באלוטלי: יכולתי לעבור ליובה, אך בחרתי במילאן

מריו באלוטלי הוא ללא ספק אחת הדמויות הכי צבעוניות בהיסטוריית הכדורגל. למרות השטויות, היה ועדיין קיים בו פוטנציאל ענק. החלוץ שבישל לסרחיו אגוארו את שער האליפות ההיסטורי של מנצ’סטר סיטי ב-2012, ובאותה שנה גם כבש צמד מפלצתי מול גרמניה בחצי גמר היורו, פתח את הלב היום (חמישי) בראיון באינסטגרם ובו סיפר איך כמעט הצטרף ליובנטוס, סיפר על ז’וזה מוריניו והאם הוא מסוגל להיות מאמן בוגרים?

“אחרי תקופתי במנצ’סטר סיטי, הייתי בדרך ליובנטוס והייתי בסדר עם זה, אבל אז אדריאנו גליאני ממילאן התערב באמצע הדרך וכשגיליתי שמילאן מעוניינת בי, איבדתי את הרצון ללכת ליובה”, אמר באלוטלי והוסיף: “כמו שאתם יודעים, אני אוהד מילאן אז הלכתי אחרי הלב שלי. באותה תקופה מילאן הייתה במקום ה-7 או ה-8 בטבלה, אז היה יותר חכם מצידי לעבור ליובנטוס, אבל מילאן נמצאת בלב שלי”.

התקופה תחת ז’וזה מוריניו: “אם להיות כנה, אני אוהב גם את אינטר. הייתה לי תקופה טובה איתו, אבל היו לנו מחלוקות ולפעמים הפגנו חוסר כבוד אחד לשני והוא הוציא אותי מהסגל כמה פעמים. חוץ מזה, הסתדרנו טוב. כשזכינו בליגת האלופות, בנסיעה חזור כבר הייתי רדום באוטובוס, אבל הוא נכנס וחיבק את כולם וכולם בכו יחד”.

אחד הרגעים הגדולים בקריירה שלו, הצמד במדי איטליה מול גרמניה בחצי גמר יורו 2012: “לא הרגשתי את זה במהלך המשחק, אלא רק אחר כך. זה היה מאוד אמוציונלי. הלכתי לחבק את אמא שלי ביציע והיא לא הפסקה לבכות. אחרי כמה דקות אמרתי לה ‘את הולכת להגיד משהו בקרוב או רק לבכות?’, זה היה מיוחד. האכזבה הכי גדולה היא ההפסד לספרד בגמר, כי לא היינו במיטבנו. הייתי שמח לשחק את המשחק הזה שוב”.

איפה הוא רואה את עצמו עוד 20 שנים: “אין לי מושג. להיות מאמן? יש לי אופי מיוחד, אני לא יודע איך הייתי מתנהג אם אחד השחקנים הצעירים היה מתחצף אליי. חוצפה מחרפנת אותי באופן כללי, במיוחד אם זה נעשה בכוונה. אולי עדיף שאעבוד עם ילדים מאשר עם שחקנים מקצועיים”.