כפי שפורסם לראשונה השבוע ב-ONE, קפטן בני יהודה, איציק עזוז, פרש היום (רביעי) ממשחק בגיל 34 לאחר שהודיע על כך במסיבת עיתונאים מיוחדת שהועברה בשידור חי בערוץ ONE ובאתר. עזוז תולה את הנעליים לאחר 17 עונות, שאת כולן העביר במדים הכתומים ובעקבות שורה של פציעות בשנה האחרונה שלבסוף הכריעו אותו.
הקפטן הפורש יתמנה לתפקיד עוזר המאמן של אלישע לוי וכן יאמן את קבוצת נערים א' של המועדון לקראת העונה הבאה. בנוסף, הכתומים הודיעו כי כל עוד ברק אברמוב הוא הבעלים של המועדון משכונת התקווה, אף שחקן שילבש את המדים של הקבוצה לא יזכה לשחק עם המספר 17 על גבו.
עזוז פתח בהצהרה ואמר: “אני רוצה להגיד תודה לכל מי שהגיע לפה. זהו יום משמעותי ואני מתרגש מאוד. לא קל לי להגיד את המילים האלה אבל אחרי 18 שנים אני מודיע על פרישה ממשחק פעיל. אני לא פורש מהכדורגל, הוא היה ויהיה תמיד חלק מהחיים שלי. ההחלטה לפרוש הייתה קשה אבל העונה האחרונה בה לא שיחקתי גרמה לי להבין שהגוף מאותת לי שהגעתי לקצה גבול היכולת. הבנתי שהפרק הזה בחיי כשחקן יסתיים”.
המגן הנרגש המשיך בדמעות: “אמרו לי כל הזמן בימים האחרונים שנדיר בכדורגל שלנו לשחקן להעביר 17 עונות באותו מועדון, אבל בשבילי זה היה הכי טבעי בעולם. בתור ילד שמחתי בניצחונות והייתי עצוב בהפסדים. אף פעם לא דמיינתי שאלבש חולצה בצבע אחר. לא הכל הלך בקלות והיו רגעי משבר עם שני הפסדים בגמר הגביע וירידת ליגה. אבל גם רגעי אושר שיישארו לנצח כמו הופעות ניצחונות על מועדונים גדולים, עלייה לפלייאוף העליון, הופעות מכובדות באירופה ומעל הכל, הזכיות בגביע המדינה כשסרט הקפטן על היד שלי. לזכות בזכות להניף את הגביעים האלו זה בהחלט היה הדובדבן שבקצפת”.
לסיכום הוסיף עזוז: “אני גאה בהישגים שלי. אני רוצה להודות לברק אברמוב, לכהן, לכפיר אדרי ולרועי זריהן שהפכו את רגע הפרישה ליותר קל ודאגתו שאשר במשפחה. אני מודה גם לאלישע לוי לעיני וליעקב אסייג, לו אני חייב תודה מיוחדת – אתה נכס לכל מועדון. תודה שקיבלתם אותי לצוות המקצועי ועכשיו אני כאן כדי להמשיך ללמוד ולתרום. תודה גם למשה דמאיו וחזי מגן. אני רוצה להודות לקהל שגם בתקופות הכי קשות ידענו להיות ביחד. מאתמול אני מקבל אהדה מטורפת, אתם הקהל הטוב בארץ. תודה מיוחדת למשפחה שלי. לאחותי ליזי ולהורים שאני לא יודע אם אצליח להחזיר לכם על מה שעשיתם בשבילי. תודה אחרונה לפי סיום לכדורגל הקסום. הייתי חלק ממני ואני ממך, אני אתגעגע אבל מתרגש לקראת מה שמצפה בהמשך הדרך”.
לאחר הצהרתו, עזוז ענה לשאלות התקשורת והתייחס שוב לכך ששיחק באותו המועדון לאורך כל הקריירה: “זה לא דבר רגיל ולשמחתי שיחקתי בבני יהודה כל הקריירה ואין לי באמת מילים על מה שאני מרגיש למועדון הזה. היה לי כבוד להיות הקפטן 5 שנים ואני שמח שניתנה לי ההזדמנות להמשיך אחרי הפרישה. החלטה מאוד קשה אבל היא סוג של תהליך ולא התקבלה ביום אחד. לאט לאט עיכלתי שצריך לחשוב הלאה כי הבריאות מאוד נפגעה בעונה האחרונה וגם איכות חיים בלי קשר לכדורגל. זו הסיבה העיקרית שבגללה פרשתי”.
ההתמודדות עם הפציעות: “כל פעם שניסיתי לחזור ולא הצלחתי זה שבר אותי עוד קצת. תמיד הייתי יחסית חוזר מפציעות מהר ובקלות אבל כנראה שהגוף אומר די. אפשר להגיד שאני פורש בשיא כי המשחק האחרון היה בגמר גביע”.
המאמנים שהשפיעו עליו והיחסים עם החברים אותם הוא ידריך עכשיו כעוזר מאמן: “כל אחד מהמאמנים השפיע עליי בדרכו ומכל אחד לקחתי משהו. אני באמת מאמין בעצמי כי רכשתי ידע וניסיון ואין סיבה שלא אצליח גם בתחום האימון. ייקח זמן ליצור דיסטנס כי רוב השחקנים חברים שלי, אבל הם מקצוענים ויהיה בסדר. הכי חשוב להעביר את הגישה למשחק. לבוא באנרגיות טובות ולכבד את כולם. לעבוד קשה ולהישאר צנוע. היום שחקנים נותנים שני משחקים טובים וחושבים שהם בדרך לריאל מדריד”.
אברמוב: “לא זוכר שחקן שהיה 27 שנים באותו מועדון”
גם בעלי המועדון נפרד מהקפטן שלו ב-5 השנים האחרונות: “התכנסנו להגיד תודה לאיציק. 27 שנים במועדון זה דבר שאני בתור אוהד כדורגל בישראל לא זוכר, ובעולם זכור לי רק פרנצ’סקו טוטי ברומא. בעתיד זה לא יקרה יותר וזה מסמל דרך, בית ומשפחה. איציק הוא מעבר לשחקן פה. הוא היה הברומטר בין השחקנים למועדון ואני יכול להגיד שבכל פעם שהיו חילוקי דעות הוא דיבר איתי או עם כפיר וסידר את הדברים בשקט וברוגע, כמו במשפחה. ולכן היה חשוב לי שהוא יהיה חלק מהמועדון בהדרכה של הקבוצה הבוגרת והחלטנו שהוא יהיה עוזר המאמן. הוא יהיה איש מועדון כמו יעקב אסייג ומבחינתי ימשיך כמה שנים שאפשר”.
אברמוב גם דיבר על התפקיד במחלקת הנוער והסביר: “רציתי שהוא ייתן ממי שהוא גם לילדים כדי שהם יבינו מה זה שחקן עם מחויבות. הוא הראשון מכל השחקנים בארץ שהיה במועדון מגיל 7 עד 34, למרות שהיה יכול לעבור לקבוצות אחרות ולהרוויח הרבה יותר כסף. הוא יאמן את נערים א’ ובעתיד אולי גם את הנוער. אנחנו נפרדים ממנו כחשקן אבל הולכים לשיתוף פעולה ארוך ומקווים שנצליח”.
האפשרות שיאמן את הקבוצה הבוגרת בעתיד: “אני מאמין שהוא ימשיך לשלוט בחדר ההלבשה גם כעוזר מאמן. עדיין מקודם להגיד אם ייאמן כי הוא לא מכיר מספיק את המקצוע. יש לנו מאמן שאנחנו אוהבים ואיציק יכול ללמוד ממנו המון”.