רק הקורונה עצרה אותו. עונת הפריצה המטורפת של שון וייסמן באירופה, במסגרתה כבש כבר 29 שערים ובישל ארבעה בכל המסגרות, נקטעה כמובן, כמו רוב הספורט העולמי, ובקרוב צפויה להתחדש. החלוץ הישראלי של וולפסברגר, שהחל גם את דרכו בנבחרת ישראל בתחילת העונה, כבר מזמן הפך לשם לגיטימי שמקושר למועדוני פאר לקראת העונה הבאה ועתיד לקפוץ מדרגה משמעותית בקיץ הקרוב. דורטמונד, מילאן, רומא, וסלטיק הוזכרו, והרשימה רק הולכת ומתארכת.
עוד לפני כן, בוולפסברגר, הוא לא יישכח כל כך מהר, אם וכאשר יעזוב. במסגרת העונה החלומית של המועדון הצנוע, הוא אף מונצח ומככב בסרט דוקו המלווה באלבום תמונות (בן 265 עמודים) על הקמפיין של הקבוצה בליגה האירופית, בו הוא זרח מול עיני כל היבשת. בגרסה המודפסת ובסרט, ישנן תמונות מאחורי הקלעים של הקבוצה, מחדר ההלבשה, מהרגעים המשמעותיים העונה, וגם תיעוד מקרוב של החגיגה המרגשת שלו עם דגל ישראל על ראשו אחרי השער מול בורוסיה מנשנגלדבאך.
אין כדורגל? אז האוהדים מריעים לאמבולנסבינתיים, הוא מייחל לחזרת הליגה האוסטרית. זה אמור לקרות בקרוב, וייסמן וחבריו לקבוצה אפילו חזרו לאימונים והוא כבר לא יכול לחכות, על כך הוא מספר בראיון בלעדי ל-ONE. במקביל, הוא ממתין בקוצר רוח, ביחד עם אשתו עדן, ללידת בתו הבכורה ורק רוצה שתקופת הקורונה תיגמר: "אנחנו משתדלים לא לחשוב על זה כרגע, כי זה קצת מלחיץ עם כל המצב. סיטואציה מוזרה. רק שנעבור את זה, שנהיה בריאים. רק בתקופה הזאת הבנתי כמה הכדורגל חשוב בחיים".
אחרי יותר מחצי עונה אדירה, ולקראת הפוטו פיניש, וייסמן מצא זמן לסיכום ביניים ודיבר על העונה המטורפת באוסטריה, ההתמודדות היום-יומית עם הכותרות והספקולציות על עתידו, נבחרת ישראל, תקופת הקורונה וגם החיים כישראלי בחו"ל, יהדות, רוחניות וכן, על יום העצמאות.
אלבום התמונות של וולפסברגר (צילום: Paul Meyer, zuverundlässig)שון, חזרת כבר להתאמן, אז אני מניח שאתה מרגיש יותר טוב בתקופת הקורונה, ובכלל אוסטריה מתחילה להשתחרר.
"כן, ברוך השם. התחלנו להתאמן בשבוע שעבר. אני מאמין שזה הולך להסתיים בקרוב. פתחו כבר את כל החנויות באוסטריה, בתי ספר חוזרים וב-1.5 כל שאר התחומים. זו המדינה הראשונה באירופה שיצאה מההסגר לפי מה שהבנתי".
איך זה עובד באמת?
"אנחנו מחולקים לארבע קבוצות של שישה שחקנים, במרחק של שני מטר, אבל בימים הקרובים כבר נתחיל להתאמן בקבוצות יותר גדולות. עשינו ביום שלישי שעבר בדיקת קורונה עם המטושים, באף, באוזן ובפה. כולם יצאו שלילי ברוך השם, קיבלנו אישור והתחלנו להתאמן. בודקים לנו חום כל יום, אם מישהו לא מרגיש טוב הוא צריך ליידע".
שון וייסמן מנסה להגיע לכדור (רויטרס)זה מרגיש כאילו השגרה חזרה? נשמע ששכחת מהחודש וחצי האחרונים.
"ממש ככה, חזרנו לשגרה וכאילו כלום לא היה. זה מטורף. זה כיף, סוף סוף חוזרים לעשות מה שאוהבים. חודש וחצי בבית בלי תאריך לצפות לו. חזר לנו האוויר בשעה טובה".
לפחות אצלכם יש אופק.
"כן, הכי גרוע שאין ממש החלטה או תאריך. זה קשה. אפשר להתחיל לשחק כבר באמצע סוף מאי, גם ככה זה בלי אוהדים, אז למה יש לחכות עוד. כנראה שזה לא בראש סדר העדיפויות בארץ".
יש לך עסק בארץ, איך התמודדת עם המשבר מהבחינה הזו?
"העסק המשיך לעבוד, עשינו משלוחים, לא מתכונת רגילה, אבל אני מקווה שהכל יחזור לעצמו בקרוב".
שון וייסמן (Paul Meyer, zuverundlässig)מה שמעת מהמשפחה, מאמא שלך, על מה שקורה בארץ?
"עם הקורונה או בלי, עם אמא שלי אני גם ככה בשיחת וידאו כל ערב באוסטריה. זה לא כל כך שינה. כל המשפחה שמרה על עצמה, הקשיבה להוראות, סבא וסבתא לא יצאו מהבית. אני כל היום מתעניין ורוצה לדעת מה קורה בארץ, פה אני גם ככה לא מבין מה הולך ולא מבין את השפה. כל היום אני בגוגל טרנסלייט. בעיקר דואג שכולם יהיו בריאים".
"שומר על ריכוז בזכות אשתי, אם אני לא חוזר הביתה עם הכדור זה אף פעם לא מספיק טוב"
שמע, אולי זה קשור אליך. רק מגיפה עולמית עצרה אותך מלכבוש.
"כן, כנראה שהרבה חיפשו איך לעצור אותי, אז הקורונה הגיעה (צוחק). אבל ברצינות, התקופה הזאת לא עוצרת אותי. רק נותנת לי את הרעב להמשיך לעבוד קשה ולהגיע כמה שיותר רחוק. זה רק עוד מכשול בדרך, עצירה קטנה בדרך. זה הכל".
שון וייסמן (רויטרס)הליגה האוסטרית ממש מעבר לפינה לפי מה שאתה אומר, אבל יש לך כבר מספרים עוד לפני הקורונה של עונה וחצי. אתה כבר מרוצה אני מתאר לעצמי.
"כן, אבל אני אף פעם לא מסתפק. במיוחד בתור חלוץ, אני תמיד שואף לכמה שיותר. אני מקווה שנשחק את ה-10 משחקים שנשארו ושאסיים עם כמה שיותר שערים. נפתח לנו מאבק על המקום השלישי, שזה על שלב בתים של הליגה האירופית, אולי נשתחל למאבק על האליפות בטעות. כיף להיות בפלייאוף העליון ולהתמודד בצמרת, אז אני ממש מחכה לזה".
29 שערים ו-4 בישולים. היה לך זמן לעשות סדר במספרים בקורונה.
"כן, אני סופר תמיד, בטח בקורונה. אחרי כל משחק אני בודק בווידאו במה אני יכול להשתפר, אז ראיתי את כל הגולים עוד כמה וכמה פעמים, גם את כל המשחקים. זה אף פעם לא מספיק. תמיד זוכרים את המשחק האחרון, אז טוב שעשיתי את זה שוב ושוב".
שון וייסמן (Paul Meyer, zuverundlässig)בעונה כזאת, ועוד אחרי שחזרת מפגרת החורף ישר בסערה, מה אתה חושב כדי לשמור על הכושר הזה או שאתה גם קצת חושש לא להתעורר מהחלום?
"ממש לא, לא מאמין בחלומות, מאמין במטרות. הצבתי לי מטרה בתחילת העונה ואני לא אעצור עד שאשיג אותה. כן, אני חושב על זה ויודע שאעשה בדיוק מה שעשיתי עד עכשיו כי זה הצליח, ואפילו לשפר את זה".
העונה הזאת מבחינתך היא פריצה מטורפת, כי השם שלך כבר מוכר בכל אירופה כמעט. מה עושות לך כל הכותרת האלה של מועמד להחליף את זלאטן איברהימוביץ’, ארלינג הולנאד, אדין דז'קו, ועוד שמות גדולים?
"ברוך השם שזה קורה בכלל, קודם כל זה מאוד מחמיא לי. זה כיף לקבל פידבקים חיוביים, החברים והמשפחה שולחים לי כתבות עם שמות כאלה וכאלה. חיים של כדורגלן לא תמיד זוהרים, אז צריך ליהנות מזה כשהולך טוב. אבל אני לא מתבלבל כי כלום לא יכול להזיז אותי מהמטרה, בסוף אני רוצה להיות שלם עם הדרך שלי. בראייה לאחור אם הצלחתי – תודה לאל – אבל רוצה לדעת שעשיתי את ה-100 אחוז.
שון ועדן וייסמן (אינסטגרם)"לא נותן לעצמי את האופציה שכתבה תבלבל אותי, רק עובד הלכה למעשה. אם אתבלבל, לא אשקיע ואוכיח על המגרש - אז הכתבות ייעלמו. אני רוצה להמשיך לתת סיבה לכותרות. איך אני שומר על ריכוז? בזכות אשתי. שום דבר לא מספיק לה אף פעם. לא מספיק לה שאני מבקיע גול או צמד, אם אני לא בא עם הכדור הביתה אחרי המשחק זה לא מספיק טוב. היא תמיד מפקסת אותי".
לאיזו כותרת הכי התחברת? ממה הכי השתעשעת? כי הרוב ספקולציות הרי.
"שכתבו שאני עשוי להיות ‘המחליף של הולאנד’ הכי שעשע אותי. זה היה מצחיק ונחמד לראות את זה. זה מחמיא אבל, כיף לראות את זה. בכלל, דורטמונד היא קבוצה שמתחברת לי עם ציונות, שאוהבת יהודים, שמכבדת את ישראל ואת המורשת שלנו, את השואה, שיחקו שם ישראלים. כמו טוטנהאם ואייאקס מבחינתי. מעבר לזה שהם מועדוני פאר, אלה מועדונים שיש להם חיבור טוב ליהודים, אז זה מוסיף ומשמח אותי לקרוא דברים כאלה".
תג המחיר שלך לפי הכותרות הוא 5-4 מיליון אירו. אתה נשמע מאוד מחובר לקרקע, אבל בקפיצה כזאת הרבה אחרים היו מתבלבלים. כמה זה מתקשר לעובדה שאתה אדם מאמין ומתחזק?
"אני מנטרל הכל תמיד, זה באמת לא מעניין אותי כרגע. בינואר כלום לא עניין אותי כי הסוכן שלי (רוי רייבר, מ.ר) ואני הגענו להחלטה שאנחנו נשארים בוולפסברגר. שמתי הכל בצד. אני לא חושב על זה. זה יד ביד עם הדת, ביחד זה הכי קל. כשאתה הולך בדרך הזאת, זה ה-א' ב' שלך. אני באמת חושב שדרך ארץ קדמה לתורה. קודם כל תהיה בן אדם, צנוע, עם הרגליים על הקרקע. ככה אמא שלי והמשפחה חינכו אותי. זאת מתנה, זה זכות. כשהדת נכנסת זה עושה את החיים יותר קלים".
בכל זאת, חייב לשאול אותך מה היעד המועדף עליך בעונה הבאה, כי לקבוצה שלך יהיה קשה מאוד להשאיר אותך.
"אין העדפה. אני בן אדם אמיתי, הייתי אומר אם הייתה לי. ספרד או גרמניה, השמות לא מעניינים כרגע. אני והסוכן שלי נשב מקצועית ונבין מה הכי טוב, אשב עם אשתי על החיים שם מה הכי טוב. יש הרבה פרמטרים שצריך להסתכל עליהם. אני אפילו לא קרוב לשם. אם לא הייתה קורונה והליגה הייתה עומדת להסתיים, היינו מדברים, אבל זה לא המצב כרגע".
בראיון האחרון שלך באוסטריה אמרת שאתה כבר לומד גרמנית, זה רמז על הבונדסליגה?
"האמת שאני גם לומד ספרדית (צוחק). היה לי משעמם בקורונה. גרמנית אני לומד מתחילת העונה, אז רצתי על זה יותר. אין מה לעשות עם הזמן. אני לומד שפות ורואה סדרות. משלים עכשיו את ‘סנדרלנד טיל איי דיי’, עוד לא ראיתי ‘בית הנייר’. רואה הרבה עם אשתי. יש גם את ‘אלמה פיראטה’, סדרה ישנה, של ילדים, אבל טובה. מצחיקה חבל על הזמן. גם ‘נס בתא 7’ כמובן. זה בכי. היה מטורף".
"העולם היה צריך ‘ריפרש’, גם מדינת ישראל"
כמה התבאסת כשבוטל המשחק של הנבחרת מול סקוטלנד? היית בכושר מעולה.
"כן, הייתי מאוד מבואס שאין כדורגל בכלל, אז במיוחד עם הנבחרת. זה היה משחק שכולנו ציפינו לו. הזדמנות לעשות פה היסטוריה. אחד הדברים הכי גדולים לדעתי בתור שחקן זה להביא הישג עם הנבחרת שלו. בוא נראה מתי נשחק בפלייאוף, שזה לא יתבטל רק. אני מוכן ומזומן, רק שיגידו תאריך".
שון וייסמן. "רוצה להפוך לשחקן הרכב בנחרת" (רדאד ג'בארה)בנבחרת רק התחלת את הדרך שלך ורשמת 4 הופעות. ובכל זאת אתה כבר במעמד של שחקן הרכב כביכול בגלל היכולת העונה. איך מחברים את זה להתכנסות הבאה מבחינתך?
"מן הסתם המטרה שלי היא לתקוע יתד ולהפוך לשחקן הרכב בנבחרת, כמו שאני רוצה לעשות בקבוצה ובכל מסגרת. בשבילי הנבחרת זה בונוס, המקום שהכי כיף להיות בו. אעשה הכל כדי לפתוח, לשחק כמה שיותר ולכבוש כמה שיותר. אני פה, תמיד אשמח להגיע ולעזור".
לא בטוח שהמאמן שלך אנדי הרצוג ו-וילי רוטנשטיינר יישארו עד שיתקיים המשחק. זה יהיה פספוס שלא הם ישלימו את המשימה? אם וכאשר.
"אלה דברים שאף אחד לא תיאר לעצמו שיקרו. מי שצריך לקבל את ההחלטות, אני מקווה שיחליט שווילי ואנדי יישארו למשחקים האלה ואפילו יותר בתקווה שנוציא תוצאות טובות. אפשר לעשות היסטוריה אם כולם יתאחדו לטובת המטרה הזאת. הלוואי שכולם ירצו בהצלחה של הנבחרת, שאף אחד לא ירצה לשים לנו רגליים".
ווילי רוטנשטיינר יחד עם אנדי הרצוג (חגי מיכאלי)אתה מדבר על אחדות, כמובן שזה מרים להנחתה ליום העצמאות. איך אתה חוגג את היום הזה בגולה מה שנקרא?
"זאת פעם ראשונה שלנו בחו"ל, אז אנחנו קצת חדשים בקטע הזה. נראה את טקס המשואות בהר הרצל, נתעדכן קצת מה חדש, נרים לחיים עם כוס סודה חזקה, נעשה ארוחה טובה. חבל שאי אפשר לעשות על האש יום למחרת עם המשפחה, אבל נפיק את המיטב כמו שני ישראלים טובים, שאשתו בהריון והוא לא שותה אלכוהול".
דגל ישראל בטוח יש לך. אחרי שהנפת דגל העונה בליגה האירופית, איך אתה מחבר את הרגעים האלה ליום הזה?
"אני מסתכל על זה עכשיו לאחור ובהלם ממה שעשיתי. אני מבין כמה הייתה לי זכות כישראלי, במגרש גרמני, בקבוצה אוסטרית, להבקיע גול ולשים דגל ישראל על הראש ולהגיד שמע ישראל. בלי העבר שלנו אין לנו הווה ועתיד. אני חושב הרבה על החיבור הזה. זאת התפרצות רגשות. אתה רואה את זה גם ביום הזיכרון, שישר אחר כך מגיע יום העצמאות. זה הדבר הכי חזק שיש.
שון וייסמן (Paul Meyer, zuverundlässig)"אתה יושב מול הטלוויזיה, רואה את הטקס, בוכה כל היום, מבין כמה אנשים נתנו את החיים שלהם בשביל המדינה, לא כדורגלנים ששמו דגל על הראש למרות שזה יפה ומכובד, ודקה אחרי יש לך את החג המדהים הזה. בזכות זה שבכית כל היום אתה יכול לחגוג ולשמוח. אין יותר מרגש מזה. זה הסיפור של העם שלנו ביום אחד".
כמה דגלי ישראל תניף עד סוף העונה? בשנה הבאה?
"בעזרת השם, הלוואי שאניף כמה שיותר דגלים ואחגוג איתם על הראש. אני רק לא רוצה להגיד מספר שאצטרך לעצור בגללו. כמה שיותר, זה מבורך. העיקר שנהיה בריאים ונוכל לעשות את זה".
שון וייסמן ושחקני וולפסברגר חוגגים (רויטרס)כמה זה מוביל אותך ביום-ביום, להיות ישראלי בחו"ל?
"אשתי ואני נוסעים לווינה פעם בשבועיים בערך לסופרמרקט כשר כדי לקנות אוכל. כולם יהודים שם ומדברים עברית, אתה מרגיש בארץ, סופג ישראליות ואז חוזרים לכפר של 15 אלף איש. פה אני פחות מרגיש את ההבדל מלהיות בארץ. אנחנו יושבים בבית ורואים טלוויזיה ישראלית, אני בסוג של בועה כאן. אני מקבל את הכוח מווינה מדי שבוע-שבועיים, את הישראליות ואז חוזר הביתה. יש לנו גם זוג חברים ישראלים שאנחנו נפגשים איתם ואוכלים ביחד. כאן אני סביב התורה כל הזמן, מתפלל, מניח תפילין, גם הכיפה על הראש. מבחינתי אני בישראל".
איך היה באמת לקיים את ליל הסדר שם?
"כיף. בגלל המצב חגגנו לבד כי לא הייתה אפשרות אחרת. אנחנו מבסוטים מזה. שולחן חג, אמנם רק שנינו, אבל זה היה הכי כיף והכי טהור. אנחנו צריכים להגיד תודה שאנחנו יהודים ושיש לנו את הזכות הזאת לחגוג את החגים האלה, לא משנה איך".
שון וייסמן. "מבחינתי אני בישראל" (רויטרס)כאדם רוחני, כל התקופה הזאת של הקורונה, ביחד עם פסח ויום העצמאות, בטח מתחברת לך טוב בראש.
"מאוד. זה כאילו בא לנו לפני פסח, נכנסו להסגר, מזכיר אולי את בני ישראל במדבר אבל להבדיל, עכשיו נפתח הסגר לאט לאט וזה מראה שאנחנו יוצאים לסוג של עצמאות. זה לא כמו פעם אמנם, אבל ברוך השם אנחנו צריכים להיות אופטימיים כי הנתונים מעודדים באמת בארץ. זה עשה משהו טוב למדינה לדעתי, יותר היגיינה, מסכות, כולם נזהרים. העולם היה צריך ‘ריפרש’, וגם המדינה שלנו. עכשיו אנחנו בעצמאות, אף אחד לא יחגוג בחוץ, נחגוג בבתים, אבל אחרי זה נצא לעצמאות ונבין כולם שאין כמו בארץ. נחגוג כולם ביחד בשנה הבאה".
לסיום, מה תאחל למדינה ליום העצמאות?
"לשנה הבאה בירושלים הבנויה. אני מאחל שכל עם ישראל יהיה בריא, שנשמור על עצמנו, שנוכל לחגוג את העצמאות הבא בקול תרועה רמה, שיהיו לנו רק בשורות טובות. שתמיד נחייך ונסתכל על חצי הכוס המלאה. בכל דבר יש את החצי המלא והטוב. שנשמור על עצמנו, שוב שנהיה בריאים, ושוב שנהיה בריאים ושיחזור הכדורגל כמה שיותר מהר כי אנשים לא יכולים בלעדיו. מטורף עד כמה".