המתעמלת הבכירה של ישראל, לינוי אשרם, הייתה אמורה להיות בימים האלה כבר בשיאן של ההכנות לקראת המשחקים האולימפיים בטוקיו. אך במקום ההכנה, מצאה את עצמה אשרם בשבועות האחרונים מתאמנת בבית בצל הסגר, בשל נגיף הקורונה.
בראיון מיוחד ל-ONE, אשרם מספרת על הרגע בו התבשרה על ההחלטה לדחות את המשחקים האולימפיים בשנה, על החששות שלה, איך היא מתכוונת להעביר שנה בלי תחרויות, על האימונים בבית והחיים האישיים.
המתעמלים חזרו לאולם ברלין בווינגייטלינוי, מה עבר עלייך בכל התקופה בה לא היו אימונים? את רגילה להתאמן שמונה שעות ביום.
"אני רגילה להתאמן פעמיים ביום, שמונה שעות בערך או יותר לפעמים. היה לי קצת מוזר להתחיל להתאמן בבית, בלי משטח ובלי גובה, עם ארבעה קירות סביבי. אמא שלי הזיזה את כל הרהיטים ופינתה לי את כל הסלון. בבית זה יותר קשה, אבל התחלתי להתרגל למצב. אני כל הזמן מתאמנת כדי לשפר את עצמי בעוד דברים".
במה את צריכה להשתפר?
"באלמנטים, בעבודה הגופנית, אני לא מושלמת, לכל אחד יש במה להשתפר, להעלות את רמת הקושי לתרגיל יותר קשה. במה שאני לא טובה אנסה לשפר ולעלות את הניקוד".
מה עבר עלייך כשהייתה ההודעה הרשמית על כך שהאולימפיאדה נדחתה?
"בהתחלה זה היה קשה להיות בחוסר מודעות מה הולך להיות, מהרגע שאיילת (זוסמן, המאמנת, ג.ל) הודיעה לי שזה נדחה בשנה, הייתי בהלם. הייתי בטוחה שזה הולך להיות השנה, אבל בסוף הבנתי שהבריאות הרבה יותר חשובה".
איילת זוסמן, לינוי אשרם (חגי מיכאלי)כמה זמן לקח לך להתאושש מרגע קבלת ההודעה? האם בכית והיית מדוכדכת?
"זה לקח כמה ימים. רק בפעם הראשונה שהיא הודיעה, אבל אחרי זה כבר לא. הבנתי שיכולים להיות דברים יותר גרועים".
את רגילה לצאת גם לתחרויות בחו"ל, ועכשיו אין אותן ויש רק אימונים. איך תחזיקי מעמד מבחינה מנטלית?
"בינתיים באימונים הקרובים, בגלל שאין שום תחרות קרובה, אנחנו עושים שגרת אימון יותר קלילה, דברים מגניבים וכיפים, כאלו שלא עשינו בחיים. יש מקרים שכל אחת עושה את התרגיל שלה עם מוזיקה אחרת ברקע למשל. ובסוף האימון אנחנו פשוט משחקות ועושות את מהלך האימון יותר כיפי כדי לא להרגיש שאנחנו רק מתאמנות בלי להתחבר".
זה יכול קצת לשגע בראש באיזשהו מקום, לא?
"כן אבל אנחנו גם בסופי שבוע עושות למשל אימון מבחן שזה דימוי של תחרות, וזה עוזר לנו להישאר בפוקוס".
לינוי אשרם וניקול זליקמן מתחבקות (עמית שיסל)איך היה לחזור להתאמן באולם אחרי שבועיים וחצי?
"היה כיף, סוף סוף הרגשתי שאני יכולה לזוז בחופשיות מבלי לפחד לפגוע באיזשהו רהיט".
העובדה שלא נתנו לכן לחזור להתאמן כמו שצריך יכולה לפגוע נפשית או מנטלית?
"אולי זה כן פגע בכמה ספורטאים, אבל בי לא. ברור שיותר כיף להתאמן באולם ושם ספורטאי מרגיש שהוא נמצא במקום שהוא צריך להיות בו. חלק מהדברים לא יכולתי לעשות בבית, אבל זה לא השפיע עליי נפשית".
עכשיו כשיש עוד כמעט שנה וחצי לאולימפיאדה, יש לך תסריטים או חששות מפציעות?
"יש חששות כי אי אפשר לדעת מה הולך לקרות בשנה הבאה, אי אפשר לדעת מה יקרה מחר. לכל ספורטאי יש חששות ממה שיכול לקרות בדרך, אבל יש סביבי צוות רפואי מאוד גדול, עושים את האימון ככה שלא ייגרמו פציעות, יש לי תמיכה מאוד גדולה".
זאת תהיה האולימפיאדה האחרונה שלך? זה שינה את התוכניות?
"אני לא יודעת מה יהיה אחרי זה, אני רוצה לעבור קודם את האולימפיאדה הזאת ואז נראה".
מבחינת התנאים, בוועד האולימפי אמרו שיתנו לכן את אותם התנאים והתמיכה, איפה זה עומד?
"הם ואיגוד ההתעמלות עושים מה שאפשר כדי לתת את התנאים הכי טובים לאולימפיאדה, אם זה האוהל המדהים שנבנה בווינגייט, יש גם תשתית וגם גובה וגם צוות רפואי, יש הכול, תומכים ונותנים מה שאפשר".
כל הזמן היה עלייך לחץ שיש תקווה למדליה ממך, לעשות דברים שאף אחד לא ציפה. עכשיו הלחץ ירד?
"אני מניחה שהלחץ שלי ירד וגם של כולם, כי עכשיו אין תחרויות ואין כלום אז הכול רגוע".
האוהל החדש בווינגייט (חגי מיכאלי)אז חזרת לישון טוב בלילה? אין לחץ? חלומות על תחרויות.
"תמיד ישנתי טוב בלילה, אני מאוד אוהבת להתחרות אבל זה לא משפיע עליי".
את חושבת שעכשיו כשהאולימפיאדה נדחתה, יהיו פחות ילדות שרוצות לחקות אותך?
"אני חושבת שיהיו יותר, אנחנו עובדות בבית ועושות בבית, ומלא בנות העלו תמונות שהן מתאמנות בבית ותייגו אותי".
זה שאין תחרויות זה עושה טוב גם מבחינת השופטות, שלא יזכרו את התרגילים שלך.
"הן לא זכרו אותם, אף אחד לא ראה את התרגילים, הם חדשים. לאולימפיאדה תכננתי תרגילים חדשים. איילת היא גם המורה וגם הכוריאוגרפית, לפעמים גם יום לפני תחרות אנחנו משנות, פעם אני נותנת רעיונות ופעם היא, אנחנו אוהבות לשנות כי אנחנו לא אוהבות להישאר באותו מקום אף פעם. בגלל שאין תחרויות זה בעייתי לשנות כי אי אפשר לדעת מה כן אפשר ומה לא, אפשר להבין את זה רק בין תחרויות, עכשיו זה יותר קשה".
לינוי אשרם עם מדליית הארד (עמית שיסל)איך בבית שלך קיבלו את זה שיש להם עוד שנה להיות במתח ולחיות את ה'טרפת'?
"הם תכננו לבוא ויבואו גם בשנה הבאה, אבל הם רגועים".
בזמן שלא היו אימונים רגילים, ניצלת את זה לעוד דברים שאת לא עושה ביום-יום?
"יצא לי לחגוג חג עם המשפחה סוף-סוף, עצם זה שאני בבית היה לא שגרתי, ישבתי וראיתי סרטים למשל".
יש לך נחישות ורצון וחוסן מנטלי לא רגילים, מה המאפיינים של זה מבחינתך?
"זה בא מהבית, אבא איש צבא והכול משמעת, מה שרוצים עובדים קשה בשביל להשיג, וזו גם המטרה שלי אז אני עושה מה שאני יכולה".
לינוי אשרם בתרגיל הכדור (עמית שיסל)ילדה שרוצה להיות היום לינוי אשרם, איזה טיפ את יכולה לתת לה?
"להשקיע, לא לוותר אף פעם ובעיקר לאהוב את מה שהיא עושה, לעשות בכל הכוח את כל מה שהיא יכולה".
כשאת בחו"ל את מקבלת אהבה מילדות צעירות, כמה זה חסר לך היום בשביל להשתחרר קצת מהאימונים ולצאת מהשגרה?
"אני טסה לחו"ל בשביל להתחרות, לא בשביל ליהנות. יש אימון, אימון פודיום, תחרות-תחרות-תחרות וחוזרים הביתה".
ומה את אוהבת יותר?
"תחרות, זה אותה שגרה אבל זה שונה, אני יותר אוהבת להתחרות".
איך את רואה את הקורונה ואת מה שקורה במדינה ובעולם, זה מלחיץ אותך?
"זה מלחיץ, כי את יכולה ללכת ולא יודעת אם פתאום את יכולה להידבק. אני מנסה להישאר סטרילית ונקייה".
באימונים את שומרת על ההיגיינה והמרחק?
"כן, מתאמנות בהרכב מצומצם, אנחנו רק שתיים, אני וניקול זליקמן, אז בזכות ההרכב המצומצם אפשר".
איפה נראה אותך בעוד שנה וארבעה חודשים?
"אני רק רואה את עצמי עושה את הכי טוב שלי באולימפיאדה, לא מדמיינת מדליות. לא חושבת על האפשרות שידחו שוב את האולימפיאדה"
ניקול זליקמן בתרגיל הכדור (עמית שיסל)מה את חושבת על מה שקורה במדינה מבחינת הפוליטיקה?
"לא מתעסקת בזה כל כך, עדיין לא ממש בחשיבה על זה, פחות מתעסקת בדברים שהם לא 'בעולם שלי', יהיה זמן להיכנס לזה".
מה יש לך להגיד לאנשים במדינה לקראת יום העצמאות?
"נאחל לכולם הרבה בריאות, זה חשוב בתקופה הזאת בעיקר, שכל אחד ישמור על עצמו ושיהיה חג שמח לכולם".
פעם היית יותר פעילה באינסטגרם, מאז שנכנסו לך לחיים האישיים צמצמת את זה?
"לא, אני לא אחת שאוהבת לעלות מלא תמונות. אני לא חושבת על לפרסם הרבה תמונות, כשהייתה פגרה אז שמתי כמה תמונות".
לינוי אשרם בתרגיל החישוק (עמית שיסל)בשנה האחרונה גם הכרת אהבה חדשה.
"כן, מעדיפה שלא לדבר על זה, להשאיר את זה פרטי".
לסיום, למה את הכי מתגעגעת וחולמת אחרי הקורונה?
"לתחרויות, לחזור לשגרת אימונים ושגרה יומית רגילה".