עמית קרקו
|
כרוניקה של ירידת ליגה? סקציה נס ציונה כבר הייתה מרחק נגיעה מלסיים את המחזור ה-27 בחוף מבטחים לאחר שהוליכה 0:2 על הפועל חדרה, אך איכשהו הצליחה לאבד את היתרון הכפול ברגע האחרון ונותרה מתחת לקו האדום עם 2:2 שכולו הפסד בתום 95 דקות דרמטיות באצטדיון בנתניה.
ליאור זדה, שכבר ראה את השחקנים שלא פותחים את הפלייאוף ברגל ימין, סיפר בסיום: “אכזבה גדולה. המשחק היה בידיים ובכיס אבל כנראה שזה חוסר ניסיון ונאיביות. חזרנו יותר מדי אחורה ולא שמרנו. חבל כי אלו נקודות חשובות אבל נתאושש, עם כל הקושי. החצי הראשון היה לא רע אבל הייתה חסרה רגל מסיימת. בחצי השני השתפרנו והיינו צריכים לשמור, אבל ה-1:2 הכניס ללחץ. השתדלתי להכניס שחקנים עם ניסיון כדי לשמור על היתרון וחבל”.
המשך המאבקים בפלייאוף התחתון: “יגידו עוד הרבה דברים אבל הפלייאוף עוד ארוך ונצטרך לדעת לקחת. נהיה שם עד הסוף. אני ארים את כולם וביום ראשון נגיע לתת פייט. פלייאוף תחתון זה לחזקים בלבד. אם נסתכל רחוק מדי מצבנו לא יהיה טוב, הפן המנטלי משחק תפקיד”.
היכולת של רז שטיין: “רז עושה עונה אדירה. הוא תמיד נותן את כל כולו ואנחנו צריכים את כולם”.
שטיין עצמו הוסיף: “גם אם היינו מנצחים זה לא נגמר, יש עוד שישה משחקים וראינו היום קבוצה מאוחדת ומלוכדת. אם נמשיך ככה נישאר בליגה. כן יש תחושת פספוס, לצערי הכדור עבר בין הרגליים ויכולתי למנוע את השער השני. אנחנו מאמינים בעצמנו, נס ציונה תיתן עוד הרבה”.
שרון מימר, שנחלץ מהפסד ברגע האחרון, אמר בסיום: “האמת, אם ניקח משהו טוב מהמשחק זה האופי. שיחקנו מול קבוצה שנלחמת על החיים ואני שמח שהמחליפים עשו את העבודה והראו לי כמה הקבוצה בריאה. עשינו בהתקפה כמה המלכים טובים ודווקא בקטע הזה אני שמח. בהגנה היינו חלודים וספגנו בגלל נאיביות. בחצי הראשון זה לא נראה טוב משני הכיוונים אך בחצי השני יצאנו לא טוב, היינו רכים והם פרקו אותנו ב-10 דקות. אחרי שהמחליפים נכנסו גם יכולנו להכריע את המשחק”.
שביעות הרצון מכובש שער השוויון גלעד אברמוב: “אחלה גלעד, מאז שבאתי הוא בעניינים ואני שמח לתת לו את הבמה. היה חשוב לא להחזיר את נס ציונה לחיים ולשמור על מרווח ביטחון”.
אברמוב, שלא יכול היה להוריד את החיוך, הוסיף: “קיבלתי הוראות וכולם אמרו לי לבעוט מרחוק, הקשבתי וברוך השם זה נכנס. נקודה חשובה מאוד שאולי השאירה אותנו סופית. אני התחלתי להתאמן עם הבוגרים שנה שעברה והשנה היה יותר קל. מקדיש את השער למשפחה, לחברה ולמועדון”.