תקופת הקורונה איפשרה לספורטאים הגדולים בתבל להיפתח מעט ולספר כמה מהסיפורים שאף פעם לא סופרו. איבן הלגרה, אחד מהשחקנים המזוהים ביותר עם ריאל מדריד בתחילת המילניום התארח לראיון באינסטגרם של ‘מיסטר צ’יפ’ וסיפר על כך ששחקני הבלאנקוס בתקופת הגלאקטיקוס התאגד כדי למנוע את פיטוריו של ויסנטה דל בוסקה וגם שלל סיפורים על רונאלדו, דעתו על הריצה של איקר קסיאס ושלל הפתעות.
תחילה הלגרה סיפר על הבלגאן ששרר בריאל ב-2003: “קרה שם משהו, הם רצו לבעוט החוצה את דל בוסקה, אנחנו דווקא רצינו שיישאר. לא אהבנו את ההתנהלות, אמרו לנו שהוא פוגע במועדון, הנשיא (פלורנטינו פרס) לא חגג איתנו את הזכייה באליפות, היינו אמורים להגיע לבית העירייה לאחר מכן ואף אחד לא היה מוכן לבוא אם יזרקו את דל בוסקה. היה קשה ליהנות מארוחת הערב שם, לא רצינו ללכת אבל בסופו של דבר הגענו, היו שניים שלא ידעו על כך שהחלטנו ללכת והם חטפו קנס, בעונה אחרי זה הוא לא המשיך, כשיצאנו לחופשה לא ידענו שזה מה שיקרה”.
המשבר שקרה לאחר מכן: “זה היה אחד המפתחות לבעיות, הכל השתנה מאוד, כקפטנים לא ידענו למי להקשיב או לשים לב בקבוצה, היו ניגודי עניינים, דעות שונות. הייתה איכות גדולה, אבל חוסר איזון. אחר כך הוחתמו שחקנים טובים יותר, אבל קלוד מקללה עזב למורת רוחם של כולנו. פלאביו הגיע והוא לא התעלה על הציפיות, מקללה לעומתו עזר המון בהגנה. דל בוסקה סיפר לי פעם שנמאס לו לאמן, שהחל להתעצל מאימונים אחרי שפרש”.
הטענה של רוברטו קרלוס כי דל בוסקה פוטר בשל חוסר המשמעת של השחקנים: “רוברטו הוא טיפוס. כל אחד שונה, רובנו היינו מקצוענים, חייבים לדעת את הגבול, השחקנים הברזילאיים היו שונים ודל בוסקה הוביל את הקבוצה מצוין. הוא שיחרר להם את החבל קצת יותר, אבל זה לא נכון שהוא הזיז אימונים בגללם לאחר הצהריים. לואיס פיגו, זינדין זידאן ודייויד בקהאם היו מקצועניים אמיתיים, רונאלדו וקרלוס אהבו יותר לבלות, אבל לא כל ערב. אם ניצחנו בשבת, היינו יוצאים לארוחה ומבלים, ברוב הזמן היינו בבית”.
יום הולדת זכורה במיוחד של רונאלדו: “הייתי עם אשתי שם ואז החלו להוריד מאוטובוסים שיירות של נשים, אשתי ביקשה ממני שאקח אותה הביתה, זה היה הבית של רונאלדו שאחר כל נמכר לסרחיו ראמוס. הברזילאים חיו את החיים, זו הסיבה שהם שיחקו כאילו הם בגן משחקים. כולם היו ביחד וכולם עמדו מאחורי כולם, הם היו חברים של מי שעבד איתם, רונאלדו ורוברטו קרלוס היו בראש, זו הייתה הדרך שלהם לא להיות לבד, זה קורה הרבה לכדורגלנים. הם רצו ליהנות ולא חשבו יותר מדי, פשוט לחגוג”.
החברים עימם שמר על קשר: “הרבה שחקני עבר, עם פרננדו מוריינטס, פיגו בעיקר, גם מקללה אפילו שלא שמעתי ממנו מזמן. גם קסיאס שומר עם כולנו על קשר, מי שמדבר בקבוצה הזו הכי הרבה זה רוברטו קרלוס, דיברנו על הגמר בפאריס, לא דיברנו הרבה שנים ואז הכל צף. איקר קסיאס לראשות ההתאחדות הספרדית? הוא זוכר הכל, אפילו את ה-11 מכל משחק, אז למה לא. זידאן גם לחשב לאמן והנה לכם, הופתעתי מהריצה שלו לתפקיד, אני חושב שזה נהדר והייתי מצביע לו, לא מכיר את רוביאלס כל כך, אבל אין לי ספק לגבי איקר. האפשרות אני אאמן? אני מדבר עם קבוצות לקראת העונה הבאה, במיוחד מליגת המשנה”.