אגודת מכבי ארזים רמת גן היא קבוצת כדוריד לכל דבר והיא אפילו הישגית, אך מאחוריה סיפור ייחודי, מרגש, כזה שמאפיין את המדינה. הרבה מעבר לספורט, האגודה היא בעצם גוף הנצחה. מועדון הכדוריד שנוסף בשנת 1963 הוקם על מנת להנציח את שמם וזכרם של שישה מלוחמי “פלוגת הארזים” מגדוד שועלי שמשון שלחמו ונפלו בקרב העצמאות. את סיפורה המרגש של הקבוצה, שהיא גם אלופת המדינה לנשים, מספר בשיחה ל-ONE אלדד חפץ, בנו של ברוך חפץ ז”ל שהיה אחד משורדי מלחמת העצמאות ומי שבחר להנציח את חבריו הספורטאים שנפלו לעולמי עד, דרך הספורט שכל כך אהבו. אלדד נמצא שנים רבות במועדון בו הוא פעיל כמאמן ומנהל.
“האגודה פעילה משנת 1963 וניתן לה השם על ידי אבי, ברוך חפץ ז”ל, ששרד את מלחמת העצמאות עם פלוגת הארזים”, מספר אלדד חפץ. “מדובר בשחקני כדוריד וכדורגל במכבי תל אביב שנקראו “פלוגת הארזים” ובמלחמת תש”ח נהרגו שישה מהם. אבי וחבר נוסף בשם יעקב אפריאט, החליטו להנציח את חבריהם בקבוצת ספורט, כיוון שכולם היו ספורטאים. שני השורדים מהקרב החליטו להקים את מכבי ארזים ברמת גן, למרות שכל החברים היו שייכים למכבי תל אביב, זאת מאחר שאבי עבר להתגורר ברמת גן. לכל אחד יש את הסיפור שלו ואיפה הוא נפל, מדובר בחמישה שריונרים ואחד חיל רגלים שהיו שייכים לחטיבת גבעתי בפלוגת הארזים”.
אלדד חפץ (מערכת ONE)חפץ המשיך וסיפר את סיפורה של הקבוצה: “הייתי בגיל צעיר כששאלתי את אבי לגבי קבוצת הכדוריד והסיבה אשר הוקמה. המלחמה הייתה ב-1948 ואת הקבוצה הקימו ב-63. אצלנו בבית היה קרב האם לקרוא לי ארז, בסוף קראו לקבוצה ארזים. אבי קיבל לידיו להיות האחראי על הספורט ב”אוהל שם” בעיר, שם הייתה לו גישה לספורטאים צעירים וברגע שניתנה לו הגישה, הוא החליט להנציח את חבריו שנפלו במלחמה. לפני כן הוא עבד בבתי ספר יסודיים כמורה לחינוך גופני. כשהוא קיבל את המושכות באוהל שם הייתה לו האופציה להקים את הקבוצה לזכר החברים שלו מתש”ח”.
“אבי ברוך נפטר בשנת 1972, אני הייתי בן 8 וחצי. מהרגע הזה הייתי בארזים. עצם קיום הקבוצה זו ההנצחה שלנו. בכל פעם בישיבות ההנהלה אצלנו אני אומר לכולם ‘כל עוד שמכבי ארזים קיימת, זה קיומנו’. בשנתיים האחרונות זכינו גם באליפות ליגת הנשים שזה מרגש מאוד באופן אישי. אני מאמן קבוצות בנות ויש לנו באגודה 5 קבוצות בנות וחוץ מהרצון לנצח, אני רוצה שהן ידעו מי הן ומה הן ובאיזו קבוצה הן נמצאות. החשיבות של הסיפור והרקע חשובה. זה מעבר לספורט”.
קבוצת הנשים של מכבי ארזים רמת גן (מערכת ONE)באיזה אופן אתם דואגים להנציח את זכר הנופלים בשגרת היום-יום שלכם?
“לי אישית מאוד קשה עם זה, חוץ מיום הזיכרון ועוד יום מועדון שיש פעם בשנה, קשה לנו מאוד למצוא את ההנצחה. אני באופן אישי מנסה לגרום להם להתנהג כשחקנים ושחקניות בצורה מכובדת ולזכור שיש מאחוריהם משהו גדול. הם לא יכולים לקלל את השופט או ללכת מכות במגרש, אתם קודם כל פה בשביל הכבוד, קיבלתם שם מחייב ועליכם לעמוד מאחורי השם הזה. בסופו של דבר מדובר בקבוצת ספורט בוודאי, אבל זה לא הכול בחיים. בתיכון אוהל שם יש את ההנצחה הקבועה של חללי בית הספר ואנחנו מוזכרים שם בצורה מכובדת. יש לנו גם דף בפייסבוק בו אנחנו מנציחים זאת. תמונת הקבוצה זו בעצם שמות הנופלים. אני שמח שאחרי 49 שנים אני יכול להמשיך ולהוביל את המהלך הזה, זו בעצם אגודת הנצחה. זה שאנחנו מנצחים וזוכים באליפות זה נחמד, אבל אנחנו קודם כל הנצחה”.
“לדוגמה, השנה שתי הקבוצות שלנו גם בילדות וגם בנערות, היו במקום הראשון ומנעו מאיתנו לזכות באליפות כי החליטו לא להעניק תואר בעקבות המצב. כרגע אנחנו במקום הראשון, אבל הליגה לא תתחדש. בשנה הבאה נתחיל מאפס וננסה שוב. אני גדלתי כספורטאי וכמכביסט כל חיי, לכן אני לא יכול להגיד שהניצחון הוא לא חשוב. הניצחון הוא חשוב מאוד. אמא שלי שתהיה בריאה, בת 90, כשהיא מגיעה למשחקים היא אומרת לי ‘ברגע שאני רואה את הילדות עולות למגרש, כבר ניצחנו’. זה הסיפור שלנו, זו מכבי ארזים”.
התואר של מכבי ארזים רמת גן (מערכת ONE)חפץ המשיך ושיתף על סיפור נוסף שבעקבותיו הקים קבוצה נוספת: “יש את הסיפור של הטייס חיים הולצמן. הוא היה שחקן מכבי ארזים והתגייס לחיל האוויר, היה טייס מצטיין, כל כך מצטיין שנתנו לו לעשות טיסות מבחן למטוסים חדשים כדי לדעת שהמטוס תקין. באחת הטיסות, המטוס שבק חיים מעל מכון ויצמן והוא החליט שהוא לא נוטש את המטוס, למרות שהוא קיבל קריאה לעזוב אותו. הוא לא רצה לקחת את הצ’אנס שזה יתרסק חלילה על מכון ויצמן. הוא המשיך לטוס עד הפרדסים של נס ציונה, קפץ מהמטוס, שבר את המפרקת ונהרג. על שמו של חיים יש לנו קבוצת ליגת ארצית בשם “מכבי הולצמן”. זו הקבוצה הכי יקרה לליבי”.
צלחת האליפות של מכבי ארזים רמת גן (מערכת ONE)שמותיהם וסיפורם של 6 הנופלים, באדיבות אתר “יזכור”
סמל יוסף מנוביץ’ ז”ל: התחנך ולמד בתל אביב, ספורטאי וחבר מכבי. שירת כנוטר במשטרת הישובים והתגייס מטעם ההגנה לצבא ושירת בחיל הרגלים, השריון וחטיבת גבעתי. הוא נשלח לבית ספר לקצינים אבל המלחמה תפסה אתו באמצע, בהפוגה הראשונה כשכוחות גבעתי כבשו את משלט עיבדיס בו הוא השתתף, הוא לא זכה לראות את סוף הקרב. הוא נפל במהלכו, ב’ בתמוז תש”ח.
סמל מנחם ברודסקי ז”ל: בן יחיד שבחר להתגייס. גדל והתחנך בתל אביב, בלט בספורט, חבר בפלוגת הארזים, הספורטאים, נשלח גם להשתלמות בחו”ל מטעם מכבי. למד שנתיים באוניברסיטה בארצות הברית וכשפרצה מלחמת העצמאות הוא חזר לארץ והיה בין ראשוני המתנדבים בפלוגת הארזים, נטל חלק בכל פעולות החי”ש שבאזור תל אביב ולאחר מכן ירד עם החטיבה לדרום ושם נהרג במבצע נחשון, י”ב באייר תש”ח. פיקד על מחלקה שהתקדמה להפעיל חבלנים על משטרת עיראק, ותוך כדי דיבור בקשר הוא נורה במצחו.
במכבי ארזים מכבדים את המורשת וההנצחה (מערכת ONE)רב-טוראי אברהם גלברד ז”ל: נולד בפולין ועלה לארץ בגיל צעיר לתל אביב. גר בסמוך לרחוב מכבי בו היה המגרש של מכבי. עסק בכדורגל וכדורסל במכבי ת”א והיה מטובי הפעילים בקבוצת הארזים. מכיוון שנתייתם מאביו בגיל צעיר הוא היה פטור מלשרת, אך התנדב וסיים קורס למכונת ירייה בחי”ש, שהיה אז המודיעין. בהמשך, נאסר יחד עם חבריו בלטרון, שם ארגן משחקי כדורגל וכדורעף. הוא נהרג בזמן שניסה להעמיד מכונת ירייה כנגד מטוסים של המצרים על הקרב בנגבה, ב’ בתמוז תש”ח.
טוראי יוסף בן ישעיהו ז”ל: עלה מבולגריה עם אמו והתחנך בתל ליטווינסקי. התגבר על מהומות תרצ”ו-תרצ”ח ועבר לת”א לבית הספר “כרמל” שם הצטרף ל”מכבי” ול”הגנה” ללא ידיעת אמו. השתתף בפעולות יפו, ג’בליה, בית דגן, ובסוף בפריצת הדרך לירושלים ב-ג’ באייר נהרג מאש של הלגיון הירדני. גופתו נמצאה רק כמה חודשים לאחר מכן כיוון שהיה קבור מתחת לרכבים. הוא היחיד מבין השישה שקבור בהר הרצל.
לזכר חללי פלוגת הארזים (מערכת ONE)טוראי יוסף ארביב ז”ל: נולד בלוב ועלה ארצה בשנת 1934 לתל אביב. עבד כפועל בבית חרושת והצטרף להגנה שם היה חבר במכבי. במלחמת העצמאות נשלח ללוות שיירות, השתתף בפעולות סלמה ואבו כביר שוב בליווי שיירות לדרום. אחר כך השתתף בפעולת “נחשון” ועלה בליווי השיירה הגדולה שכללה מעל 200 מכוניות אספקה לירושלים, ביום ד’ בניסן נשלח עם כוח חילוץ לעזרת שיירת עובדי הדסה שהותקפה, ובקרב הזה נהרג.
משה קמחי ז”ל: בן יחיד מירושלים, עבר ללמוד בתל אביב והצטרף ל"מכבי הצעיר" והיה חבר בפלוגת ארזים וגם בהגנה. כשפרצה מלחמת העצמאות לאחר החלטת עצרת האו”ם על החלוקה כבר היה בשירות. בלילות היה שומר בשכונת התקווה בתל אביב. קמחי שירת בחי השריון בחטיבת גבעתי והשתתף בפעולות חבלה בגליל ובדרום, בפעולת נחשון ובקרבות על דיר מוחסין והקסטל. נהרג במבצע “פלשת” על ידי המצרים, כ”א באייר תש”ח.