רגע לפני שהליגה הספרדית תחזור לפעילות בשבוע הבא, קשר ריאל מדריד, טוני קרוס, העניק ראיון למגזין הנחשב GQ ובו שיתף מה עבר עליו בתקופת הסגר בספרד, סיפר על מחווה מרגשת שהעניק לילד חולה, התייחס ליורו שנדחה וגם להמשך דרכו במדי הבלאנקוס.
קרוס, לו נותרו 3 שנים בחוזה, סיפר: “אני חי את ההווה, בעולם הכדורגל שלוש שנים זה המון זמן, הכוונה שלי היא למלא את החוזה ואז אהיה בן 33 ואתחיל לבחון את כל האפשרויות שיעמדו בפניי. כמובן שהרצון שלי זה לסיים את הקריירה בריאל מדריד, מועדון שאני מחובר אליו מאוד ואני מאושר כאן”.
סופרים את הימים: פחות משבוע לחזרת הליגה!עתיד כמאמן: “אני רואה את עצמי עובד בכדורגל גם אחרי הפרישה אבל לא יודע אם אבחר להיות מאמן. הנסיעות הארוכות, התקופות הרבות בלי להיות בבית עם המשפחה, אלו דברים שאני חווה ככדורגלן ולא בטוח שארצה את זה גם אחרי שאפרוש. עולם הכדורגל השתנה בשנים האחרונות, יותר השפעה של תקשורת, יותר ביקורות, הסכומים אלו לגבהים שלא היו”.
היורו שנדחה: “כמובן שאני רוצה לזכות עם גרמניה באליפות אירופה, זה תואר חשוב והמוטיבציה גבוהה. אני לא חושב ששנה של עיכוב תשפיע עלינו, יש שחקנים מוכשרים ויש גם כאלו שלא יכלו לשחק אם הוא היה מתקיים השנה בגלל פציעות”.
טוני קרוס (La Liga)תקופת הסגר בספרד: “היה כאן סגר קפדני, אנשים לא יכלו לעזוב את בתיהם במשך שבועות. עבורנו זו הייתה קללה וברכה בו זמנית, כי מבחינתי אין לי שום בעיה להיות כלוא בבית יחד עם המשפחה, בסופו של דבר אלו הדברים שהיו חסרים לי במשך שנים רבות. זמן לטייל עם משפחתי בלי המרוץ הבלתי נגמר של החיים. למזלנו אנחנו גרים בבית גדול עם גינה, תחושת הסגר הייתה פחות משמעותית. אנשים רבים סבלו כשהיו נעולים בתוך הבית שלהם. הילדים שלי קיבלו משימות מבית הספר ומהגן, הם לומדים בבית ספר אמריקאי כאן במדריד”.
איך העביר את הזמן בבית: “לא היה לי כל כך זמן לנסות דברים חדשים, הייתי עם הילדים, זו עבודה של 24 שעות ביממה. אבל גיליתי ספורט חדש שאני אוהב – שמרתי על כושר עם שק אגרוף בבית, זה היה כיף בהתחלה אבל הידיים שלי התנפחו עד שכבר לא יכלתי לענוד את טבעת הנישואים שלי. בכדורגל אני סומך על היכולות שלי וזה עושה אותי רגוע, זה לא קל להיות רחוק מהמגרש תקופה כל כך ארוכה”.
טוני קרוס (רויטרס)מאז 2015 מנהל השחקן את קרן טוני קרוס, אותה הקים ובה מסייע לילדים חולים ומגשים להם חלומות, הקשר דיבר על כך: “הימים האלה בבית היו קשים הרבה יותר עבור אלה שיש להם ילדים עם צרכים מיוחדים, הכוונה שלנו הייתה להפוך הכול למהנה יותר, הענקנו להם מחשבים ניידים כדי שיהיה להם בבית. אתה מבין שיש דברים שהם חשובים יותר מהכול, היה מישהו מברלין שחלה וימיו היו ספורים, כל שרצה היה להמריא במסוק וסידרנו לו את הטיסה. הוא עשה את זה ולצערי זמן קצר לאחר מכן הוא נפטר, אני שמח שהצלחתי להעביר לו כמה שעות יפות בחיים”.