כבר חצי שנה שמאוריסיו פוצ’טינו יושב בבית, מחכה. המאמן שהוביל את טוטנהאם לשיאים, פוטר ממנה בנובמבר האחרון והוחלף בז’וזה מוריניו, ממתין להצעה שתחזיר אותו לקווים, כאשר השמועות כי ניוקאסל מעוניינת בו הולכות וגוברות. בראיון ל’גארדיאן’ האנגלי הוא סיפר על התקופה בחוץ, טוטנהאם, מוריניו, ההפסד בגמר ליגת האלופות האחרון.
ראשית סיפר פוצ’טינו על התחושות שלו בנוגע לעמת המאמן אצל התרנגולים כיום: “אני וז’וזה מכירים אחד את השני כבר הרבה זמן, אין לי שום טינה. אני זוכר שכשהוא היה בריאל מדריד ואמרתי לו: ‘או, יכול להיות שיגיע יום ואחליף אותך על הקווים בריאל’, אבל תראו איך החיים עוברים, עכשיו הוא לקח את המקום שלי בטוטנהאם, זה לא ייאמן”.
ההפסד בגמר ליגת האלופות: “היינו הרבה יותר טובים מליברפול והגיע לנו יותר, אבל בגמר משנה רק מי ניצח. אין פה עניין של מגיע או לא מגיע, אף אחד לא מוכן לרגע שבו הוא יספוג במשחק גמר כזה אחרי פחות מדקה והכל ישתנה. היה קשה להתמודד עם המצב הזה, הייתי כל כך מאוכזב אחר כך, לא יכולתי להפסיק לבכות, להרגיש רע. בכיתי כל כך הרבה”.
מה הוביל לסיום דרכו: “ידעתי שאחרי חמש שנים במועדון ועם הדרך שבה עבדנו וכל הדברים שקרו זה יהיה קשה מאוד לשנות. ניסינו להישאר פתוחים במחשבה בראש שלנו כדי לעצב תכנית ואסטרטגיה חדשה, לכתוב פרק חדש. היה קשה לנו לייצר פרויקט חדש ולהמשיך לשפר. המחויבות שלי למועדון לבעלים ולאוהדים והשחקנים הייתה גדולה. אמרתי לדניאל לוי אחרי הגמר שזה הסתיים לא כמו שכולנו רצינו, אך זה היה צריך לקרות. אחרת, היינו ממשיכים לנצח ביחד ואולי זה לא טוב למועדון, כשההחלטה הגיעה היינו צריכים להתקדם והם החליטו למנות מישהו נפלא. דניאל יהיה תמיד חבר שלי וכל אנשי המועדון”.
הרצון לחזור לקווים: “אני מסתכל קדימה אל עבר האתגר הבא שלי, הכדורגל הוא מאוד דינמי ואתה צריך להיות מוכן לכל רגע שבו הצעה תגיע ואני מרגיש מוכן, אחרי שישה חודשים מילאתי את המיכל והוא מילא לגמרי. אני אוהב את אנגליה ואת הפרמייר ליג, אני חושב שזו הליגה הכי טובה בעולם, היא אחת מהאופציות שעומדות לפניי. זו העדיפות הראשונה שלי, אבל אני לא סוגר דלתות לליגות אחרות, כרגע אני רוצה להישאר כאן ולחיות בלונדון, אני והמשפחה, יהיה קשה לעבור למדינה אחרת, אבל לא בלתי אפשרי. מה תותיר הקורונה? יהיה קשה לכל המועדונים וקשה לדעת מה יהיה המקום המושלם להיות בו”.
החוסר בתארים משמעותיים: “תראו את קלאודיו ראניירי, הוא זכה בתואר הראשון שלו דווקא עם לסטר, ממש לקראת סיום הקריירה שלו. אפשר היה לומר שהוא לא הצליח כמאמן, אבל...אם זה היה הדיבור הנכון, 90% מהמאמנים בעולם היו נחשבים ללוזרים. מאמנים לא חושבים רק על זכיות, יש הרבה דברים מסביב, צריך לדעת לבחור את המקום הנכון וההצלחה צריכה להמדד אחרת”.