אי וודאות לכל הצדדים, לכן יהיה כדאי לחכות ולראות איך זה יתפתח. אף אחד לא עיוור פה או בא במטרה לפגוע האחד את השני בסך הכל אנחנו פה משפחה אחת גדולה, כל עולם הכדורסל כולנו צריכים לדאוג האחד לשני ואנחנו יודעים שיש את כל המעגל הזה של הכדורסל. זה גלגל אחד גדול וכדי שאחד יישאר עם הראש מעל המים, כולם צריכים לתרום את שלהם ולא שצד אחד שייתן את שלו ושהשני יגיד לו לא".
נותרו בך געגועים למכבי תל אביב או הפועל ירושלים?
"מה זה געגועים? יש לי זיכרונות טובים מכל מקום, כל מקום שעזבתי עזבתי בנשיקה וחיבוק זה מאוד חשוב לי, הרבה חברים שיישארו לכל החיים, ואני יכול להגיד שלכל מקום בו הייתי, יש לי פינה חמה בלב".
נושא בריאות הנפש בקרב השחקנים הוא נושא שעולה לאחרונה לא מעט. זה התחיל עם ה-NBA, היורוליג בעצמם עשו סרט דוקומנטרי עם סופוקליס שחורציאניטיס וג'ייסון גריינג'ר. בתור שחקן ישראלי, איך אתה רואה את הנושא הזה, אתה חושב שניתנת לסוגיה במה מספקת כאן בארץ?
"אני יכול להגיד שמבחינת הכדורסל בארץ אין איזה מישהו בכל קבוצה שמלווה מבחינה פסיכולוגית. זה מאוד אינדיבידואלי, כל שחקן יכול לרוץ עם אחד כזה או אחר שנותן לו ככה אוזן קשבת ולפרוק את כל מה שיש לו על הלב ויש המון. כספורטאי אתה חווה אולי שמונים אחוז אכזבות ועשרים אחוז קצפת מזכיות ותארים או ניצחונות כאלו ואחרים, אז לרוב שיש הרבה מטענים בנפש וכל אחד והדרך והאני מאמין שלו. אם הוא חולק את זה עם אשתו, חברה שלו פסיכולוג או פסיכולוגית. זה חלק מלהיות בטייטל של ספורטאי אתה צריך שיהיה לך את הדברים האלה".
אתה יודע שסופו אמר שמי שהיה למכבי זה היה ניקולה וויצ’יץ’, אותו הוא ראה בתור מי שעזר בנושא…
"בדיוק. זה מה שאני אומר, כל אחד יש לו את האוזן הקשבת שלו, בכל מועדון זה יכול להיות בשיחה עם מאמנים, עם מנהל הקבוצה, המנכ"ל, כל פעם אתה צריך לפרוק, שיחה עם המאמן פתאום, זה משתנה".
אבל זה נראה שבנוגע לחזרה, הפעם כל הפן המנטלי לא קיבל מספיק התייחסות.....
"עכשיו זו תקוה מאוד שונה שאף אחד עוד לא חווה ואף אחד לא יודע איך להתנהל, במקום של אי וודאות כזו שלא יודעים איך לקבל את זה. זה חדש לכולם וכולם במצב הזה של אי ודאות ותסכול, גם מהבידוד, גם מהמצב ומאי הידיעה, גם מהחששות כמובן ויהיה ערך מאוד גדול למועדונים שיצליחו לדבר ולתמוך ולהוציא קיטור מהשחקנים".
מה אתה חושב על דני אבדיה איך אתה רואה אותו בתור שחקן שצפוי להיות הישראלי הראשון שנבחר בלוטרי מבחינת יכולות ואופי?
"הרבה זמן לא ראינו שחקן כזה בסדר גודל כזה על אדמתנו, עם מוסר עבודה שבאמת הרבה לא ראו פה ואני יכול להיות עד לזה, גם ממה שאני רואה וגם מהסיפורים. אני חושב שיש לו מנטליות מאוד טובה ועם הרגליים על הקרקע ועם אופי באמת מדהים, כך שיש לו את כל החבילה כדי להצליח. מה שאתם רואים על המגרש, לא בא ככה סתם, הבנאדם עובד כמו מכונה, בעל מוסר גבוה ועם רצון להצליח ולהקשיב. בדרך כלל מי שיש לו כישרון אומרים שהוא יהיה שחקן, אבל כישרון למעשה זה אולי עשרים או שלושים אחוז מערך השחקן, כי המון צריך להיות בראש ובפן הזה אני יכול להגיד שהוא באמת ברמה הכי גבוהה, ויאללה כולנו מצפים. הוא הילד של כולנו, אז אנחנו רוצים שהוא יצליח ושייבחר כמה שיותר גבוה ובאמת מחזיקים לו אצבעות, שייקבע את עצמו ויצליח לפחות כמו עומרי כספי ומתפללים שקצת יותר - למרות שכבודו של עומרי במקומו מונח ומה שהוא עשה בליגה הטובה בעולם זו תעודת כבוד ענקית ובספק אם עוד הרבה יעשו את זה כישראלים, ואני באמת מתפלל שלדני תהיה קריירה טובה מאוד כמו של עומרי".
כנציג הדור הוותיק, מה אתה חושב על הדור הבא שכבר משחק, כולל הצעירים שעשו בק טו בק במדי העתודה?
"אני חושב שבנבחרות הצעירות עושים את הדרך טוב מאוד, לא סתם כל הנבחרות מגיעות לגמר אחר גמר אחר גמר, זה לא מובן מאליו ופה מגיע הרבה כבוד לאיגוד הכדורסל שככה עובד בדרך יוצאת מן הכלל ואתה כבר מתחיל לראות את ההשתלבות של השחקנים האלה בליגה הבוגרת. שחקנים כמו ים מדר שככה עושים קפיצת מדרגה ומעבר להכל אתה רואה אנשים שבאים לעבוד וצנועים, אנשים טובים שאין סיבה שלא יצליחו בעתיד".
ואיך אתה רואה אותם בהשוואה לדור שלכם?
"אני חושב שכל דור מייצג את הדור שלו, על מה שהם עשו עכשיו אין מה להתווכח, אני חושב שהם במצב יוצא מן הכלל והם צריכים להמשיך את רף ההתקדמות שלהם ואתה יודע לקבע את עצמם כששחקנים טובים בליגה הראשונה ובתקווה ככה לפרוץ את הגבולות ולהמשיך את היציאה לאירופה ואולי גם ל-NBA כמה שיותר".
המאמן הכי טוב ששיחקת עבורו..
"זה לא יהיה נכון להגיד, מכל מאמן לקחתי משהו ממנו, אז יש לי כל כך הרבה מאמנים שאני שומר להם כבוד רב, אני יכול להגיד שזה דייויד בלאט, עודד קטש ומאמן הנוער שלי נתי כהן, אלו המאמנים שהשפיעו הכי הרבה על החיים שלי".
המשחק שהכי זכור לך?
"יש כל כך הרבה לשמחתי, אבל אני יכול להגיד שחצי הגמר נגד צסק"א בפיינל פור".
במה הוא שונה?
"אני יכול להגיד ששם ירדו לי דמעות בסוף לבד, בלי שהייתה לי שנייה להתכנס עם עצמי, בחצי הגמר זה היה מטורף כי זו הייתה סיטואציה שחזרה על עצמה מהסדרה נגד מילאנו באותה האולם, זה היה לא ייאמן ופעם ראשונה שאתה בפיינל פור והיו 10,000 צופים רק של מכבי. זה היה מטורף וגם המשפחה שלך יושבת ביציע, זה הרבה דברים שהתחברו ביחד".
הרגעים הכי שמחים בקריירה – ואל תגיד החסימה על יואניס בורוסיס מהמשחק הראשון מול מדריד.
"(צוחק) את זה אני לא זוכר בכלל, האמת שרק התארים זה הרגעים הכי שמחים שלי, אני לוקח כל תואר מכל קבוצה גם בגיל נוער אני מחשיב את זה כאחד ההיילייטים שלי בחיים, כל תואר זה רגע שיא שלי".
בעוד מספר במה תרצה לעסוק אחרי קריירת הכדורסל בכדורסל?
"איפה אני ארצה להיות כשאגדל? (צוחק) זה ישמע קלישאתי אבל אני רוצה להיות בריא".
אתה לא רואה את עצמך מגיע לקריירת אימון?
"אני אף פעם לא יכול להגיד לא, אבל מאוד קורץ לי כרגע לעבוד עם ילדים ולא עם בוגרים, אם מבחינת הכדורסל שם אני נמצא כרגע זה אם כבר בכדורסל שם אני נמצא מבחינת הראש, אבל שוב, אי אפשר להגיד אף פעם לכל דבר".