את הסיפור הבא כנראה לא שמעתם מעולם. אין זה פלא, כי מי שיוצג בפניכם הוא אדם שיוגדר אולי כ"איש צללים". כזה שידו בלא מעט מהלכים בכדורגל העולמי במרוצת השנים, אבל שבצניעותו נותר מאחורי הקלעים ולא דאג להבליט את מעורבותו בעסקאות העברה של שחקנים, שחלקנו גדל עליהם, העריץ, או עדיין מעריץ. במקרה, הוא גם משלנו. ישראלי מרחובות.
השם ישראל מעוז מוכר בארץ כמי שהעביר את אלי אוחנה למכלן, את רוני רוזנטל לקלאב ברוז' ולאחר מכן לסטנדרד ליאז', אחר כך גם את שלום תקווה לליאז’ ואת ניר לוין לגנט. מי שעבר לבלגיה לצורך עסקים, הפך לאחד השמות המוכרים באירופה מבין הסוכנים הישראלים הפעילים אחרי אותן העברות, ובכלל. אבל האיש הזה חתום, גם אם לא באופן רשמי ובפני המצלמות והמיקרופונים, על כמה מההעברות החשובות בכדורגל העולמי בשלושת העשורים האחרונים.
רונאלדו בחר: השער היפה ביותר בקריירה שלוזה כמעט בלתי ייאמן, אבל מעוז היה זה שהביא מברזיל לאירופה את רונאלדו לואיז נזאריו דה לימה, רונאלדו "פנומנו" בשבילכם. זה קרה בשנת 1994, כשהבחור הצעיר והמוכשר, שהסקאוטים האירופאים הגיעו לחזות בו במדי קרוזיירו, עבר לפ.ס.וו איינדוהבן. מעוז עצמו היה זה שניהל את המגעים בבלו הוריזונטה שבברזיל.
איך זה קרה, אתם בטח שואלים את עצמכם. השליחות הזאת של מעוז לברזיל הייתה מטעם המאמן ההולנדי אד דה מוס, שמוכר לאוהדי הכדורגל הוותיקים כמאמנו של אוחנה במכלן. לימים, הוא גם אימן את חיים מגרלשווילי בוויטסה ארנהיים.
ישראל מעוז (מערכת ONE)מספר שנים אחרי שהסמל הגדול של בית"ר ירושלים שב ארצה, ההולנדי ומעוז שמרו על קשר קרוב, ודה מוס העריך עד מאוד את העין המקצועית של הישראלי בעולם הכדורגל. עוד לפני שמונה רשמית לתפקיד הבכיר באצטדיון פיליפס של פ.ס.וו איינדהובן, הוא שלח את מעוז לדרום אמריקה, וכפי שהתבקש הסוכן הישראלי, הוא לא חזר להולנד בלי אחד היהלומים הכי גדולים אי פעם בתולדות המשחק.
בראיון נדיר שהעניק ל-ONE הוא מספר את הסיפור שמעולם לא סופר. הרגע שהעלה את רונאלדו האגדי על המסלול שלקח אותו לברצלונה, אינטר, ריאל מדריד, מילאן, ולזכייה בשני מונדיאלים. כל תוספת מיותרת. זהו הסיפור של האיש המרתק הזה, ישראל מעוז, ועל המעבר של רונאלדו מברזיל לאירופה ועד לגג העולם:
אלי אוחנה וחבריו חוגגים גביע במכלן. גם בזה יש למעוז חלק גדול (Malinwa Archief - ארכיון מכלן)מרחובות עד הטופ של אירופה
"לא הרבה אנשים מכירים את הסיפור הזה האמת", מספר ל-ONE מעוז, שעזב את ישראל לפני שנים רבות וחי ברומא. "אולי ניר לוין, כי הוא חבר ילדות שלי מרחובות, אוחנה כנראה שמע פעם, שלום תקווה וגם הבנים של אחי. אבל לא מעבר. לא סיפרתי את זה אף פעם, אני לא מסתובב עם זה בכיס".
"במבט לאחור, כן, זה סיפור מרתק, אבל כשתפרסם את הכתבה איתי אולי יחשבו שאתה ממציא אותו, אז קח בחשבון", הוא אומר לכותב שורות אלה, במבטא האיטלקי שלו, למעשה הבינלאומי שלו, כדובר תשע שפות וכמי שממשיך לרקום מהלכים בכדורגל העולמי בשלל מדינות, אבל בשקט-בשקט.
"יש סיפורים יפים בכדורגל, במיוחד בעסקאות כאלה, כי תמיד יש בעיות. לא של כסף. נשיאים או מנכ"לים לא מכירים באמת את השחקנים שהם מתנהלים מולם מרחוק, הם נהיים קשים וקשוחים במו"מ ולא תמיד מבינים מה יש להם בידיים, אז אתה צריך מלחמות כדי לשכנע ולהעביר שחקנים ובשביל מלחמות צריך לוחמים בשטח.
"רונאלדו הגדול בטוח שלא יודע מי הביא אותו בסופו של דבר לאיינדהובן, הוא חושב שזה הסוכן הברזילאי שלו ריינאלדו פיטה או השותף שלו ג'ובאני ברנשיני, וככה זה צריך להיות. אבל מאחורי הקלעים יש תמיד עבודה מאומצת וארוכה, לפעמים של הרבה אנשים, ואי אפשר לדעת אף פעם מי דאג לאיזו העברה".
"אני הייתי אז בקשר מצוין עם דה מוס. עד היום אנחנו מדברים מדי פעם", מתחיל מעוז. "בהתחלה רבנו על שחקנים ועל דעות, ענייני אידאולוגיה, אבל יישרנו קו בהמשך. אחרי מכלן עם אוחנה, הוא עבר לאיינדהובן וקרא לי אליו הביתה. אמר לי שהוא הולך לחתום בפ.ס.וו ושזה סודי ביותר, הוא סמך עליי. כבר אז הוא התחיל לבנות את הקבוצה מראש. הוא חיפש מגן, קשר, חלוץ, כל מיני עמדות. אמר לי 'טוס לברזיל, תביא לי מה שאני צריך, תקבל מה שאתה צריך'. פשוט.
"התחלתי את העבודה שלי. הגעתי לשם, ואני כבר מכיר את השחקנים הצעירים האלה כמו רונאלדו כי עבדתי שם בשנים לפני כן, הכרתי את השפה גם. רונאלדו שיחק בקרוזיירו, היה בן 16 וחצי, משהו כזה. מאוד התלהבתי ממנו בפעם הראשונה. נסעתי לראות אותו בבלו הוריזונטה, זה אזור מדהים בפני עצמו. היה שם את הדרבי המקומי והחם, קרוזיירו נגד אתלטיקו מיניירו. הוא שיחק אז קיצוני ימני, היה רזה וקטן, עוד לא ידעו איך להשתמש בו. אבל הוא נתן משחק אדיר. אמרתי לעצמי שהופעה כזאת לא יכולה להיעלם ואני חייב לעשות משהו בנוגע לילד הזה.
"יוכל להיות לפחות כמו רומאריו", דו"ח הסקאוטינג של ישראל מעוז על רונאלדו עבור פ.ס.וו (מערכת ONE)"הגעתי למלון, הרמתי טלפון לדה מוס. אמרתי לו שיש פה שחקן מעולה, לא צריך להתלבט, צריך להחתים. אמר 'שלח לי את הפרטים' וחיכיתי לטלפון ממנו. הוא צלצל בחזרה אחרי שעתיים ואמר לי 'אנחנו רוצים לקנות אותו, תחתים אותו זריז. אני שולח אליך את המנכ"ל פרנק ארנסן, אתה לא חוזר להולנד בלעדיו'.
"ארנסן בזמנו היה אחד הגדולים בדנמרק. בפ.ס.וו הוא היה שחקן, עוזר מאמן ואז מנהל ספורטיבי (לימים שיתף פעולה עם אברהם גרנט בצ'לסי, מ.ר), הוא מוכר מאוד בהולנד. קיבלתי אותו בשדה התעופה בסאו פאולו. סיפרתי לו על כמה ברזילאים שראיתי והתרשמתי מהם, הלכנו לצפות בהם יחד. ראינו משחק של רונאלדו בקרוזיירו ועוד משחק בריו דה ז'ניירו. אחרי שני המשחקים האלה הוא אמר לי בזמנו 'אלה לא שחקנים בשביל פ.ס.וו, הם ילדים, צעירים מדי ואין מה לבזבז עליהם אנרגיות'. הוא המריא להולנד בחזרה. אני נשארתי כמובן.
"אני מצלצל שוב לדה מוס ומספר לו את הסיפור. הוא התעצבן, כנראה מאבקי כוחות במועדון, ואמר 'לא יעזור לו, אני פונה לנשיא של פיליפס' (ענקית מוצרי החשמל והאלקטרוניקה, מ.ר), ובאמת צלצל לבעלים של המועדון, הספונסרים הראשיים. הוא חזר אליי ושאל 'כמה יעלה הילד?', עניתי לו שהם רוצים 5-4 מיליון דולר. הוא ענה לי 'הוא ייתן לנו מה שצריך, קח טיסה מחר בחזרה לשם, אני שולח לך את כל ייפויי הכוח שאתה צריך, לך לפגישה עם הנשיא'.
"הסיפור נמשך יומיים בסך הכל. בפגישה הסברתי לו מי אני ומה אני. אמר לי הנשיא של קרוזיירו 'הילד לא מכירה, אבל ב-6-5 מיליון תקבלו אותו'. אמרתי לו שזה המון כסף על ילד בן 16.5. הבנו שהוא הולך להיות כוכב גדול כי כבר בנו עליו לנבחרת הבוגרת של ברזיל, אז אמרתי לדה מוס שצריך לזוז סופר-מהר כי מתחילים להגיע לכאן אנשים. אני שמעתי שבאו לשם נציגים של אייאקס, ולא צריך להסביר מה היריבות בין שתי הקבוצות האלה בהולנד. מהקשרים שלי שם אני שומע שהחבר'ה של אייאקס כבר בדרך למשרדים ואני מנסה לזרז את הברזילאים ביומיים האלה. אני מדבר עם דה מוס כל רגע, מעבירים מידע מהמו"מ, הוא מדרבן אותי להישאר ולהגיע לסיכום, וככה באמת היה".
כעת, מגיע הסיפור שמעולם לא סופר. בדיעבד, דה מוס סיפר על איך מעוז הביא לו את רונאלדו בראיון שהעניק לספר בלגי-הולנדי שעוסק בהצלחה של ברזילאים באירופה, פרגן לישראלי ושיבח אותו, אבל כמובן שהוא לא תיאר את כל הפרטים שכעת מעוז מחליט לשתף לראשונה. "מי שגילה את רונאלדו היה מעוזק'ה (הכינוי של מעוז בהולנד, מ.ר)", "רונאלדו נמכר ב-34 מיליון דולר הודות למעוזק'ה מפ.ס.וו", נכתב עליו בספר במסגרת הפרק עליו, בראיון עם דה מוס. באותו פרק, אמר דה מוס בבירור ובבוטות: "יש הרבה סוכנים וסקאוטים, שאחרי שרונאלדו נהיה מה שנהיה בעולם, לקחו את התהילה עליו. הם טענו שהם גילו אותו. זה הכל בלבול בי**ם, מי שעשה את זה הוא רק ישראל מעוז שחי ברומא".
"מי שגילה את רונאלדו היה מעוזק'ה" (מערכת ONE)חבר טוב נוסף של מעוז הוא לא אחר מאשר לואיס ואן חאל, שאימן באותו זמן את היריבה הגדולה אייאקס. הוא כתב על כך בעבר: "איך הפסדנו את רונאלדו? הוא לא היה אז קבוע בהרכב ולא רצינו אותו מספיק. ניסינו, אבל לא ממש רציתי ברזילאים כי היו לי את ההולנדים שלי. זו אחת ההחלטות השגויות בקריירה שלי".
ישראל מעוז ולואי ואן חאל (מערכת ONE)הקרב עם אייאקס, ההברקה של מעוז והתאורה באצטדיון
"אז שמעתי גם מדה מוס על זה שאייאקס בדרך, הייתי חייב להזדרז. איך הקדמתי אותם והחתמתי אותו בפ.ס.וו? הצעתי לנשיא דבר שאף אחד לא חלם עליו", מספר מעוז. "שמתי לב שהתאורה באצטדיון של קרוזיירו הייתה חלשה מאוד במשחקים. הנשיא אמר לי שאין להם כסף לתקן אותה וככה זה כבר הרבה זמן. אמרתי לו 'אני אעזור לך'. הוא לא הבין מאיפה זה בא. 'אתה תיתן לי את השחקן ב-6 מיליון ואני אסדר לך תאורה חדשה, אתה לא תשלם גרוש, הכל חינם'. שאל 'איזה תאורה?', עניתי 'הכי חדשנית שיש', שאל 'מאיפה?', עניתי 'פיליפס מהולנד, אתה מכיר? תקבל תאורה חדשה, אבל תחתום עכשיו על החוזה'. זה הכל. תוך שעתיים הוא חתם לי על פרה-קונטרקט של 'והיה ונקבל את התאורה וזה זה זה, השחקן יימכר לאיינדהובן'. משם זה היה רק פורמלי ובירוקרטי.
"אני התחייבתי על תאורה. הם שאלו אותי אחר כך במועדון 'אתה יודע כמה זה עולה בכלל שהבטחת להם תאורה חדשה?' אמרתי 'כמה יכול להיות? 300 אלף דולר, מה כבר יכול לקרות? שווה כל דולר'. דה מוס דיבר עם הנשיא ואמר לי 'סגור', ככה זה נחתם. זה נשמע סיפור מהאגדות, אבל ככה זה פשוט קרה לי לפני 26 שנה.
"ראיתי שהנשיא של קרוזיירו קשוח, שמעתי שאנשי אייאקס בדרך, הם כבר היו בדלת עוד רגע מבחינתי ודה מוס מתקשר אליי ומספר לי גם שהוא שמע על זה גם. הבזיק לי הסיפור של התאורה וככה זה הצליח. הוא קיבל את זה ישר. בסוף זה גם עלה 250 אלף דולר, אפילו לא 300, וזה לא משוקלל כמובן במספר הרשמי שיצא לתקשורת על המעבר הזה. זה היה האצטדיון הראשון שפיליפס עשתה לו תאורה בברזיל ואחר כך הם קיבלו עוד בקשות ממועדונים נוספים להחליף את התאורה, אז גם סידרתי להם עבודה בדיעבד.
"אמרו לי אחר כך בפ.ס.וו 'אתה לא יהודי, אתה גאון'. עניתי 'בטח שאני יהודי, יהודי וישראלי'. שאלו אותי על רונאלדו אחרי שהוא כבר הצליח בהולנד, איך הבאת את השחקן הזה? אז אני חייב להודות, חשבתי שהוא יהיה גדול, אבל לא חשבתי שיהיה כזה גדול כמו שהיה. הוא היה נמוך וצנום אז, לא מרשים ממש. אבל אם הוא הספיק לכבוש ולכדרר ככה, לי זה היה מספיק. חשבתי שיהיה שווה 20 מיליון גג בשיא, למען האמת. בסוף קנתה אותו ברצלונה, אחרי שנתיים הוא נמכר בכמעט 20 מיליון פלוס בונוסים ופרמיות, זה הגיע בסופו של דבר ל-34 מיליון דולר עם כל מיני סעיפים כאלה ואחרים. בזמנו זה היה כסף גדול. אחר כך עבר לאינטר ולריאל מדריד בהרבה יותר כסף".
"רונאלדו פנומנו", הוא נאנח. "אף אחד לא הבין אז איך פ.ס.וו לקחה אותו ולא אייאקס. מה שמצחיק הוא שגם אינטר הייתה בתמונה בזמנו, בסוף הוא הגיע לשם וזו יד הגורל. ברצלונה וריאל לא רצו אותו כשסקואטים הציעו להן אותו, אינטר לא הייתה מספיק בעניין, בסוף הוא שיחק אצל שלושתן. היום כולם חכמים אחרי שהוא שיחק בגיל 17 במונדיאל 94'. תמיד שואלים איך הוא הגיע לפ.ס.וו? אז ככה. כשאתה מקדים, אתה יכול להצליח. זה הסיפור".
הספר ההולנדי-בלגי על הצלחת הברזילאים באירופה (מערכת ONE)אז למה בעצם מעוז לא קיבל את הקרדיט במשך השנים? "כשפיליפס עשו את התאורה בקרוזיירו, היה שם הסכם שהסוכנים הישירים של רונאלדו, ברנשיני ופיטה, יפרסמו את הידיעה ויקבלו את הכבוד שהם אלו שהעבירו אותו לאירופה. אני עבדתי עבור פ.ס.וו ולא יכולתי להיות מוצג שם, לא הייתי בתפקיד בפרונט. דאגו לי לתשלום כמובן, אבל היה הסכם שאני לא אומר מה עשיתי שם כדי לא לפגוע בסוכנים שלו ובמעמד שלהם בברזיל. גם לא הצטלמנו. הם תפסו אותו חזק כדי שאף אחד לא יתקרב אליו. ביקשו ממני 'תהיה בשקט, אל תעשה כלום', וכך עשיתי".
עמוד נוסף מהספר ההולנדי-בלגי על הצלחת הברזילאים באירופה (מערכת ONE)הרומן בברזיל, ההפסד של מילאן
"יש לי רומן ארוך שנים עם ברזיל, המדינה האהובה עליי", ממשיך מעוז. "הבסיס שלי שם תמיד היה סאו פאולו, אבל הגעתי לריו כדי לראות את קרוזיירו מול פלומיננסה במרקאנה בזמנו, כשאף אחד לא ידע מי זה רונאלדו. הוא ליהטט קצת, אבל לא היה מי יודע מה כוכב. יום אחד אני הולך לחוף הים, שם בגד ים, מתהלך על החוף בקופקבאנה. מאחורה אני שומע 'ישראל, ישראל'. זה היה הסקאוט הראשי של מילאן, נטאלה, שהוא חבר ילדות של אריגו סאקי”. לימים, אותו סאקי, המאמן האגדי וגם ידידו של מעוז, ידריך כמה וכמה מאמנים ישראלים בהשתלמויות במילאן.
"הייתי מחובר אליהם ובעיקר למנכ"ל אריידו בריידה, שאחר כך גם עבד בברצלונה. הוא היה אחד המנהלים הספורטיביים הגדולים בתולדות מילאן הגדולה באותם ימים, הוא זה שפתח לי את הדלת לעבוד בשוק האיטלקי. נטאלה שואל אותי מה אתה עושה כאן? עניתי 'מה שאתה עושה כאן'. אמר לי 'בוא נשב, נדבר על הילד המעניין'. מילאן הגדולה של אותם ימים רצתה אותו גם. אמרתי לו 'כן, הוא שחקן מצוין'. שאל 'לדעתך גם למילאן?', אמרתי לו 'בטח'. 'הוא לא הרשים אותנו יותר מדי, אריגו לא התלהב' הוא ענה. אמרתי לו 'זו הדעה שלכם, אני חושב שהוא שחקן מצוין', בסוף הוא שיחק גם במילאן אחרי שנים רבות והם הצטערו על שלא לקחו אותו כי אם הם רק היו רוצים באמת זה היה קורה ברגע כי זו הייתה הקבוצה המובילה בעולם והעשירה ביותר גם.
"הלכתי איתו למלון שלו, אמר לי 'אני רוצה שבמילאן ישמע אותך אומר את זה'. אני בכלל באתי לראות עוד שחקן וגם את רונאלדו. אחד מראשי מילאן עלה על קו הטלפון, אמר שהם לא מתלהבים, אמרתי לו 'בבקשה, אני לוקח אותו לאיינדהובן, אני מביא אותו לאד דה מוס'. אמר לי 'עוד פעם אתה עם הברזילאים שלך? מי זה הילד הזה? מה אתה רוצה שאני אעשה איתו? אמרתי לו 'עוד ינשקו אותך אם תיקח אותו'.
אריגו סאקי. לא התלהב מרונאלדו (יוסי ציפקיס)"10 שנים קדימה נהייתי חבר עוד יותר טוב שלהם, של בריידה, אדריאנו גליאני וכולם במילאן. באתי למשחק שלהם מול ריאל מדריד בסן סירו פעם אחת. כהרגלו, סילביו ברלוסקוני הנשיא היה בא למילאנלו (מתחם האימונים והאירוח של מילאן, מ.ר) עם המסוק שלו, אוכל צהריים עם השחקנים, מברך אותם בהצלחה לקראת משחק.
"אז אירחו אותי ונתנו לי שם חדר. יום אחד קמתי בבוקר ועשיתי שם סוג של כתבה עם מצלמת הווידאו שלי, סוני, של פעם. הסתובבתי שם בחדרים של השחקנים, צילמתי את החולצות, דיברתי עם אנשים. אחר כך גם נפגשתי שם עם ברלוסקוני. אני רואה את המסוק שלו יורד לאט-לאט במנחת של המתחם ואז גם שמעתי בדיוק איך הוא קיבל בראש על זה שלא לקח את רונאלדו בתחילת דרכו. בסופו של דבר, וזאת לא חכמה בדיעבד כי אתה שומע מהמקור הראשון ומי שכן עשה את זה, כל מי שלא לקח אותו, והיו הזדמנויות גם לאחרים, הצטער על זה מאוד".