לוי: אני בטוח שבעתיד בניון יהיה בנבחרת ישראל

בחלק השני של הראיון שלו ל-ONE, רוני לוי מדבר בפתיחות על התדמית שנוצרה לו, על העתיד שהוא צופה למנהל המקצועי יוסי בניון, היחסים עם הקהל הירושלמי, יניב קטן, נבחרת ישראל, הצירוף של אלירן עטר לבית"ר ירושלים, החזרה של מיכאל אוחנה, התוספת של הקבוצה עם החזרה של עידן ורד, והעתיד שלו בקבוצה הירושלמית. רוני לוי – חלק ב'.

רוני, מה קורה אתך ועם הקהל הירושלמי? סיפור של מטוטלת
“תשמע, אני לא יכול להתלונן, אני חושב שבסך הכול אני מקבל את ההערכה והכבוד. זה טבעי שבקבוצות כדורגל לפעמים יותר מרוצים ולפעמים פחות מרוצים. יש כאלה שמפרגנים ויש שפחות, זה חלק מהמשחק ואני יודע שהוא קיים. לפעמים אתה גם כשחקן וגם כמאמן נשפט בצורה קשה ולפעמים כשאתה לא נמצא אז מעריכים אותך יותר. אני חושב שבסך הכול אני מקבל את ההערכה ואת הריספקט, ואין לי טענות”.

אוהדי בית"ר ירושלים (עמרי שטיין)

נראה שלפעמים יש לך בעיה - למי שלא מכיר אותך מקרוב, עושה רושם שאתה משדר כלפי חוץ יהירות לפעמים.
“אתמול הייתה לי שיחה עם חבר ודיברנו על זה שלפעמים אתה מוצג תקשורתית בצורה שונה ממה שזה במציאות. אבל יכול להיות שלפעמים אתה משדר משהו שאנשים מסוימים פחות מתחברים אליו. זה קורה. יחד עם זאת אני כן מעריך את עצמי וכן מחזיק מעצמי וחושב שאני טוב מאוד. אז יכול להיות שיש כאלה שזה לא מוצא חן בעיניהם, אז בסדר”.

אולי זה משהו בשפת גוף שלך?
“זה כמו שלאנשים מסוימים נראה שאני אדיש ולא לוקח ללב, ותשאל את השחקנים שלי והם יגידו לך ‘הוא משוגע ולוקח הכי הרבה ללב’. יש שוני בין איך שאתה עובר את המצלמה ואיך שהדברים משודרים כלפי חוץ לבין המציאות. אבל אי אפשר להיות מושלמים”.

רוני לוי (חגי מיכאלי)

אי אפשר לשנות את רוני לוי.
“לא, אני אגיד לך את האמת – חלק מההתפתחות שלנו כאנשי מקצוע זה לדעת לפעמים לראות במה אנחנו פחות טובים ומה צריך לתקן ולהשתדל לתקן. יש דברים שתנסה לתקן ולא תצליח, אבל בהחלט יש מה ללמוד ומה להתקדם, כל הזמן אני חושב איפה אני יכול להשתפר ואיפה אני יכול להיות יותר טוב, גם כשאתה הרבה שנים בכדורגל וגם כשנראה שיש דברים שלא תוכל לשנות”.

אני יודע ששחקנים מאוד מעריכים אותך, הרבה פעמים דווקא כשאתה כבר לא מאמן אותם. למשל יניב קטן כששואלים אותו מי המאמן הכי טוב שהיה לו יגיד רוני לוי. וככה גם עוד לא מעט שחקנים.
“אני מקבל את אותן תשובות שאתה אומר לגבי יניב קטן, שהיה שחקן גדול, גם מאחרים כמו אריק בנאדו שהיה שחקן גדול ועידן טל, ג’ובאני רוסו והרבה אחרים. אבל גם עכשיו בבית”ר ירושלים עם השחקנים של בית”ר אני מרגיש את אותה הערכה, גם כשאני עובד איתם עכשיו. אני יכול להגיד שיש הבדל ביני כמאמן כדורגל שקיבל את מכבי חיפה כשהייתי בן 35 והייתי בגיל של חלק מהשחקנים שהיו לקראת סוף הקריירה, ויש שחקנים ששיחקו שנה לפני בליגת האלופות והביאו להם מאמן שהגיע מהנוער ואומר להם מה מותר ומה אסור, לבין זה שהיום אני מאמן מנוסה, אני כבר סבא לנכדה, ועובד מול שחקנים שהם בגילאים של הילדים שלי. אתה מגיע ממקום אחר, ממצב מקצועי אחר, מצב אחר של החיים, ויש הבדל גדול בהתנהגות. אני חושב שהשחקנים שלי מאוד מעריכים אותי ומאוד מבינים שמצד אחד יש לי דרישות גבוהות, אבל אצלנו הם עובדים טוב מאוד והם מתקדמים והם לומדים הרבה על הכדורגל”.

רוני לוי (אורן בן חקון)

אפרופו יניב קטן, איך אתה רואה את זה שאחד כזה הוא פרשן מחוץ למערכת עצמה של הכדורגל?
“יש אנשים כמו יניב קטן שחבל שהם מחוץ לכדורגל. אבל יש כאלה שלא יכולים להיות בסתם תפקיד במערכת. אחד כמו יניב קטן צריך להיות בתפקיד דומיננטי. וזה לא פשוט לתפור לו סתם תפקיד שהוא תפקיד כבוד, כי לא בטוח שהוא רוצה. היה צריך למצוא את הסיטואציה הנכונה שתתאים לשני הצדדים. כן היה משהו יפה בסטיאווה בוקרשט כשהייתי שם, והיה שוער עבר גדול שלקח אליפות אירופה עם הקבוצה, ואז אני ראיתי אותו מתראיין ולא ידעתי מי הוא. שאלתי את המנהל המקצועי מי הבחור הזה, והוא אמר את השם שלו, ‘זה השוער שהיה בסטיאווה כשהם לקחו את אליפות אירופה’. אז שאלתי אותו – כן, אבל מה התפקיד שלו? והוא ענה - יש תפקיד שנקרא אצלנו מאמן ספורטיבי, הוא קרוב לקבוצה, לפעמים נוסע לראות את היריבה, והוא קרוב אליי, ולבעלים, ומדי פעם הוא מתראיין, הוא כמו הפרצוף של סטיאווה. ויש אליו כבוד והערכה ולכל מגרש שמגיעים, כולם מכבדים אותו. חבל שאצלנו לא נותנים, בלי קשר ליניב קטן, את הכבוד הזה לשחקני עבר לשלב אותם יותר בקבוצות, לתת להם יותר כבוד, לתת להם יותר את היחס. כי בסופו של דבר האנשים האלה גם נתנו הרבה לקבוצות ולכדורגל הישראלי וגם הם מבינים דבר או שניים בכדורגל, הם גם עברו משהו. עם השנים אני רואה בהרבה דברים שיפור בכדורגל הישראלי, גם בעניין הזה יש שיפור”.

יניב קטן (עמית מצפה)

מה קורה איתך בעונה הבאה? אני יודע שאם אתם מגיעים לאירופה החוזה שלך מתחדש אוטומטית.
“כן. האמת שיוסי בניון דיבר איתי חודשיים לפני העניין של הקורונה, דיברנו על העניין של שנה הבאה, ויש את העניין של הסעיף שלי שבמידה ומגיעים לאירופה זה מתחדש אוטומטית, ואז הגיעה הקורונה. זה המצב. אני מאוד אוהב את הקבוצה, מאוד אוהב את המועדון, מרגיש שנבנה משהו טוב ויש דרך נכונה מאוד, אגב אתה לא כל יום בקבוצת כדורגל מגיע למצב שאתה מאוד מחובר למקום ולשחקנים ולצוות ומאוד אוהב לבוא לאימון ולעבודה. זה המצב שלי בבית”ר ירושלים, עכשיו צריך לחכות לראות מה יהיה”.

מה קורה איתך עם הנבחרת הלאומית? בזמנו היית בקפריסין, אימנת שם, רוטנשטיינר רצה פגישה, בסוף כן נפגשתם. מה קורה לגבי זה?
“כרגע לא קורה כלום, אני רואה מבחוץ, כרגע לנבחרת ישראל יש מנהל מקצועי ויש מאמן. ברור שכל מאמן פסגת חלומותיו זה להיות מאמן בנבחרת ישראל, בטח לאחר שהייתי שחקן בנבחרת ישראל ולאור הרקורד שיש לי, אני רואה את עצמי בעתיד מאוד מעוניין לאמן בנבחרת ישראל. אבל אני מספיק יודע שלדברים האלה יש תזמון נכון, כשמחפשים מאמן, כשאתה פנוי, ורוצים אותך. אם זה יקרה, הלוואי”.

אולי יוסי בניון מנהל מקצועי ורוני לוי מאמן בעתיד.
“אני יכול להגיד שללא ספק בעתיד יוסי זה אופציה נהדרת להיות מנהל מקצועי, אין ספק שלבוא למסגרת של נבחרת ישראל מאוד חשוב שמגיע מישהו שהיה הרבה שנים במסגרות האלה ויודע את התהליכים שקורים בנבחרת שהם שונים מקבוצה, ואולי השחקן עם הכי הרבה משחקים בנבחרת מכיר את הכדורגל הישראלי מכל הכיוונים. אני חושב שאותי כמאמן הוא מאוד מרשים ואני בטוח שהוא בעתיד יהיה שם והוא חייב להיות שם. אני חושב שבינינו הדברים עובדים טוב מאוד ואני מקווה שהשיתוף פעולה ימשיך”.

יוסי בניון (אורן בן חקון)

מיכאל אוחנה אני מבין שלא נראה אותו העונה? אולי בסיום הפלייאוף? מה אתה יכול להגיד על החזרה שלו?
”אגב מיכאל, אני חייב בעקבות מה שאמרת לי על איך אני נראה מבחוץ - כשאני ראיתי את מיכאל אוחנה ואני מאמן כדורגל מבחוץ, היה נראה לי שהוא שחקן מוכשר אבל עצלן. עכשיו כשאימנתי אותו, הופתעתי לראות שהוא גם שחקן נהדר וגם מתאמן בצורה משוגעת. ולצערנו הוא נפצע, אבל צריך לראות את הבחור הזה איך הוא עושה את השיקום, איך הוא מתאמן, איך הוא עובד בשביל לחזור, זה ראוי להערכה, בטח כשזה קרה לו פעם שנייה. יחד עם זאת, יכול להיות שאם זה היה מקרה ראשון, היו אומרים בואו ננסה. עכשיו בגלל שזה היה מקרה שני צריך לחשוב בזהירות ולא צריך למהר לשום מקום ואם הוא ירוויח עוד שבועיים-שלושה של אימונים כדי לחזור בטוח יותר, אני חושב שזה מה שצריך לעשות”.

מיכאל אוחנה באימון בית"ר ירושלים (דוברות בית"ר ירושלים)

גדי קינדה, איך אתה רואה אותו? הוא התאקלם יפה מאוד בארה”ב ואז זה נעצר לו. אני מבין שיש לך חלק גדול בהצלחה שלו העונה, שבתחילת העונה במשחק אימון אחרי שהוא הסתכל עליך, אמרת לו ‘גדי, אני לא מתכוון להחליף אותך’.
“כן, נכון, אני זוכר את זה. הוא בא אליי באיזה משחק אימון, שאלתי אותו – ‘גדי, איך אתה מרגיש?’, הוא אמר שהוא עייף. אמרתי לו – ‘אתה יכול להיות עייף, אבל לצאת לא תצא’, בצחוק כזה. אתה יודע, לפעמים חלק מהדברים שנותנים לנו הרגשה טובה כמאמנים זה כששחקנים תחתיך מתקדמים למקומות גבוהים. כמו שאמרת על יניב קטן ועידן טל וקולאוטי ועוד הרבה כאלה שתחתיי יצאו למחוזות גבוהים יותר. אז מצד אחד גדי עשה עונה נפלאה, אני חושב שהוא עשה קפיצת מדרגה משחקן טוב לשחקן מצוין שמשפיע, שמתקרב להיות שחקן שלם, כי לא הרבה שחקנים בכדורגל נותנים לך עבודה וקצבים כמו שהוא נותן, ויחד עם זה מביאים מספרים כמו שהוא התחיל לתת, וזאת קפיצת המדרגה שלו. בשבילנו זה מצד אחד היה אושר גדול שהוא מצליח והולך למקום אחר. מצד שני מקצועית, אחרי שהשחקן הכי טוב מיכאל אוחנה נפצע לך בתחילת העונה, השחקן שממלא את מקומו ונכנס למשבצת בצורה מטורפת גם הוא עוזב אותך. זה מכה מקצועית, זה לא פשוט, יחד עם זאת אנחנו יודעים שלפעמים לעצור ששחקנים מלהתקדם זה לא מה שצריך להיות. אז ההרגשה מחולקת לשתיים. אני מאוד מאושר בשבילו ברמה האישית, אבל ברמה שלי כמאמן זה מכה מקצועית ששחקן כזה דומיננטי עוזב את הקבוצה”.

גדי קינדה חוגג (אורן בן חקון)

ואז הבאתם את אלירן עטר, שפתח בצורה יוצאת מן הכלל.
“אני חושב שאם נסתכל נכון, היה תפר של חודש ימים בין העזיבה של גדי לבין מתי שהגיעו גם חנן ממן וגם אלירן. זה משמעותי בקבוצה שהסגל שלה הוא לא גדול מאוד, הסגל שלנו היה די מצומצם באותו שלב. אלירן הגיע עם הרבה מאוד אנרגיות טובות וחיוביות ופתח בצורה טובה מאוד. אלירן הוא שחקן עם המון איכות וכשרון ויכולת סיום נהדרת וכשיש לו אנרגיה טובה הוא עושה נפלאות”.

אמרת אנרגיה טובה, כשהוא הגיע דיברת איתו?
“לא צריך יותר מדי עם אלירן. הוא אינטליגנט, חריף, והוא מבין את העניין, ככה שיותר מדי אין מה לדבר. שוחחנו על מה שצריך כמובן, אבל זה בא ממנו”.

אלירן עטר חוגג (מרטין גוטדאמק)

איך אלירן עטר ייראה אחרי הפגרה?
“כמו שהוא מתאמן אני חושב שהוא ימשיך באותו קצב שהוא סיים. הוא מאוד חיובי, מאוד מחובר לשחקנים בקבוצה ולקבוצה, ואני רואה אותו עושה פלייאוף מצוין. אגב יש משהו אחד שצריך להסתכל עליו בלי קשר לאלירן. אם נסתכל על ליוואי גרסיה ועלי מוחמד ומיכאל אוחנה, שחקנים שמגיעים לקבוצה חדשה, זה לפעמים לוקח עניין של חודשים, לפעמים קצת יותר, עד שנקלטים לקבוצה. לא תמיד שחקן מגיע למקום חדש וישר הוא נותן את היכולת. לפעמים זה קורה אולי חצי שנה או שנה אחרי, ואז הם מתחילים להציג את היכולת. ככל שעובר הזמן ושחקן מתחבר לקבוצה והוא טוב, אז נראה ממנו יותר תוצרת. אני בטוח שהזמן הזה עשה טוב גם לחנן ממן וגם לאלירן, שהתקופה הזאת עם הקבוצה עשתה טוב. עם עטר וממן הצטרף/חזר אלינו עידן ורד אחרי שלא עמד לרשותנו. הוא שחקן איכותי מאוד ומנהיג בקבוצה. אני בטוח שהיום כשאני רואה את עלי מוחמד וליוואי גרסיה באימונים, הם נראים הרבה יותר טוב משהם נראו בתחילת השנה. הזמן לשחקנים חדשים בקבוצת כדורגל הוא פן מאוד חשוב וזה לא שכשאתה מביא שחקני רכש כבר מהיום הראשון הם נותנים את התוצרת”.

רוני, לפי מה שאתה אומר יש כבר בטח ציפיות גדולות לראות אתכם בפלייאוף.
כן, האמת שאני גם כבר סקרן מאוד לראות את הקבוצה, יש לי תחושה מאוד טובה. יחד עם זה, יש תמיד את החשש כשאתה יוצא לפגרה כזאת ארוכה - איך הדברים יסתדרו במשחקים. אבל אני חושב שאנחנו עושים הכנה מקסימלית בסיטואציה שנוצרה, צריך לראות איך התקופה של הקורונה השפיעה, אבל אני מאוד בטוח. ועוד דבר אחד שאנחנו לא יכולים להתעלם ממנו. מצד אחד משחקים בלי קהל, שאני לא יודע איך זה יהיה, זה מאוד קשה, תמיד יש את התחושה כשאתה בלי קהל, בטח במועדון כמו בית”ר שהקהל זה השחקן ה-12 שלנו, להיות בלי קהל זה תחושה אחרת וצריך לראות איך מסתגלים לזה. ואני חייב לתת מילה טוב לארז כלפון ולמנהלת, שאני חושב שעשו עבודה נהדרת ונלחמו על זה שהכדורגל יחזור ואני מקווה שלא יהיו פנצ’רים בדרך והליגה תחזור כמו שצריך”.

אתה יודע – עכשיו כל ההערות שלך יישמעו יותר, כל דבר שתגיד ישמעו הכול בבית.
“אז צריך להיות יותר עדין איתם ואני צריך שהשחקנים יעשו עבודה טובה, שלא יהיו לי הרבה הערות לתת להם. אתה יודע, לפעמים חלק מעניין של שחקן וקבוצה זה להכיר את המאמן ולהכיר את השחקן. השחקנים כבר יודעים כמו שאמרתי שמצד אחד אני יכול להיות עם הרבה דרישות ומאוד תובעני ולוחץ, ומצד שני בגילי המופלג אני יכול להיות מחבק ומבין ומתחשב. אני חושב שבעניין הזה אני מרגיש טוב מאוד עם בית”ר ירושלים, יש לי באמת חיבור טוב עם השחקנים והקבוצה”.

אתה תהיה יותר דומיננטי עכשיו על הקווים בגלל שאין קהל ואין מי שידחוף? תצטרך להיות רוני לוי שונה?
“לא יודע, העניינים האלה זה עניינים של תחושות. לפעמים אתה מרגיש שהשחקנים צריכים את השקט ולפעמים אתה מרגיש שהם צריכים את הדחיפה והכיוון. זה לא דברים שאני יכול להתכונן אליהם. אתה צריך לחיות את השטח ולהרגיש ואם אני ארגיש שאני צריך להיות יותר פעיל ויותר דומיננטי, אני אהיה”.

רוני לוי (רדאד ג'בארה)

התדמית שנוצרה לך היא לא נכונה בסופו של דבר? הסטיגמות ששמו עליך שאתה בנאדם קשה, מנוכר, יהיר.
“תראה, אם יש משהו שאני יכול להיות גאה בו, אם יוסי בניון שיחק אצל כל-כך הרבה מאמנים גדולים בעולם, בקבוצות הכי גדולות בעולם, וגם התאמן איתי ולא היה לו קל בהתחלה ודברים הלכו קשה, ויש לו את ההערכה שיש לו אליי, אני חושב שזה מחמאה אדירה. אם אני בכל הקבוצות שעבדתי, מכבי חיפה רצו אותי חזרה וחזרתי, בית”ר ירושלים עבדתי שם ורצו אותי חזרה וחזרתי, אנורתוזיס רצו אותי חזרה וחזרתי. ברומניה הייתי בקבוצה והמנהל המקצועי רצה אותי בקבוצה אחרת ובאתי. אני חושב שזו המחמאה הכי גדולה, שאומרת שמעריכים אותי מקצועית ויחד עם כל הקשיים מבינים שיש לי דרישות, שיש לי רצונות, וכנראה שאין להם בעיה עם זה. אני חושב שזו אולי המחמאה הכי טובה והתשובה הכי טובה”.

הבנתי שהתאמנת עם השחקנים בספינינג שעשיתם והם לא עמדו בכושר שלך, שמעתי שעשית להם בית ספר.
“הם שיהיו בריאים, רק מלראות אותם אני מתעייף. אני משתדל לשמור ומשתדל לעבוד. אם נכנסים לעניין הקורונה, ישר הבאנו אני וסימה אשתי אופני כושר והתחלנו לעבוד ולשמור, כי להיות בבית כל היום ולאכול ולחזור עם הרבה קילוגרמים זה לא משהו שאני רוצה. אני משתדל לשמור על הגוף ולעשות ספורט כל יום”.

זה שנהיית סבא ריכך אותך קצת?
“אתה יודע, זה לא ביום אחד אתה נהיה סבא, אתה לאט לאט מתבגר והשנים עוברות ואתה מגיע לגיל מסוים, אז זה הכל ביחד. טבעי שאתה רואה את החיים טיפה יותר רגוע, אתה יותר מתון, וכמו שאמרתי זה להיות מאמן של שחקנים שהם בגילאים של הילדים שלך וזה דברים שגורמים לך שינויים כבן אדם. יכול להיות שנהייתי, לא בהכרח זה טוב, אולי זה פחות טוב, כי עם שחקני כדורגל צריך לדעת מצד אחד לחבק אותם ומצד שני לדרוש כי כשאתה דוחף אותם אתה יכול להוציא מהם את המקסימום ולפעמים כדי להוציא את המקסימום צריך להיות קצת פחות נחמד וללחוץ אותם”.