נדמה שתומר חמד ובירם כיאל בלתי נפרדים. השניים שחלקו לא מעט שנים בקריירה במדי הקבוצות גם מציינים את יום הולדתם באותו היום, בהפרש של שנה. כיאל שכיכב במכבי חיפה יצא בשנת 2010 לראשונה מחוץ לגבולות המדינה והגיע לאי הבריטי, מקום אשר יהיה הבית שלו ב-10 השנים שיגיעו לאחר מכן. לאחר 5 שנים בשורות סלטיק, קשר נבחרת ישראל חתם בברייטון ובמדיה משחק עד היום, למעט חצי עונה בה הושאל לצ’רלטון.
בשיחה ל-ONE ולכבוד יום הולדתו ה-32, מספר בירם כיאל איך עוברים עליו הימים תחת משבר הקורונה, מדבר על השנים הרבות באנגליה וחושף מה דעתו בנוגע לחזרה לארץ. בנוסף, מתייחס הקשר לסוגיית סימני השאלה לגבי המשך העונה ומדבר על משחק הנבחרת שנדחה מול סקוטלנד ועל דעתו בנוגע למאמן אנדי הרצוג.
קודם כל, איך זה לחגוג יום הולדת בימי קורונה?
”קמתי בסביבות 11 בבוקר כיוון שאני ישן מאוחר בגלל חג הרמדאן, וראיתי את הילדים ואשתי שהכינו כל מני תפאורה של יום הולדת, בלונים, עוגה ודברים כאלה בחצר. באמת שאין יותר כיף מלראות את הילדים מאושרים ורוצים לעשות אותי שמח. זה הדבר הכי טוב בעולם, אבל כמובן שגם חסר לעשות את החגיגה הגדולה עם השחקנים והחברים הקרובים פה בברייטון”.
אתה ותומר חמד ממש בלתי נפרדים.
”כן, אנחנו באותו תאריך, תומר גדול ממני בשנה. מאז שהיינו קטנים בנערים א’ התחברנו אחד לשני וחגגנו יחד בכל מקום תמיד, במיוחד בחמש השנים האחרונות כשחגגנו בברייטון ובלונדון ביחד, תמיד עשינו חגיגה משותפת, מחוברים גם משפחתית ולא רק הכדורגל, יצא לנו לעשות קריירה משותפת ארוכה. בהזדמנות זו אני מאחל לו בריאות והצלחה בכל מה שיעשה, מקווה שהוא ימשיך לעשות חיל”.
אתה כבר כמה שנים נמצא באנגליה, אתה שמח מהמקום אליו הגעת בקריירה?
”כבר 10 שנים אני באי הבריטי. החלום שלי היה לצאת לשחק באירופה, המעבר לסלטיק מבחינתי היה ה’וי’ הגדול, תמיד רציתי להגיע לפרמייר ליג, אז לעלות ליגה עם ברייטון ולשחק בפרמייר ליג אחרי כל הפציעות שעברתי זה משמח. עשיתי ניתוחים שעצרו אותי קצת אבל נתנו לי דרייב להמשיך, אני מאוד שמח וגאה במה שהשגתי במשך הקריירה. תמיד שאפתי ליותר אבל לא בוכים על שום דבר, אני גאה על מה שעשיתי וחושב שהצלחתי לגעת ביעדים ובמטרות שהצבתי לעצמי כילד. גאה בדרך שלי”.
מה לגבי הליגה אצלכם, מה אומרים בנוגע לחזרה לפעילות?
”קיבלנו אתמול בלילה מייל מהמועדון ואמרו לנו שאנחנו צריכים להגיע לבדיקות ב-9 במאי, כל הצוות והשחקנים צריכים להגיע. מי שלא נמצא בלונדון יצטרך לקבל אישור מיוחד להגיע. מתחילים להתאמן ב-11 במאי, הליגה אמורה להיפתח החודש, כמובן שהכול כפוף לממשלה ולמה שהיא תחליט בנושא. ממשיכים כרגע כרגיל”.
אחרי 10 שנים באי הבריטי, יש מחשבות על חזרה לארץ?
”אני יכול להגיד שיש מחשבות, תמיד אמרתי שיש לי משהו למכבי חיפה, אבל תמיד כשדיברו אמרתי שקודם כל אני שואף להישאר ברמות הגבוהות באירופה. גם מבחינת הכסף שהיו צריכים לשלם לברייטון ולסלטיק, סכומים אדירים שאני יודע שאין לקבוצה ישראלית סיכוי לשלם. בעוד חודשיים אסיים חוזה בברייטון ויש לי אופציה להמשיך, עדיין לא קיבלנו החלטה בנושא. הקורונה שדחתה את הליגה דחתה גם את הדברים האלו. אנחנו אופטימיים. אני יכול להגיד שאם לא אמשיך בברייטון אז כל הצעה שתגיע, גם מישראל וגם מליגות אחרות באירופה, אני ואשתי נשקול זאת”.
אתה פתוח לכל הצעה מישראל או רק למכבי חיפה?
”נשקול כל הצעה. כמובן שמי שמכיר אותי יודע שהלב שלי בארץ זה מכבי חיפה. יש כמה קבוצות מטורקיה שמדברות איתי ועם הסוכנים גם ממקומות כמו צרפת. אני צריך לבחור לא רק את הקבוצה שתתן לי אתגר חדש אלא גם מקום טוב למשפחה. יש לי שני ילדים שגדלו באנגליה ומבחינתם כל החיים שלהם פה. אנחנו צריכים לחשוב על זה ויכול להיות שמעבר לארץ יהיה יותר נוח. פתוחים לכל הצעה, כשתגיע הצעה נשקול אותה”.
איך אתה חושב שצריך לפעול במידה שהליגה לא תחודש?
”הדעה שלי אני לא יודע אם היא נכונה, אבל חזרה לכדורגל כרגע, גם באנגליה, נראה בסיכון גדול. מצד אחד אומרים להישאר שני מטר אחד מהשני ומצד שני רוצים להחזיר את הכדורגל. זה משחק של מגע, חלילה שמישהו יהיה חולה וידביק אחרים. זה מוקדם לדבר על הספורט, אנחנו תחת חוזה וצריכים לכבד. יש כל מני הוראות שנותנים לנו ואנחנו מנסים להעביר את המידע כמו להישאר בבית ולא לצאת, אבל מצד שני אנחנו אמורים לחזור ולשחק כדורגל ככה שיש פה משהו שהוא נוגד זה את זה. אני מקווה שכל הדברים יסתדרו וישתנו בעוד שבועיים-שלושה ונחזור לחיים נורמליים”.
מה דעתך בנוגע להענקת האליפות לקבוצה שמוליכה את הליגה?
”אני יכול להגיד שבאנגליה לא יתווכחו אם יתנו את האליפות לליברפול, כולם יודעים שהיא האלופה, הוויכוח יהיה על היורדות. כרגע בתחתית יש 2-3 נקודות הפרש בין קבוצות שמתחת ומעל הקו האדום. זה הפרש של משחק אחד ונשארו 9 משחקים, זה המון. גם העניין של הקבוצות שיגיעו לאירופה חשוב, מדובר בסכומי כסף גדולים. לדוגמה לסטר, פעם ראשונה אחרי האליפות שהם מגיעים למצב שהם קרובים למקום שני, זו הכנסה עצומה למועדון. אי אפשר לבטל את מה שהם עשו העונה. אלו דברים שאף אחד לא ציפה, בכל ליגה צריכים לראות את זה אחרת”.
ובישראל?
”6 נקודות הפרש זה פער לא קטן, אבל לא אבוד מבחינת מכבי חיפה. אני חושב שמכבי חיפה עדיין קרובה למכבי ת”א ויכולה לסגור את זה. זה לא עניין של לא הוגן, צריכים להסתכל על זה בכמה צורות, יש שני משחקים בין שתי הקבוצות ככה שהפער יכול להיסגר. בכל ליגה הסיפור אחר”.
בוא נדבר על הנבחרת, משבר הקורונה גם דחה את המשחק מול סקוטלנד בחצי גמר פלייאוף העלייה ליורו, כמה התאכזבת מכך שהמשחק לא התקיים במועד המקורי?
”מבחינתי הנבחרת הייתה אמורה להיות הבמה המרכזית שלי לחזרה לפעילות. עברתי ניתוח וניסיתי לעשות הכול כדי להיות מוכן. הייתי במעקב של רופא הנבחרת והמאמנים, הייתי שולח להם מה אני עושה. באותה תקופה שיחקתי עם הקבוצה עד 23 של ברייטון כדי לשמור על כושר ולהגיע מוכן. זה מבאס אבל מסתכלים על הדבר הטוב שבזה, לדוגמה ערן זהבי ודיא סבע לא שיחקו תקופה כי הקורונה כבר התחילה בסין, יכול להיות שזה יצא לטובה כדי שכולם יהיו בכושר טוב. מחכים שהמשחק יגיע.
“לגבי המשחק עצמו אני חושב שיהיה מאוד קשה לשחק מול סקוטלנד בחוץ אם המשחק יתקיים עם קהל. שיחקנו שם, זה לא קל. קבוצות באי הבריטי הן ביתיות מאוד, יש להן תמיכה גדולה מהקהל וקצב המשחק הופך להיות מסחרר. שיחקנו מולם, זה לא יהיה קל אבל יש תקווה שננצח, הכול תלוי בכושר המשחק”.
מה לגבי המאמן אנדי הרצוג, היית רוצה שיישאר?
”חד משמעית כן. אני חושב שהוא צריך להמשיך. אני שומע שהחוזה שלו נגמר אבל הגענו למצב הזה לא בזכות קמפיין היורו אלא בזכות ליגת האומות, הוא בנה משהו טוב וקידם אותנו. התחלנו טוב את מוקדמות היורו ובסוף אכזבנו, אבל בזכות התוצאות בליגת האומות הגענו למצב שאפשר לחלום. אני מקווה שהרצוג יוביל אותנו מול סקוטלנד”.
לסיום, איך אתה שומר על כושר בימים אלה?
”מהקבוצה שלחו לנו מיני חדר כושר, אנחנו עושים אימונים בזום, עושים ריצות בפארק. השבוע פתחו לנו את מתחם האימונים וכל שחקן יכול לבוא לשעה, הוא לוקח את ה-GPS ורץ מסביב. אני לא עושה את זה כי אני צם, אני עושה את הריצות שלי בפארק ליד הבית. מתקרבים לקראת חזרה אז ביקשו שנרים קצב, אנחנו רצים 4 פעמים בשבוע, אופניים וכושר. אני מוכן ורעב לחזור”.