פרויקט הצעירים של הפועל תל אביב הולך ותופס תאוצה בשבועות האחרונים. כזכור, ב-ONE פורסם לפני כחודש כי משה סיני לקח לשיחה את שבעת השחקנים שהוקפצו לאימוני הקבוצה הבוגרת בקביעות יחדיו – עמית מאיר, שביט מזל, אופק עובדיה, דורון ליידנר, אילי טמם, טום אחי מרדכי ואושר דוידה – והוציא את המהלך לדרך. מאז, הם השתלבו באימונים של ניר קלינגר, חלקם מתוכננים לקבל צ’אנסים עוד העונה וכולם תחת זכוכית מגדלת של המאמן ושל נציג הבעלים.
ההחלטה האסטרטגית של סיני וקלינגר היא כמובן תולדה של תהליך במחלקת הנוער בשנים האחרונות, שעבר תחת המנהל המקצועי עומר בוקסנבוים, המאמן אורי אוזן ועוד לפניהם, כשבימים אלו הוא קורם עור וגידים. בעוד ליידנר ומזל חתמו לחמש שנים כל אחד, היד עוד נטויה לגבי השאר, שהעתיד של חלקם כבר מובטח בחוזים ארוכי טווח (דוידה ואחי מרדכי כבר חתומים לעוד ארבע עונות), זאת לא לפני שלא מעט בעלי קבוצות ואנשי מקצוע “זממו” עליהם בשנתיים האחרונות. בכל מקרה, איך שלא יהיה, שחקני העתיד של הפועל ת"א יהפכו בקרוב לשחקני ההווה.
וזה אפילו לא קשור למשבר הקורונה, שאולי רק נתן לשחקנים יתרון של עוד כמה חודשים ביחד עם הבוגרים לקראת אימוני טרום העונה הבאה, כשבמתחם חודורוב מחכים כבר כמה שנים בקוצר רוח לרגע שבו ניתן יהיה לקדם את אותם שחקנים מהמגרש הסינטטי לכיוון מגרש האימונים של הבוגרת. רק לפני כשנתיים אחי מרדכי, עובדיה, מאיר ודוידה היו חלק מנבחרת הנערים של גדי ברומר באליפות אירופה באנגליה, כשמאיר ועובדיה אף זכו להתעניינות מאירופה, אז סאות'המפטון ומארסיי התלהבו מהם בהתאמה.
אותם שחקנים (שמורכבים בעיקר משנתון 2001 וכן משי אייזן שכבר משחק בקביעות בהרכב הקבוצה הבוגרת וליידנר שבשנתון 2002) מכונים כבר שנים "דור הזהב של הפועל ת"א" השלימו בעונה שעברה זכייה שלישית רצופה בגביע המדינה, מנערים ב' ועד לנוער. העונה, שהסתיימה בשל משבר הקורונה, נעצרה מבחינתם במקום השני והייתה נהדרת. כולם, אגב, שחקני נבחרות הנערים והנוער בשנים האחרונות עד עתה.
אייזן, שכבר עלה לבוגרים בתחילת העונה, הפך לסנונית הראשונה. ואם לשפוט לפי הצלחתו במרכז השדה של הפועל ת"א – לשבעת השחקנים הנותרים מצפה עתיד ורוד במיוחד. "שייזן", שהוצב בהרכב הקבוצה הבוגרת על ידי ניסו אביטן לראשונה מול מכבי חיפה, שיחק תחתיו משחק אחד בלבד לפני שפוטר ומאז הפך לבאנקר של קלינגר ב-11, החל ממשחקו הראשון בתפקיד. את העונה הנוכחית, איך שלא תסתיים עבור האדומים בפלייאוף העליון ובשלבי ההכרעה של גביע המדינה, הוא בכל מקרה יסיים כאחת התגליות הגדולות של הליגה ובוודאי של הפועל.
לקראת הפלייאוף, ובכלל לרגל עליית רובם לסגל לקראת העונה הבאה, החלטנו לערוך לכם היכרות עם מי שעשויים להיקרא בעתיד "תינוקות סיני וקלינגר", שאת רובם הביא לוולפסון ניב סידי, עוזר מאמן הפועל ת"א בעבר, מאמן הפועל מרמורק עד אמצע העונה שעברה בליגה א' דרום ומי שמאז התמקד בעיקר בהשתלמויות באתלטיקו מדריד ובחטאפה הספרדיות, עד משבר הקורונה.
“הם בדרך הנכונה, תמיד היו חדורי מטרה”
"זה כיף גדול שהם מתקדמים ומגיעים לבוגרים של הפועל ת"א", אמר סידי ל-ONE. "השתדלתי להביא שחקנים כדי שיוכלו להגיע לבוגרים ולא כדי לסגור פינות. אני שמח שהם הגיעו לאן שהגיעו ורק שימשיכו. כולם באמת שחקנים עם אופי מצוין ובעיקר יודעים לפרגן אחד לשני. מבחינתם לבשל או לכבוש זה אותו הדבר.
“הם תמיד ידעו שהם רוצים להיות כדורגלנים מקצוענים והם עבדו בשביל זה קשה. היו שואלים שאלות לגבי סגנון המשחק, מה צריך לעשות כדי להתקדם, תמיד היו חדורי מטרה. המשותף להם הוא שהם ילדים מאוד עצמאיים, לא מפונקים, שהגיעו להפועל ת"א כדי להצליח ועכשיו זה נראה שהם בדרך הנכונה”.
"אחרי שביט עקבתי באשקלון, משם היה מגיע ברכבות לאימונים בילדים ב'. את עמית בילדים א' הבאתי מהפועל ראשון לציון, הוא היה שחקן כנף והפך להיות אצלי קשר אחורי”, הוסיף סידי. “גם אופק הגיע מראשל"צ, אחר כך גם אילי בנערים ג', אז גם הבאתי את דוידה ממכבי ת"א, קבוצות רצו עליו מאות אלפי שקלים ובסוף הגיע אלינו בחינם.
“מהרגע שהילדים התחילו לשחק 11 על 11 דוידה זכה ברצף כבר בשבעה גביעים ברצף, שזה משהו מטורף ואולי חסר תקדים. הפסדתי לו בראשון מביניהם, לקחתי אותו להפועל וזכינו בשני שלו, ומאז הוא לובש אדום. טום הגיע ממכבי ת"א בנערים ג' גם, הבאתי אותו אבל לא הספקתי לאמן אותו. מסאי דגו אז נהנה ממנו".
“קלינגר אהב את מה שראה באימונים וסמך על השחקנים האלה”
"ידענו שהשנתון מוכשר ולקח גביע פעמיים ברצף, הכרתי את השחקנים ממחלקות הנוער שעבדתי בהן", אמר אוזן, שמאמן את השחקנים בשנתיים האחרונות וימשיך בהפועל כמאמן הנוער, אולי אפילו ימשיך להדריך את חלקם כחריגי גיל. "ידענו שיש כישרון ושהשקיעו בהם כל השנים. בשנה הראשונה שלי, משנתון 2000, שכמעט ולא היה קיים, היה רק את אייזן ואליהו אדמה שבלטו, הצעירים יותר של 2001 קיבלו את הבמה. אני לא הערכתי נכון בשנה הראשונה את היכולת שלהם והקפיצה מנערים א' לנוער, אני מודה, לא הרכבתי את הפאזל נכון.
"אבל מהסיבוב השני של העונה שעברה, שבסופה לקחנו את הגביע, הסתגלנו למצב והכישרון שלהם ניכר. זאת עבודה של מועדון במשך שנים. עברנו את השנה הראשונה, ואז זה פשוט קרה. זה הרבה בזכות תהליך של כמה שנים. לבנות שנתון כזה לוקח כמה שנים. מבחינה חברתית כולם מפרגנים אחד לשני והם חבורה טובה".
"אני מכיר את קלינגר המון שנים והוא מחזיק מהם מאוד, הוא ומשה קיבלו דיווחים שוטפים עליהם כל העונה", המשיך אוזן, שדיבר על המנהל המקצועי של המחלקה. "לבוקסנבוים יש הרבה מניות בפרויקט הזה והעובדה היא שאנחנו מעל היריבה העירונית ברוב השנתונים, ובהפועל זה משמעותי. בתקופה שבה היו חסרים לבוגרים המון שחקנים הם עלו, אבל היו בטירונות. היינו חנוקים בנוער ולא היה פשוט, אבל ניר אהב את מה שהוא ראה וסומך על השחקנים האלה. כשמגיע שחקן והוא נראה טוב, אתה אומר יאללה בוא נביא עוד, וככה זה נרקם”.
"הבעלים דוחפים את זה מאוד ביחד עם משה, בתוספת לקורונה, זה הכל ביחד, אבל הכוונה להקפיץ אותם הייתה קיימת עוד לפני כן. אני מקווה שכמה שיותר מהם יישארו בסגל וישחקו. זה כבר הישג גדול למחלקת הנוער וכבוד. אולי חלקם יושאלו וחלקם יישארו כחריגי גיל, אבל הם ישולבו ויקבלו הזדמנות להוכיח את עצמם. בלי שום קשר, גם בעונה הבאה יעלו שחקנים טובים מהנוער. זו בנייה בריאה של קבוצה. אבל חשוב להישאר צנועים, לדעת שאתם רק בתחילת הדרך כי יש עוד מסלול ארוך לעבור כדי לממש את הפוטנציאל ולהגשים כל אחד את החלום שלו במסלול שלו".
עמית מאיר (19)
קשר הפועל ת"א ושחקן הרכב בנבחרת הנוער, מוגדר "קשר אחורי מודרני" בשל ההגנתיות וגם היכולות ההתקפיות המרשימות שלו. נלחם על כל כדור, עולה יפה לכדורי הגובה, אגרסיבי, פיזי, מחלץ ומכונה גם "הלוחץ הטוב ביותר שיש לגיא עזורי בנבחרת". הוא דוחף כדורים בין הקווים, יודע לבשל, כבש שני שערים העונה, אחד מהם מ-30 מטר (אחד השערים הכי יפים שנראו בוולפסון לפי אנשי המועדון).
בוולפסון אפילו השוו את הכדורים הארוכים שלו ל"חיצים" שהיה שולח יוסי אבוקסיס בתקופתו כשחקן במדים האדומים, במהלך אופייני של חילוץ כדור בהגנה או במרכז המגרש לפני כדור ארוך מדויק עד לשחקן בהתקפה. מאיר מסומן בהפועל כבר כמה שנים, כשהוקפץ מקבוצת נערים א' לנוער וכבר יצא עם הקבוצה הבוגרת למחנה האימונים בשנה שעברה.
שביט מזל (18)
בהפועל ת"א לא מעט מאנשי המועדון מכנים אותו "ערן זהבי הבא", אבל בקבוצת הנוער מבקשים להימנע מהשוואות באופן כללי. האדומים מדברים על כך שמזל הוא לא הכי מהיר, לא הכי טכני ולא הכי חזק, אבל יש לו הכל מהכל. כובש מכל פינה, "ממזר על המגרש" הם קוראים לו. כזה שמתגנב מאחורי ההגנות ומביך אותן, אורב לכדורים, תמיד איכשהו ניצב מול השער עם הכדור. העונה, הוא הרשית שמונה פעמים בליגת העל לנוער.
"יש לו משחק ראש הכי טוב בליגת העל לנוער", חרץ אוזן, שהמשיך: "הוא פשוט סקורר, משהו באמת מדהים, בועט ימין שמאל אותו דבר, מתפקד כחלוץ וגם מתחת לחלוץ, יש לו אגרסיביות טובה, ועוד יש לו עוד מרחב לגדול כשחקן, הוא רעב מאוד להצליח. זהבי? אני לא אוהב את ההשוואות האלה, אבל גם ערן התחיל כאן והגיע עד רמת השרון כדי לקבל את הבמה, אז הכל יכול לקרות".
אושר דוידה (19)
שחקן כנף ימין עם רגל שמאל, שמרבה לחתוך למרכז עם יכולות פיזיות ואתלטיות משובחות, כבש העונה שני שערים בליגת העל לנוער. גדל במ.ס אשדוד, עבר למכבי ת"א וחצה את הכביש להפועל בגיל נערים. גם הוא בנבחרת הנוער. את כוח הפריצה של דוידה יש מי שמשווה בהפועל לזה של טל בן חיים החלוץ.
כבר בעונה שעברה קובי רפואה שקל לשלב אותו במשחקי הפלייאוף התחתון, כשהעלה אותו להתאמן עם הבוגרים אחרי אותו שער ענק וזכור שלו בדרבי הנוער אשתקד, אך התוצאות גרמו לכך שהאדומים נלחמו על ההישרדות עד לשנייה האחרונה ולא נהנו משקט כדי לתת לו את הצ’אנס. העונה יש לו כבר שתי הופעות במדי הקבוצה הבוגרת ובמועדון אף סיפרו כי הוא תוכנן לשחק מול מכבי חיפה במשחק שתוכנן לפני תקופת הקורונה, כך הודיעו לקבוצת הנוער כדי שלא יבנו עליו בסגל, אך מאמינים כי ההזדמנות עדיין נשמרת עבורו.
טום אחי מרדכי (19)
בלם העתיד של הפועל ת"א כבר מתדפק על דלתות הקבוצה הבוגרת בחודשים האחרונים אחרי דרמה לא קטנה. אחי מרדכי בן ה-19 זכור כמי שעבר לבית”ר ירושלים, כבר הוצג במדיה, אך לא שיחק בשורותיה בשל חוסר הסכמה בין האדומים לירושלמים על דמי השחרור שלו בתחילת העונה. הוא נשאר בסופו של דבר במתחם חודורוב אחרי החלטת הוועדה למעמד השחקן על מחירו, כשהירושלמים לא הסכימו לשלם 360 אלף שקל למרות שכבר החתימו אותו והתחייבו לשלם לאדומים כל סכום שייקבע, אבל בהפועל מאושרים שכך היה.
לבסוף, הוא נשאר אדום, כבש ארבע פעמים בכל המסגרות בנוער והוחתם מוקדם יותר העונה לארבע עונות וחצי. אחרי שכבר היה בסגל של קלינגר שלוש פעמים, כולל בדרבי האחרון, הוא צפוי לקבל דקות עוד העונה ובכלל להוות גיבוי לאוראל דגני ורז שלמה. בעונה הבאה, הוא אף עשוי להרחיב את ההגנה האדומה ביחד עם מור נעמן, שאמור לשוב מהשאלה, ושלמה כשלושה בלמים תוצרת בית.
"גם הוא הגיע בגיל נערים ממכבי להפועל בתקופה שבין ניר לוין לפטריק ואן לוון, הכי משמח אותי שהצלחנו לטרפד את המעבר שלו לבית"ר", אמר אוזן. "אני בטוח שהם מצטערים על זה ועוד יצטערו בעתיד. הוא שחקן נהדר, בחור שקט, מנהיג לא בקול, בדרך שלו, באיך שהוא משחק. כבר בשנה הראשונה בנוער הוא שימש כקפטן וזה אומר עליו הרבה".
אילי טמם (19)
השחקן היחיד שעדיין לא בנבחרות ישראל ולא ממש התבלט בנערים, אבל לפי אוזן הוא זה ש"עוד יכול לעקוף את כולם". ההתקדמות השקטה שלו החל מהעונה שעברה, כמי שמסמל את התהליך שעברה הקבוצה כולה, הפכה אותו לשחקן שממשיך להפתיע כל פעם מחדש. הוא אולי לא זה שהימרו עליו לעלות לקבוצה הבוגרת כבר העונה, אבל קלינגר כבר הושיב אותו פעם אחת על הספסל העונה והתרשם ממנו מאוד במשחק האימון מול בני יהודה כשפתח בהרכב.
הוא קשר 50:50, יש לו הגבהות טובות ממצבים נייחים, בועט ברגל שמאל, כבש העונה ארבעה שערי ליגה, ולפי אוזן: "יש לו כושר גופני חריג. הוא לא מפסיק לעבוד קשה, תמיד ירוץ הכי הרבה מכולם, מבין את המשחק ברמה גבוהה, מאוד חכם, לא ממש מהיר, אבל בתפקיד שלו זו לא תכונה הכי קריטית".
אופק עובדיה (19)
הקפטן של קבוצת הנוער מאז שאייזן עבר לבוגרת. נחשב לאחד משחקני העתיד של הפועל כבר כמה שנים וכפוטנציאל למכירה עתידית לקבוצות גדולות אפילו בחו"ל. בגיל נערים א' כבר היה שחקן הרכב וכובש בנוער, העונה כבש שישה שערי ליגה. הוא אמנם נמוך קומה אבל זה ממש לא ניכר על המגרש בשל הרוחב והכוח שלו.
הוא חזק, קשוח, מהיר, זריז, בעל כוח פריצה מרשים, נייד ותזזיתי, משחק בשתי הכנפיים ומתחת לחלוץ וגם יכול לשמש כמגן בקו הגנה של חמישה. עובדיה הרב גוני הרשים גם את המאמנים שעברו בוולפסון לפני קלינגר, אך הוא זה שעשוי לתת לו את הצ'אנס.
דורון ליידנר (17)
המגן השמאלי הבא של הפועל ת"א, אפילו עוד העונה, הוא פשוט תופעה. הסיפור של ליידנר מתחיל במכבי ת"א, שם לקראת גיל 15 הוא לא קיבל חוזה והבין שלא בונים עליו בקריית שלום, נכנס להסגר קטין ועבר למכבי פ"ת, שגם היא במילים פשוטות הפסידה את האקזיט הבא שלה. ליידנר היה קטן ממדים לגילו, מגיע לכתפיים של חבריו לקבוצה, צנום. ילד שעדיין לא התפתח.
כעת, אחרי שהפועל החתימה אותו בעיצומה של אותה התפתחות כשהוא כבר שרף את כל האגפים השמאליים בליגת העל לנוער (הוסיף גם ארבעה שערי ליגה), עשה זאת גם ברמה הבינלאומית ולאחרונה גם במשחקי האימון של הקבוצה הבוגרת, בוולפסון מחכים כבר לקצור את הפירות.
בפ"ת הוא פשוט מאוד לא קיבל את הבמה ולא האמינו בו. כשבמשחק אחד הגיע הקש ששבר את גב הגמל, בדרבי המלאבסי. ליידנר, שהיה שחקן כנף, קיבל צ'אנס לפתוח בהרכב אחרי שהמגן השמאלי הראשון נפצע ושיחק לראשונה באותו תפקיד. הוא היה המצטיין באותו דרבי, כבש והקשים, אז חזר לספסל כשאותו מגן שמאלי שב לכשירות. הבחור הצעיר הבין שפ"ת זה לא המקום בשבילו, השתחרר, כמעט והגיע למכבי הרצליה, אבל אז, למזלו של המועדון מבחינה מקצועית ובעתיד גם כלכלית, הוא נחת לוולפסון.
"הוא היה ממש קטן לגילו, אבל רציתי אותו. ראינו את אבא שלו, גבוה כזה בפגישה, הבנו שיש פה פוטנציאל לגדילה רצינית", אמר אורן קדוש, שאימן את ליידנר בהפועל ת"א וכעת מאמן את קבוצת נערים א' בהפועל רמת גן וכן משמש כפרשן הליגה האיטלקית ב-ONE. "מכבי פ"ת שחררה אותו די בקלות האמת, הם לא ממש האמינו בו ואנחנו לקחנו אותו בחינם אחרי שהוא פשוט נגרע מהסגל שלהם. משחקן כנף הוא הפך אצלי למגן שמאלי בנערים ב'.
"ראיתי שמדובר בפוטנציאל מטורף, מהיר בטירוף, הוא כמו קפיץ. כשלקחתי את הקבוצה ליום גיבוש בחדר בריחה, גם שם הוא פתר הכל לפני כולם, כאילו הוא היה שם פעם לפנינו ולמד הכל. הוא בחור כזה שחכם בהכל. הוא הגיע לבוגרים עכשיו בהפועל, עוד יגיע לרמה הכי גבוהה בארץ ובטוח שיגיע גם לאירופה. הוא רק צריך לקבל את הקרדיט ולהתחזק גופנית, ואין סיבה שהוא לא יגיע הכי רחוק שאפשר.
“בזמנו, הווידאו שבוקסה ואני היינו מכינים לקבוצה היה רק עליו כמעט, תמיד היינו צריכים להסביר לו כל דבר, והוא באמת הכי השתפר מכולם. אז עלינו ליגה ברגע האחרון, אבל ההצלחה הגדולה היא כמובן להעלות שחקנים לבוגרים והוא הדוגמה הכי טובה שיש. כישרון בהבנת המשחק, בהנעת הכדור וברגליים כולם כבר רואים מה יש לו".
מאז אותו מעבר בנערים ב', ההתקדמות של ליידנר בוולפסון הרקיעה שחקים – פיזית, מנטלית ומקצועית. רק בעונה האחרונה הוא גבה ב-5 סנטימטר וב-5 קילו מסת שריר, בהפועל יודעים שיש לו בערך עוד שנתיים לצמוח, לגדול ולהתחזק. מבחינה אתלטית הוא כבר עולה על רוב חבריו לקבוצה ומי יודע לאיזה יכולות הוא עוד יגיע. ה"לייט בלומר" של הפועל רק באמצע התהליך והוא כבר שרף את קו מול בני יהודה כאילו הוא שחקן בוגרים לכל דבר, ככה שהאדומים מקווים כי המעבר מהנוער לבוגרים יעבור חלק גם בליגת העל.
"העונה שעברה שלו הייתה טובה מאוד, הבאה היא הפרויקט שלנו במועדון", סיכם אוזן. "הוא שיפר בעיקר את משחק ההגנה, אבל יש לו עוד כברת דרך הגנתית לעשות. עשינו לו אפילו תרגיל עונשין במיוחד בשבילו. הוא צנוע, דברים לא עולים לו לראש, עובד יפה ופוטנציאל אדיר. זה שחקן מיוחד ואני חושב שהוא הראשון שישחק בבוגרים מתוך החבורה הזאת שהוקפצה ביחד. הקהל של הפועל ימות עליו. אני די בטוח שהוא ישחק כבר בפלייאוף העליון".
השינוי בראש, הפריצות על הקו, הדילוג מעל שחקנים ("בפעם הראשונה אתה אומר שזה פוקס, אחר כך אתה מאשים את מי שמולו ובפעם השלישית אתה מבין שהוא מרחף מעל כל מי שיבוא מולו") ובעיקר האכזבות שחווה עיצבו אותו להיות "הדבר הבא" בהפועל ת"א. בעוד האדומים משוועים למגן שמאלי תוצרת בית כבר כמה שנים, מאז ימי גל שיש שהגיע ועזב בין הקדנציות של יגאל אנטבי, כאשר מרווין פירסמן מסיים חוזה, ליידנר צפוי להיות הבא בתור. הוא כאן לארבע שנים הקרובות בשל הגיוס הצפוי לצה"ל, אך אם תשאלו את כל מי שקשור למועדון, בתוכו ובסביבתו, הוא לא אמור להישאר כאן מעבר לתקופה שהוא חייב.