מונס דאבור תכנן שהעונה הזאת תהיה עונת המפנה של הקריירה שלו, כאשר הגשים חלום והצטרף לסבילה הספרדית. אך עד מהרה דאבור הבין שחילופי האנשים הקובעים בקבוצה פגעו בו קשות, ואז רק התחיל את הסרט שלו. הוא עבר באמצע העונה להופנהיים הגרמנית, אחר כך נפצע קשה וחשב שסיים את העונה, אך פגרת הקורונה גרמה לו לחזור, ובדרך אשתו ילדה בגרמניה את בתם הבכורה. עונה מטלטלת ולא פשוטה עבור חלוץ הנבחרת המצטיין שהראה לאורך הקריירה אופי, וידע לא להישבר. לדאבור יש את היכולת לשרוד וככל שהמכשולים יותר קשים, ככה הוא יודע בסופו של דבר להתגבר עליהם.
דאבור חזר לשחק לפני כשבוע, במסגרת הבונדסליגה, ובמשחק האחרון של קבוצתו נראה שהוא אט אט מסיר חלודה וחוזר לכושר טוב, והוא אף היה מעורב בשערים, אך הוא עדיין מחכה לשער הבכורה. בראיון מיוחד ל-ONE, מדבר דאבור על הולדת הבת הבכורה, החזרה למגרשים, ההרגשה לשחק בלי קהל, וחושב שאנדי הרצוג צריך להמשיך לאמן את נבחרת ישראל.
מונס, קודם כל, מזל טוב. איך זה להפוך לאבא טרי?
"תודה. לא דמיינתי בחיים שלי שאתרגש כמו שהתרגשתי באותו רגע. זה מדהים ואני מודה לאל שנתן לי את המתנה הזאת להיות אבא".
היית עם הקבוצה בהכנות לפתיחה המחודשת של הליגה, ואז שוחררת ללידה, מה עבר עליך ברגעים האלו?
"חזרתי להתאמן באותו שבוע באופן מלא ובקצב גבוה עם הקבוצה, ודיברתי עם המאמן ומנהל הקבוצה שאשתי אמורה ללדת בכל רגע. היינו בבידוד של שבוע במלון ליד האצטדיון (החוקים של החזרה לליגה), החלטנו ביחד שאני נכנס לבידוד וברגע שאשתי נוסעת לבית חולים אני אעזוב ואהיה לידה".
זה בטח לא קל שכל זה קורה בארץ זרה, בטח במצב הנוכחי עם הקורונה.
"זה מאוד קשה ומאוד מסובך במיוחד בגלל הקורונה, לא היו טיסות והייתה אי ודאות אם מישהו מהמשפחה שלי או של אשתי מגיע. חוסר אונים כזה, בסוף הכול הסתדר וההורים של אשתי הגיעו והיו לידה בימים שאני הייתי צריך להיות עם הקבוצה".
מעכשיו השתנו מבחינתך סדרי העדיפויות?
"מי שמכיר אותי יודע שאני איש משפחה ומשפחה מבחינתי היא מעל הכל, אז עכשיו שיש לי ילדה, זה אפילו מחזק את זה. הילדה שלי היא העולם שלי כרגע"
כשיצאת ללידה חשבת שהעונה הסתיימה מבחינתך?
"לא, ברור שלא חשבתי שהסתיימה העונה, כי היה לי ברור מתחילת השבוע שברגע שאשתי יולדת אז אני הולך להיות איתה ליומיים שלושה וחוזר להתאמן כרגיל. כמובן שהכול בכפוף להנחיות כי כמו שאתה יודע אנחנו עוברים בדיקה כל 3 ימים".
בכלל אתה עובר עונה משוגעת, התחלת בספרד, עברת לגרמניה, הפציעה, הקורונה, הלידה והחזרה...
"אין ספק שהעונה אפשר להגיד שכמעט חוויתי הכל ועברתי הכל. במיוחד דברים לא נעימים (בכדורגל), אז ככה שלפחות עכשיו אני מרגיש שזה הולך להתהפך עם בואה של הילדה לעולם והחזרה שלי מהפציעה. אני מרגיש טוב ונכנס לאט לאט לכושר ומקווה שיהיה לי סיום עונה ממש טוב ככה שיזכרו לי את הטוב מהעונה הקשה הזאת".
אתה יודע שיש בארץ ויכוח לגבי עניין המשחקים בלי הקהל. מה אתה יכול לספר, מה הדעה בגרמניה על כך?
"ברור שכולנו רוצים לשחק עם קהל ולהרגיש את הקהל. אני מסכים עם זה שכדורגל בלי קהל זה לא אותו דבר. אבל בסופו של יום הבריאות של כולנו - שחקנים, קהל, אנשי מקצוע ובכלל כל בני האדם חשובה יותר מכל משחק אם זה כדורגל או משהו אחר, אז נסבול קצת בלי קהל והקהל ינסה ליהנות מהמשחקים בבית - שזה גם לא קל להם אני בטוח אבל זה מה שאנחנו צריכים וחייבים לעשות".
חשבת בכלל שהעונה הזו תחזור אחרי התפשטות הנגיף?
”כמו כולם חיכיתי כל הזמן לחדשות ועדכונים בקשר לחזרת הליגה ושזה לקח הרבה זמן אז התחלתי לחשוב שהליגה לא תחזור, אבל לשמחתי עברנו את זה ואנחנו כבר משחקים".
בארץ גם השחקנים מתלוננים שהם צרכים להיות בבידוד ביתי לאורך כל האימונים והמשחקים, מה דעתך על כך?
"אני מבין את השחקנים שמתלוננים על זה שהם יהיו בבידוד ביתי לאורך התקופה הזאת. במיוחד אם אני מסתכל בגדול עם מה שהולך בחיי היום יום בארץ. בסופו של דבר לא כל ההחלטות מובנות אבל זה מה שהוחלט, כולם יצטרכו להישמע להוראות בשביל להמשיך את הליגה".
אני מבין שבהופנהיים דואגים לך בצורה בלתי רגילה. ספר לנו על המועדון.
"מאז שהגעתי לפה קיבלתי תמיכה גדולה מהצוות והשחקנים וכל מי שנמצא במועדון. עד שהתחלתי להתרגל להכל ולהיכנס לקצב נפצעתי קשה וזה החזיר אותי אחורה. אבל מאותו רגע כולם באמת באו לקראתי ועזרו לי בכל דבר קטן שאני צריך. יש פה מועדון באמת גדול שיש בו את כל הדברים ששחקן כדורגל צריך ואפילו מעבר לזה בשביל להצליח, ואני רק רוצה להחזיר להם כמה שיותר על המגרש וזה מה שאנסה לעשות".
זו העונה הכי קשה שעברת עד היום?
"זה לא סוד שזו העונה הכי קשה שעברתי עד עכשיו. חוויתי 5-6 שנים של כושר שיא ופתאום אני נמצא בסיטואציות שלא דמיינתי שאהיה בהם. הייתי חותם על זה לפני שהתחלתי את הקריירה, שכל 5-6 שנים של הצלחות והישגים תהיה לי עונה פחות טובה, וגם מהעונה הזאת אני אצא חזק יותר".
איך אתה רואה את החזרה שלך?
"אני רוצה רק להרגיש בטוח עם כל דקת משחק ולהחזיר את הביטחון שאני 100% והפציעה כבר מאחוריי. לא קל אחרי פציעות מהסוג הזה, אבל אני בטוח שאני יכול לעשות את זה כמו שצריך".
אתה כבר מכין חגיגה לילדה לאחר שתבקיע?
"החגיגה מוכנה, רק שהגול יבוא. זה מוזר לחגוג גולים בלי להתחבק עם השחקנים במיוחד שאתה באטרף של אחרי גול".
האם לדעתך, אנדי הרצוג צריך להישאר כמאמן הנבחרת למשחקי הפלייאוף? יש ויכוח על כך בהתאחדות.
"כן, אני חושב שאנדי והצוות צריכים להמשיך. אני פחות יודע על הוויכוחים בהתאחדות, אבל הייתי רוצה שהוא ימשיך. כמו שתשאל את רוב השחקנים, אם לא כולם, והם יגידו לך שהם רוצים שהוא ימשיך".
האם בגרמניה גם ביקשו ממכם לקצץ בשכר?
"ביקשו מאתנו לקצץ 10% וזה היה רק לחודש או חודש וחצי, הבעלים שלנו הוא איש שעוזר לכל הקהילה פה והוא בן אדם שתורם כל כך הרבה גם לבתי חולים ובתי ספר אז גם ה10% שקיצצנו זה היה יותר כתרומה לנפגעים מהווירוס, ואף אחד לא היסס לקצץ כמובן".
בפגרת הקורונה הוכחת איזה שחקן פלייסטיישן מעולה אתה. כעת לקחת הפסקה מזה?
"יש לי פגרה מהפלייסטיישן, כן, שיחקתי כל כך הרבה שעות בזמן הבידוד והקורונה ובכלל שהייתי פצוע, אז עכשיו תודה לאל גם נולדה לי בת ואני גם חוזר לכושר ולמשחקים ואימונים אז כמעט ואין לי זמן לשחק. זה הזמן לדבר האמיתי והיותר חשוב".
לסיום, מה נאחל לך?
"אני אבא כבר שבועיים ואני כן קם בלילה ועוזר בהכל ואני עושה את זה בכיף. משפחה היא מעל הכול והיא הדבר החשוב ביותר בשבילי. הכי חשוב להיות בריאים, ולחזור להרגיש את הרשת כמה שיותר מהר".