יוסי בניון, אחד משחקני הכדורגל הגדולים ביותר שצמחו במדינת ישראל, חוגג היום (שלישי) את יום הולדתו ה-40. לרגל המאורע, כינסנו חלק מחבריו והאנשים הקרובים של כוכב העבר והחלטנו להביא לכם כאן ב-ONE, כמה סיפורים קצרים ואנקדוטות פיקנטיות שכנראה טרם שמעתם ממהלך הקריירה המפוארת שלו.
Video Player is loading.
Current Time 0:00
Duration -:-
Remaining Time -0:00
This is a modal window.
The media could not be loaded, either because the server or network failed or because the format is not supported.
Beginning of dialog window. Escape will cancel and close the window.
End of dialog window.
בעיטה בתחת
מי ששיתף פעולה עם יוסי במכבי חיפה, ראסינג סנטאנדר ונבחרת ישראל, דודו אוואט, שיתף שני סיפורים מהימים של השניים בקבוצה הספרדית, שני סיפורים שלמעשה חושפים שני צדדים באישיות של בניון: “ב-2003, ממש איך שהגעתי לסנטאנדר, באחד האימונים שהיו יום לפני משחק, המאמן כינס את כולם בחדר ההלבשה בעמידה מסביבו. אני ויוסי הגענו אחרונים וכולם עומדים מסביב, השחקנים מדברים ביניהם ומחכים שהוא יתחיל. חאבי גררו החלוץ עמד, עוזר המאמן היה בדיוק מאחוריו ואיך שאנחנו מגיעים להתכנסות הזאת, יוסי היה בטוח שזה חאבי גררו. תקשיב טוב – הוא נתן לו בעיטה, בעיטה בתחת, לא ראית דבר כזה. הקטע הוא שהגענו אחרונים ולא היה אף אחד אחר מאחורינו”.
“איך שהוא בעט בו, העוזר הסתובב ויוסי ראה שזה הוא, אבל באינסטינקט הוא הסתכל מאחוריו לראות אם יש עוד מישהו. יוסי נהיה אדום, העוזר מאמן לא ידע מה להגיד וככה התחלנו את האסיפה. אחר כך יוסי בא אליו, חיבק אותו, ביקש סליחה ואמר לו שהוא חשב שזה חאבי גררו. זה היה כל כך מצחיק, עד היום זה הזיכרון הכי חזק שלי”.
כבונוס, אוואט הוסיף עוד סיפור קטן: “עונה אחר כך, המאמן שלנו שהיה מאוד צעיר אבל מאוד אגרסיבי, לוקאס אלקרס. לעומת זאת ליוסי, ואת זה כל מי שמכיר אותו יודע, חשוב מאוד שמדברים אליו בכבוד, הוא לא נתן שיעלו עליו, הוא נתן לכולם כבוד וציפה לזה בחזרה. המאמן שהגיע לא הכיר אותו באופן אישי והתחיל לצרוח עליו מול כולם כי זה היה האופי שלו. מה שקרה באותו יום זה שאחרי האימון יוסי נכנס לחדר ההלבשה ואמר לו ‘תקשיב טוב, עוד פעם אחת אתה תדבר אליי בזלזול או תצרח עליי, אני אענה לך ליד כולם ולא אתבייש’, יצא וטרק את הדלת. מאז אין ספק שהוא לא התעסק עם יוסי יותר”.
יוסי בניון ודודו אוואט (יוסי ציפקיס)לסיכום מספר שוער העבר: “תשמע, יוסי זה יוסי. הייתה לו לעניות דעתי את הקריירה הכי גדולה של שחקן ישראלי, גם מבחינת מספרים וגם מבחינת קבוצות שהוא שיחק בהן. אני חושב שבגדול לא נראה עוד 100 שנה שחקן ישראלי שיגיע למעמד שלו ולקבוצות שהוא שיחק בהן, אבל יוסי לא השתנה, הוא נשאר צעיר וגם מי שמכיר אותו בצד האישי יודע שהוא נשאר אותו בן אדם. הוא אוהב את כולם, מכבד את כולם ולמרות המכה של הקורונה, הוא עושה עבודה טובה בבית”ר ירושלים ואין ספק שבכל דבר שהוא נוגע בו יש סיכוי גדול להצליח”.
המטוס “רקד”, בכר החליף צבעים
מי שליווה את יוסי לאורך הקריירה ולמעשה גם זה שהוציא אותו לאירופה, רונן קצב, משתף סיפורים מספרד ואנגליה: “אני אתחיל עם שני סיפורים יחסית קצרים. אחד הסיפורים זה הנסיעה לסנטאנדר. אנחנו על מטוס ממדריד יחד עם אילן בכר, ומזג האוויר, שלא נדע. המטוס רוקד ואני ויוסי אתה יודע צוחקים יחסית ואנחנו קולטים שאילן בלחץ חבל על הזמן. אנחנו מתקרבים לנחיתה, המטוס ממש נוגע במסלול ומתרומם חזרה, היה ערפל מטורף לא ראו כלום. עכשיו בשלב הזה אילן כבר מתחיל להחליף צבעים ואני ויוסי קולטים את זה ובשלב הזה כבר מתחילים כאילו להקצין את המצב.
בקיצור, פעמיים הוא ניסה לנחות ורק בפעם השלישית הצליח. בוא נגיד שאילן בכר כמה שהוא לבן, ירד ורוד מהטיסה ואני ויוסי על הרצפה מתים מצחוק. מי שלא מכיר את יוסי, יש לו קטע של הומור שכיף לראות את זה, והוא אולי מראה את זה רק מול החברים הקרובים אבל הוא יודע לעקוץ ויש לו את התחכום הזה”.
בניון וקצב. סיפורי מטוסים (מור שאולי)ומספרד ממשיכים לאנגליה, קצב מספר: “הסיפור השני זה כשבאנו לחתום באנגליה, היינו אמורים בכלל לחתום בבולטון ובדרך עברנו ונכנסנו לשיחה במשרדים של ווסטהאם וכשיצאנו משם יוסי החליט בעצם שהוא רוצה לשחק בווסטהאם, אבל היינו צריכים לכבד את זה שבאנו לבולטון. אז נסענו עד לשם וכל הדרך הוא אומר לי ‘אנחנו נראה את הכל, אני נעול על ווסטהאם’, אמרתי לו ‘יוסי אין בעיה, בוא נראה’”.
“אנחנו יושבים שם, מתרשמים, מדברים, פוגשים את סם אלרדייס ואז אומרים לו בוא תעשה בדיקות רפואיות, והוא אומר לי ‘אבל רונן אני רוצה ווסטהאם’. אמרתי לו בוא נתחיל בדיקות רפואיות, נראה מה יהיה ואחר כך נמצא דרך להודיע להם מסודר שבחרת מקום אחר. הוא מתחיל את הבדיקות ועומד שם המאמן כושר ואומר לי ‘הוא שובר את השיא של המועדון’, ויוסי תוך כדי שהוא רץ אומר לי בוא נלך כבר. אמרתי למאמן כושר די להריץ אותו. באמצע הבדיקות יצאנו אחרי שיוסי שבר שם את השיא של הזריזות במועדון ואמרנו להם שיתקשרו לקבוצה בספרד ואנחנו חייבים לנסוע חזרה. הם קלטו כנראה שאנחנו לא הולכים לחתום ורק בדרך חזרה הודענו להם שהחלטנו ללכת לווסטהאם ומודים על ההתעניינות”.
השנים באנגליה עשו את שלהן וכנראה הביאו עמן שלל סיפורים שעברו על בניון. קצב המשיך עם סיפור שלישי שבוודאי לא נופל מהשניים הקודמים: “הסיפור הכי יפה בעיניי זה הסיפור של החתימה בארסנל, זה היה באמת משהו הזוי. זה היה השבוע האחרון של החלון, ישנתי אצל בניון. הוא כבר קיבל החלטה שהוא לא רוצה להמשיך בצ’לסי. זה היה אחרי הפציעה ואחרי שהוא חזר לעצמו אבל הוא ראה שלא נותנים לו מספיק לשחק וחיפשנו אופציות. ארסנל הייתה אופציה על הפרק, וניסינו להגיע להבנות איתם ועם עוד קבוצות”.
“היה משחק נבחרת והייתה לנו טיסה לתפוס. מאמן הנבחרת נתן ליוסי עוד כמה ימים כדי שיוכל לחתום. עכשיו אנחנו כמה שעות לפני הטיסה ולא הגענו להבנות מול ארסנל ואנחנו כבר מתכוננים לצאת לטיסה מבואסים. יצאנו לשדה וברגע האחרון הגענו להבנות ומאותו רגע התחילה הזייה. אנחנו מגיעים לשדה, צריך למצוא פקסימיליה, לחתום על חוזה. הטיסה כבר מלאה, אנשים מחכים לנו. דיברתי עם הקברניט ביקשתי ממנו לעכב את הטיסה, ‘אל על’ היו מדהימים, הסבירו לנוסעים שיש עיכוב של כמה דקות והסבירו להם בגלל מה והנוסעים קיבלו את זה יפה. שלחנו את הטופס ב-19:00, מטוס שלם חיכה לנו ואנחנו בהית’רו באחד המשרדים נוחתים ולוקחים אותנו עם האוטו בשדה ושנינו חוגגים, הספקנו ברגע האחרון, עלינו למטוס, הקברניט הודיע ברדיו ‘רציתי לספר לכם שהעסקה נחתמה’ וכל המטוס מחיאות כפיים. הזייה. כולם פה ממש עזרו וזה היה כיף להספיק ברגע האחרון לעבור לקבוצה כמו ארסנל וזה היה אחד הקטעים המעניינים בכל השנים שייצגתי אותו. אני מאוד אוהב את יוסי ומעריך אותו ומאחל לו מזל טוב ובריאות. לו, למשפחה ולמירית המדהימה ושנמשיך לחגוג רק בדברים טובים”.
“מי זה הבחור שליד אברהם?”
אחרי הסוכן והחבר לקבוצה, נעבור למאמן שזכה להדריך את יוסי במכבי חיפה ובנבחרת ישראל, אברהם גרנט. המאמן הוותיק, שגם התמודד מול בניון בזמן שאימן בצ’לסי ויוסי שיחק בליברפול, מספר על אירוע שהתרחש בנבחרת: “לפני המשחק הראשון בצרפת, שיחקנו שם והייתה קבוצה לגמרי שונה. בקדנציה של לפני זה שיחקו אייל ברקוביץ’, טל בנין, חיים רביבו ואני החלטתי לבנות נבחרת חדשה לגמרי. חלק מזה היה צעירים ויוסי היה מאוד צעיר ואיתו היו יניב קטן, רביד גזל, עומר גולן, עומרי אפק ואחרים – נבחרת חדשה”.
“במשחק הראשון קיבלנו את צרפת וזאת צרפת שאחר כך הגיעה לגמר הגביע. אמרתי, איך אני אתן להם מוטיבציה למשחק הזה ואוריד להם את גורם הפחד? אני לא מאלה שאוהבים להגיד אל תפחדו יש להם רק שתי רגליים, לפעמים כשאומרים את זה יותר מדי אז מפחדים. ואז אמרתי להם ‘תראו, מתוך עשרה משחקים בין מנצ’סטר יונייטד לקבוצה מהליגה השנייה היא אף פעם לא תנצח את כולם. צרפת נבחרת מעולה, אחד אחד וכולם שם כוכבי על. זה נכון, אני לא אכחיש, מתוך 10 משחקים נפסיד 5-6 אבל לא את כולם. לכן, בואו נתייחס כאילו זה המשחקים שיסתיימו בהפתעה’.
“ואז אמרנו מה צריך לעשות בשביל לעשות את זה. איך להניע כדור בצורה נכונה. היה אצטדיון שלם שם ובהפסקה כשירדנו ב-0:0 הקהל קרא להם בוז. חוץ מהזדמנות אחת לא היה להם כלום ואז אמרתי להם ‘תראו מה דיברנו, הם לא ינצחו בגלל הדינמיקה של כדורגל’. ובסוף זאת הייתה סנסציה כי נגמר 0:0 בחוץ מול צרפת הגדולה. בסוף המשחק ארסן ונגר בא לבקר אותנו והוא היה חבר טוב שלי ואמרתי לו לבוא לחדר הלבשה. כולם התרגשו ואז יוסי בניון אומר בצחוק: “מי זה הבחור שליד אברהם?”.
גרנט ממשיך: “אחרי כמה זמן יוסי שאל אותי איך הגעת לזה שאנחנו נפסיד חמישה או שישה משחקים. מתוך עשרה משחקים הם ינצחו לפחות שמונה. אמרתי לו ‘רציתי לתת לכם ביטחון’. המשחק בצרפת בארץ, זה היה הפספוס הכי גדול. הם הובילו 0:1 משער של דויד טרזגה, שתמיד מבקיע נגדי. שיחקנו טוב ותקפנו. מחצית שנייה תקפנו וגם הרחיקו להם שחקן ואז ממש החמצנו החמצות נוראיות ובסוף השוונו ל-1:1. בסוף המשחק הייתי לא שקט ויוסי בא אליי ואמר לי ‘1:1 מול צרפת ממה אתה מבואס?’ אמרתי לו ‘הזדמנויות צריך לקחת. מכבי תל אביב שלקחו אליפות אירופה אף אחד לא נתן להם אותה, הייתה הזדמנות ולקחו’. היה לנו צ’אנס לנצח את צרפת וחבל שזה לא יצא. לסיום, אני רוצה לאחל הרבה מזל טוב ליוסי, אני חשבתי שהוא יפרוש בגיל 40. הוא מימש אצלי מה שאני אוהב עם שחקנים, הוא ווינר, אפשר לצחוק איתו והוא אף פעם לא ינצל את זה מהמקצועניות שלו”.
בניון לוחץ יד לגרנט (רויטרס)“הילד” שהתרגש לחתום במכבי חיפה
עוד שחקן עבר ששיתף עם בניון פעולה בנבחרת הוא אבי נמני, שלימים גם הפך להיות סוכנו. “הקשר הראשוני היה כשהוא הוזמן לנבחרת. האמת שמהשנייה הראשונה שהוא הגיע הוא גם ישב לידי והיה קליק מהיר, איתו ועם יניב קטן. כבר אז ראית שהוא ווינר. עם יוסי זה המשיך לאורך כל הדרך, לא משנה איפה הוא שיחק, במכבי חיפה, ספרד ואנגליה, שמרנו על קשר טוב. שיחקנו ביחד בנבחרת לאורך שנים ובאותה תקופה הוא היה כוכב ובטופ האירופי. זה היה תענוג להיות לצידו”.
“כשהוא חזר למכבי חיפה ובאנו לחתום אצל יענקל’ה, יוסי התרגש כמו ילד. הוא שיחק בליברפול, ארסנל וצ’לסי והוא ממש התרגש כמו ילד והזיע, רמת התרגשות חסרת תקדים. הוא היה כל כך מאושר אחרי שהוא חתם, זה מראה לך איזה תשוקה ורעב של ילד היה לו. זה מאוד מאפיין אותו ויכול להוות דוגמה לצעירים. אני מאוד מאמין שכמו שהוא היה שחקן ענק הוא גם יהיה מנג’ר ענק ואם הוא ירצה להיות מאמן הוא גם יהיה מאמן ענק. אני חושב שההתנהלות שלו בשנה הראשונה בבית”ר היא מצוינת, הוא עמד בלחצים וקיבל החלטות. אף אחד לא מושלם והתנאים לא היו פשוטים אבל מגיע לו קרדיט גדול. הוא יכול להגיע הכי רחוק שאפשר ולא רק בישראל, גם בעולם הגדול”.
יוסי בניון ואבי נמני במדי הנבחרת (אלי גבעוני)
תפריט נגישות
ניגודיות עדינה
מונוכרום
הדגשת קישורים
חסימת אנימציה
פונט קריא
סגור
איפוס הגדרות נגישות
להורדת מודול נגישות חינם