שנה (פחות שלושה ימים) אחרי שיצא לדרך ההליך המשפטי בעניין פירוק “הראל אחזקות”, חברת הניהול הקודמת של הפועל תל אביב, אחד הנתבעים המרכזיים במסגרתו, הבעלים לשעבר אמיר כבירי, הגיש בשבוע שעבר את כתב ההגנה שלו לבית המשפט המחוזי בת"א בפני השופטת חנה פלינר.
כבירי, שמיוצג על ידי עורך הדין עדי בראונשטיין, דורש כמובן מביהמ"ש לדחות את התביעה נגדו ולחייב את קופת הפירוק בשכר הטרחה של עורכי דינו במהלך כל התקופה. לפני שהוצגו טענותיו של כבירי, בא כוחו תיאר את המפרקים עורך הדין שאול קוטלר ורואה החשבון חן ברדיצ'ב כמי שמציגים תמונה "מסולפת ומעוותת בניסיון מגמתי", כשהם "בוחרים בחוסר תום לב להציג ראיות חלקיות ותיאור חסר של נסיבות אירועים, תוך התעלמות מכל אשר אינו עומד בקנה אחד עם העלילה אותם מנסים לפרוס".
וידאו ביצועים של עומר סניורלאחר מכן, נטען על ידי ב"כ של כבירי כי הטענה שקיבל את המועדון לידיו עם חובות של למעלה מ-50 מיליון לא הייתה ידועה בפניו וכי הוצג בפניו מצג שווא לגבי חובות של 21 מיליון שקלים. בהסתרת אותו מידע הוא מאשים לכאורה את בארי בן זאב, יו"ר עמותת האדומים ומחזיק זכויות הניהול דאז. הוא טוען ל"הסתרת המצב האמיתי והתנערות מאחריות".
עוד נטען כי "כבירי לא ידע ולא היה באפשרותו לדעת כי הוצאות שהיו צריכות להיות משולמות בשנים עברו נדחו למועד שלאחר קבלת זכויות הניהול לידיו כך שהוא נדרש להתמודד ולפרוע התחייבויות שבעלי שליטה קודמים נטלו על עצמם (כך לשם הדוגמא הלוואה שנטלה החברה מעובדיה, בהסכם קיבוצי, אשר מועד פירעונה לאחר התקופה בה קיבל כבירי את זכויות הניהול, הליכים משפטיים שהוגשו נגד החברה בגין אי תשלום כספים לעובדי החברה במועד וכו').
"בשנים שקדמו לתקופת ניהולו של כבירי, עסקה החברה בפעילות של גיוס כספים, אשר חלקם המבורך הגיע מתרומות, אולם מרביתם הושגו באמצעות נטילת הלוואות, הקדמת הכנסות עתידיות ודחיית הוצאות ותשלומים. בפועל, שילוב פעולות אלה שמשמעותן מימון תפעל החברה בנקודת זמן באמצעות מקורות מימון עתידיים ותוך נטילת התחייבויות שתפרענה בעתיד הייתה טקטיקה חסרת אחריות שתכליתה "כיבוי שריפות" בזמן נתון תוך המקרה של עתידה הכלכלי של החברה ואין חולק ולא יכול להיות חולק על העובדה כי הכספים שנדרשו למימון הקבוצה בשנים שקדמו לתקופת כבירי נגבו ושולמו בתקופתו”.
אמיר כבירי (נעם מורנו)"כבירי לא הפיק תועלת כלכלית מניהול החברות ודי בעובדה זו בכדי לשמוט את הקרקע תחת טענות המפרקים, על פיהן יש לחייב את כבירי בכל חובות החברה על בסיס ניהול תרמיתי...לא רק שכבירי לא הפיק תועלת כלכלית, הוא נאלץ לשאת מכיסו בתשלום סכומים בהיקף של עשרות מיליוני ש"ח. אין ולא יכולה להיות מחלוקת כי במועד בו כבירי קיבל לידו את זכויות הניהול של החברה, החברה הייתה במצב של חדלות פירעון, וכי חובות החברה ערב קבלת זכויות הניהול על ידי כבירי, עלו בעשרות מונים על המצגים שהוצגו בפניו, מצגים אשר התבססו על הרגולטורים בענף, מצגים שאף לשיטת המפרקים לא היו נכונים, וזאת בלשון המעטה”.
"במסגרת המשפט כבירי יוכיח כי לא רק שלא גרף לכיסו אגורה שחוקה, כבירי - מתוך אהבתו העיוורת למועדון הפועל תל אביב, העביר למועדון, כשהוא נושא ויישא בתשלום סכומים של עשרות מיליוני ש"ח, כאשר לפי המפרקים, כספים אלו הם בבחינת "כוסות רוח למת". השקלים החדשים אותם השקיע היו משמשים לשיקום המועדון ובנייתו מחדש ולא היו כ"כוסות רוח למת".
"לאחר שקיבל את זכויות הניהול לידיו, כבירי ומנהלי החברה, אנשים עתירי ניסיון בתחום ניהול קבוצות כדורגל, בנו תקציב לקבוצה לעונת המשחקים 2015-16 (במהלכה עמד כבירי בהתחייבויותיו ביחס לסכומים אשר התחייב להשקיע במסגרת התקציב), אך בפועל התברר לכבירי אט אט כי מצבה הכלכלי של החברה הוא בכי רע, ולמעשה הכספים אשר ביקש להשקיע לשם פיתוח הקבוצה הוסטו לפירעון חובות עבר וניהול הליכים משפטיים בקשר לחובות אלו. חובות ותביעות משפטיות אלה, אשר צצו חדשות לבקרים, אילצו את כבירי להתמודד עם תשלומים לא מתוכננים שהיקפם לא הובא לידיעתו מבעוד מועד, ובמועדים לא ידועים מראש, אשר לעיתים דרשו זמן תגובה אפסי על מנת שהמועדון יצליח להימלט מחרב הפירוק שריחפה מעל ראשו לא אחת”.
נציגי חברת CMEC בפגישה עם אמיר כבירי (איציק בלניצקי)"כבירי השקיע בחברות, בין באופן ישיר ובין באופן עקיף, סך של כ-60 מיליון ש"ח (לפני הפירוק ואחרים. סכום זה אינו סופי, שכן גם במועד הגשת כתב ההגנה, כבירי עדיין מסדיר ומשלם מכיסו חובות של החברות מערבויות אישיות שחתם להבטחת התחייבויותיהן כלפי צדדים שלישיים והוא עתיד לעלם עוד סכומים מהותיים. חשוב לציין, לו באמת הייתה התנהלות תרמיתית מצד כבירי (מוכחש מכל וכל) אזי לבטח הוא לא היה חותם על ערבויות אישית כלפי נושים כה רבים ועד ערב קריסת החברות".
בהמשך, מצוין כי כבירי תכנן להשתמש בכספי החברה הסינית, CMEC, במסגרת חוזה האצטדיון בבת ים (כ-10 מיליון אירו למשך חמש שנים) כדי לממן את החובות, כך שהוא המשיך להזרים כספים לקראת עונת 2016/17 והיה בטוח בפרויקט המסקרן שהלך ונרקם, כשלאחר מכן כמובן התבדה ומגדל הקלפים בוולפסון החל לקרוס.